פרשת תצוה תשפ"ג – התעמקות בתורת ההתגלות
ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם? בשם ה' נעשה ונצליח.
בפרשה הזו יש את כל הציוויים של בגדי כהונה, התפקיד של הכהנים, כהן גדול ושאר הענינים, הכל באותו נושא פחות או יותר.
ואנחנו נמשיך היום בתורת ההתגלות, כי בעצם הקמת המשכן וכל הציוויים שיש בזה, גם מבחינת עבודת הכהנים וגם מבחינת הלבוש שלהם וכל הציוויים בכלל שבפרשה הזו ובשאר הפרשות – זה כדי שתשרה שכינה, על פי הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אז השראת השכינה היא מטרת הבריאה.
בלי השראת השכינה – העולם בהסתר פנים, עולם כמנהגו נוהג, כל אחד עושה מה שבא לו, אלא אם כן הוא ירא שמים ושומר תורה ומצוות, אבל יש פתח לכל אדם להגיד 'מי אמר שזה נכון? מי אמר שהתורה נכונה? מי אמר ככה, מי אמר ככה...' זאת אומרת, פתח לכפירה.
ברגע שיש גילוי פנים אמתי וקבוע, ה' מנהיג את העולם באופן גלוי על פי התורה, שזה מה שיהיה בגאולה השלמה במהרה – אז נגמר כל הסיפור הזה של הכפירה, אין יותר כפירה, או שאתה 'מיישר קו' כמו שאומרים היום או שבן אדם נכחד. זה מה שיהיה לעתיד לבוא – כולם צריכים לעבוד את ה' שכם אחד, והאמת תהיה גלויה, מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת.
אז בענין של התגלות השכינה, יש התגלות לפרט ויש התגלות לכלל. כל הענינים של המשכן הם כדי שתתגלה השכינה לכלל. ובבית מקדש שני לא היתה השראת שכינה, לא היו אורים ותומים. האורים והתומים הם פלא פלאים. זו דרך לשאול שאלות, לשאול בשמים – ולקבל תשובות. זאת אומרת שהמטרה של הגילוי פנים זה לא רק איזו התגלות על־טבעית בתוך העולם כדי שנבין שיש בורא לעולם ויש מנהיג לבירה – אלא זה גם כן כדי שיהיה קשר, הנהגה, בין התחתונים לעליונים ובין העליונים לתחתונים.
ובאורים והתומים, כשהיה בבית ראשון אורים ותומים והיו שואלים באורים ובתומים – היו שואלים רק בעניני הכלל, לא בעניני הפרט. היום יש בחירות, יש מפלגות. אז היו אורים ותומים. כן לצאת למלחמה, לא לצאת למלחמה, האם ננצח במלחמה או לא? וכן הלאה, כל השאלות הכבדות שהמלך רצה לדעת מה לעשות – היו שואלים באורים והתומים. הכהן היה שואל, והיה צריך שתהיה לו רוח הקודש, השגה. והאותיות היו מאירות, והיו צריכים לחבר את האותיות ולהבין. וכל פעם היה צריך לשאול רק שאלה אחת. היה סדר איך לשאול. אם לא, הם לא היו עונים. וגם אם הדור לא היה ראוי כמובן או הכהן לא היה ראוי או המלך לא היה ראוי, הם לא היו עונים.
נשאלת השאלה: גם דוד מלך ישראל חי וקיים שאל באורים ובתומים. הוא היה גדול בעלי רוח הקודש. יש דעה שגם היתה בו נבואה, אבל עיקר הענין שלו זה רוח הקודש. הוא היה גדול בעלי רוח הקודש כמו שמשה רבינו היה גדול הנביאים. מה ההבדל בין רוח הקודש לנבואה? – הדרגה של ההתגלות, הדיוק של ההתגלות, הדרך של ההתגלות, מאיפה באה ההתגלות, מאיזה 'כתובת רוחנית', אם זה בא מהנוק' או זה בא מהזעיר אנפין. יותר גבוהה הנבואה.
ובכל זאת, תראו את ספר התהלים, שאמר אותם דוד המלך ברוח הקודש. ספר התהלים פלא פלאים! – איזו שפה, אילו משמעויות שאי אפשר בכלל לתאר, שלא נדבר על כל שמות הקודש וכל הסודות שיש בספר התהלים. את כל זה הוא אמר ברוח הקודש.
אז הוא היה צריך לשאול בכל זאת באורים ובתומים אם לצאת למלחמה או לא! הרי מה, לא היה יכול לשאול את ה' יתברך ישירות ולקבל תשובה ברוח הקודש? – עובדה. יש סדר. ה' יתברך ברא את העולמות, ומנהיג אותם בחכמתו העליונה, ויש לו סדר. ויש סדר השתלשלות. ויש סדר של ההלכה. ויש סדר איך המלך צריך להתנהג, ומתי הוא צריך לשאול, ואיך צריך לשאול באורים ובתומים.
ובאורים והתומים התשובה היתה לעיני הכהן, ובעצם בסופו של דבר זה היה בפרהסