פרשת קרח תשפ"א - תפקיד איש האלוקים


ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם?
יש בפרשה הזו הרבה סוגיות עמוקות, בשם ה' נעשה ונצליח! מה שנספיק...
קרח הוא לוי – לוי מצד הדין, הגבורה. אהרון כהן – מצד החסד. מביא הזוהר הקדוש, שקרח רצה בעצם להפוך את סדרי עולם, שהוא יהיה כהן, בהיותו לא מתאים לתפקיד, כי הוא בחינת לוי ולכן הלויים היו צריכים לגלח את השערות, על פי האר"י הקדוש, השערות זה צינורות, זה דינים. ולכן היה צריך לגלח את השערות. ולכן איך יכול להיות שמישהו מהשורש של הגבורות, יבוא ויעשה תפקיד של מישהו של שורש חסד? שהרי הכהנים צריכים לכפר, לא לגרום לקטרוג. זה בסוד.
בפשט כתוב, שמי שהתחילה את המחלוקת זה לא קרח, זו אשתו של קרח. כשהוא חזר מבית המדרש היא שאלה אותו: מה למדת היום? אז הוא סיפר מה שהיה, על העניין של הציצית ועל העניין של המזוזה, אז היא התחילה ללעוג ולהגיד: "טלית שכולה תכלת צריכה ציצית? בית מלא ספרי תורה צריך מזוזה? ותראה מה שהוא עשה לכם, משה רבנו, גילח אותם ואמר להם טהורים, מה עוד עשה להם, אהרון הכהן הניף אותם, שזה הכל בשביל השפלה". בלשון בני אדם, היא, הגברת, חיממה אותו והוא שמע לה והלך לעשות את המחלוקת.
בעומקם של דברים: מה הוא אומר? "למה תתנשאו?" יש פה שאלה עקרונית והיא – המהימנות. האם מאמינים למשה רבנו, או לא מאמינים למשה רבנו. כי ה' יתברך מדבר עם משה רבנו – לא מדבר עם קרח, הוא לא מדבר עם כולם. ראינו את זה בפרשה הקודמת, שמרים הנביאה ואהרון דיברו במשה, בעיקר מרים, ואמרו "כן גם איתנו דיבר ה'..." ה' יתברך היה צריך להסביר להם שהם לא בדרגה של משה רבנו, שרק עם משה רבנו הוא מדבר פה אל פה, לא כשאר הנביאים.
לקרח היתה התגלות, הוא ראה אש יוצאת מאמתו, הוא גם ראה שיוצאים ממנו גדולי עולם – לויים ושמואל הנביא. אז אם היתה לו התגלות מעל הטבע, מבחינה כזו של רוח הקודש, אז הוא גדול עולם בעיני עצמו. וגם "כל העדה כולם קדושים", כי ה' יתברך במתן תורה, לפחות שתי הדיברות הראשונות, מדבר עם כל העם! אז למה שתתנשאו? זאת אומרת, ההנהגה הזו לא מוצאת חן בעיניו. ה־'איש האלוקים' הזה מפריע. למה שה' יתברך לא ידבר ישירות עם כל עם ישראל? למה צריכים איזה צדיק, שיעמוד באמצע ויתווך בין עליונים לתחתונים?
ובכן הצורך ב'איש האלוקים' זה קודם כל כבוד שמים. לא כל אחד יכול לגשת ולהתקרב למלך ולהיות בקרבתו יתברך. גם הלויים שה' בחר אותם, היו צריכים לעבור תהליך של הטהרות והתקדשות כדי שיוכלו לשמש במשכן.
כבר אמרנו, לפי הקבלה יש השתלשלות העולמות, יש מערכת של השתלשלות. בכלל למה צריך עולמות? שה' יתברך יהיה בקשר ישיר איתנו וזהו. לא! יש הדרגתיות כדי שלא תהיה שבירת הכלים. כי בכל זאת אנחנו בתוך גוף גשמי, בעולם גשמי, וריבונו של עולם הוא לא גשמי. אז צריך לצמצם את השפעתו ולשים מסכים והדרגתיות. למשל, עולם האצילות – "לא יגורך רע", כולו טוב. עולם העשייה, העולם היותר נמוך – רובו רע מיעוטו טוב. ככה זה, כדי שתהיה בחירה גם.
ובכל זאת, צריך תקשורת עם בורא עולם, כי בזמן של גילוי פנים, בורא עולם אומר מה לעשות ומה לא לעשות. לא רק מגלה את התורה ואת ההלכות, כמו שהיה בזמן משה רבנו, אלא גם בזמן בית ראשון ותחילת בית שני. כשעדיין היו נביאי אמת, אז ה' יתברך התערב גם בענייני ההנהגה, לא רק בענייני ההלכה: בדברים שקרו, ותוכחות שצריך להוכיח, ואזהרות שצריך להזהיר, ונבואות על העתיד שצריך שהנביאים יתנבאו.
אם אנחנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש", אז זה דבר, כמו שאומרים היום, זה דבר דינמי, דבר שחי. אלוקים חיים והעם שלו צריך להיות בקשר, כדי לראות איך להתנהל בעולם הזה, איך לתקן עולם במלכות ש־ד־י. אם יש רק מתן תורה וזהו, יש את התורה וגמרנו, אז לא צריך נביאים ולא צריך אורים ותומים ולא צריך רוח הקודש ולא צריך כלום. הולכים עם התורה וההלכה וזהו.
אבל זו לא המטרה, לא היתה המטרה וגם היא לא כיום המטרה. המטרה שיהיה גילוי פנים – "התאווה לו יתברך להיות לו דירה בתחתונים". הוא רוצה להתגלות בעולם הזה. אז כל עוד שיש סטרא אחרא, יצר הרע, ואנשים לא מתוקנים, לא מכבודו יתברך לדבר עם כל אחד. וגם לא מכבודו יתברך לדבר בכל מקום: במקומות שהיפך מקדושה הוא לא דיבר. הנבואה על פי הרוב היא לא, חוץ ממקרים יוצאי דופן, היא לא בחוץ לארץ, היא רק בארץ. והנביא צריך להיות פרוש, וקדוש וצדיק ולעשות את כל ההכנות.
אומרים חכמים שלכן צריך משכן – שבהתחלה ה' יתברך היה מדבר עם משה רבנו בכל מקום, אחר כך ראה שזה לא מכובד, כמו שאומרים, אז קבע לו מקום בתוך המשכן ורק משה שומע מה שה' אומר. אז האם משה אמת ותורתו אמת והנהגתו אמת? האם הוא אומר אמת או שהוא ממציא דברים? כמו שהגברת של קרח אמרה וגם כמו שקרח אחר כך אמר בעצמו – שמשה ואהרון תפסו פיקוד ו'חילקו את העוגה', כמו שאומרים, לפי רצונם והמציאו דברים.
אז לא היתה פה הערכה נכונה של קרח על גדלותו וקדושתו ושליחותו של משה רבנו. בעצם, הוא יצא נגד כל סדר ההשתלשלות, כל סדר ההנהגה של ה' יתברך, באצטלה שהוא דואג לעם ישראל, שהוא דואג לכלל, שהוא עושה מחלוקת לשם שמים. זאת לא היתה מחלוקת לשם שמים. זו הייתה מחלוקת לשם שררה, גאוה, דמיון שלו, היצר שלו דיבר.
ויודעים על פי האר"י, שהוא היה החלק הרע של קין – זה קרח. החלק הטוב של קין – זה יתרו. קין, בנו של אדם הראשון, שהוא קיבל את הזוהמה מזה שהנחש בא על חוה. רוב הזוהמה הלכה אל קין. ומי משה רבנו? – הבל, גלגול של הבל. אז הנה, כמו שקין חלק על הבל ורצח אותו, עכשיו בא קרח וגם רוצה, ויוצא, קם נגד משה, הוא לא תיקן. יתרו, שהוא הטוב של קין, התבטל בפני משה ונתן לו את ציפורה, שהיא התאומה היתרה שקיבל הבל כשהוא נולד, שעל זה קינא קין. אז תראו איך הדברים מדוקדקים על פי שער הגלגולים של המהרח"ו הקדוש זי"ע. הכל אמת ומדויק.
אם כן, קרח לא חלק על משה ועל אהרון בלבד, אלא חלק על ה' יתברך, על התורה כולה. ואיך היצר הרע הצליח לתפוס אותו? על ידי זה שהוא זכה לגילוי. גילוי חד פעמי. גילוי חד פעמי? הוא כבר שקול יותר ממשה? הוא כבר יודע הכל? איך זה יכול להיות הדבר הזה? הרי מי היה שליח להוציא אותנו ממצרים – קרח? דתן ואבירם? מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות? הם הוציאו אותנו ממצרים? הם היו השליחים? עם מי דיבר ה'?
כן, אז הגדלות בזמן של גילוי פנים, הגדלות של הראש היא על ידי גילוי פנים. זה שמשה רבנו זכה לקרבת האלוקים – שה' יתברך עימו, זה הופך אותו לראש הדור, גדול הדור, צדיק הדור. כי ה' בחר בו, מה לעשות? כנראה שאם הוא בחר בו, הוא המתאים לזה. לא כל אחד מתאים להיות מלך, לא כל אחד מתאים להיות מנהיג, לא כל אחד מתאים לכל תפקיד. יש פה קטרוג על התפקידים.
המחלוקת הזו של קרח, היא ממשיכה בכל הדורות: האם התורה בראש בכל הדורות? האם הצדיקים בראש בכל הדורות? או עולם כמנהגו נוהג – ככל העמים עם ישראל. ויש כל מיני מנהיגים – יותר טובים, פחות טובים, יותר מוצלחים, פחות מוצלחים. זה המצב.
גם כשיבוא משיח במהרה, יהיה אותו ניסיון רחמנא ליצלן – האם נשמע בקולו? האם נלך אחריו או לא? או שכל אחד ירצה לקבוע מי צריך לנהל את העניינים. הרי המשיח בשר ודם, תסתכלו בהלכות ברמב"ם ותראו שהמשיח צריך לעשות כמה דברים כדי להוכיח שהוא משיח. בוודאי לא כל אחד נהיה משיח, אם הוא לא עשה והצליח – הוא לא משיח. אולי הוא היה מועמד להיות משיח.
אז המשיח צריך לבוא ולעשות את העבודה ולגאול אותנו. עד שהוא לא גואל אותנו, עד שלא שוחטים את היצר הרע, עד שלא משתנה העולם כליל – זאת לא הגאולה. הגאולה עוד לא באה, משיח עוד לא בא, ועם ישראל סובל.
אז כמה חמורה המחלוקת! והיא מחלוקת שלא לשם שמים, אבל בתחפושת שכביכול לשם שמים. מחלוקת לשם שמים – מחלוקת הלל ושמאי. שמאי והלל, שלא היה שנאה ביניהם, המשיכו להתחתן זה עם זה. מחלוקת שלא לשם שמים – רואים את השנאה, רואים את ההכפשה, רואים את הרדיפה, רואים את הרצון להתגדל ולרשת את משה ואת אהרון. כן, היום היו קוראים לזה 'מאבק פוליטי', אני יודע... זה מתאים לאומות. זה מתאים לצערנו גם בעם ישראל, כשאנחנו בזמן של הסתר פנים, אז זה מה שיש – צריך מנהיגים וצריך לבחור את המנהיגים. ומנהיגים... 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'.
אבל לעתיד לבוא, בעזרת ה' במהרה, כשיבוא משיח, בסופו של ענין הוא ישלוט והוא ינהיג, ויקבל חותמת משמים לעיני כל העולם, לא רק לעיני כל ישראל. ויצטרך לעשות את השליחות, שה' יתברך שלח אותו, ובעזרת ה' יעשה ויצליח! היו מועמדים בכל הדורות, ולא זכינו עוד. אז זה בענין הזה.
נשאלת השאלה, אז מה – אסור שתהיה ביקורת? למשל, במדינה דמוקרטית יש הרבה ביקורת על המנהיגים. זה דבר טוב? זה דבר לא טוב? לפי עניות דעתי, זה דבר טוב מאוד ונחוץ! אבל זה צריך להיעשות בכבוד, בענוה, לשם שמים, לפי ההלכה וגם לפי החוק. ולא מחלוקת לשם מחלוקת, אלא על הדברים הנכונים – לתקן את העולם, להנהיג את העולם כמו שצריך.
ולכן חכמים אמרו להתרחק מהמחלוקת. אם המחלוקת מביאה שנאת חינם – זו סכנת נפשות, זה דבר חמור מאוד! עם ישראל צריך להיות מאוחד "עד כי יבוא שילה", למרות המחנות השונים והדעות השונות והרצונות השונים, אהבה וכבוד הדדי, אחדות, דיבור. וללכת לפי החוק, כי זה מה שמאחד את החברה. כמובן צריך ללכת לפי ההלכה. אבל היום, אדם בוחר אם ללכת לפי ההלכה, זה לא החוק. החוק וההלכה זה לא תמיד הולך ביחד. צריכים ללכת לפי החוק, כמובן ירא שמים שומר על ההלכה.
ושהכל יהיה באהבה ובכבוד, כי זה הדבר היחידי שיכול לשמור אותנו מכל החורבנות, מכל השונאים ומכל המבקשים את רעת עם ישראל. ובאמת, אבא שבשמים, ברחמים גדולים מאוד, מנהיג אותנו גם היום, עדיין בהסתר. שומר על עם ישראל כבבת עיניו, למרות כל מה שקורה.
אז הדבר החשוב שכל אחד ידע את מְקוֹמוֹ ואת מיקומו. שאף אחד לא ירצה לקחת מה שלא שלו. בודאי אי אפשר לקחת מלכות של מישהו שהמלכות שלו. אי אפשר לקחת מאף אחד כלום. הכל משמים, בגשמיות וברוחניות.
עד כאן להיום. שתהיה אחדות ולא מחלוקת ושנאת חינם.
שבוע טוב וכל טוב! לחיים! לחיים! לחיים!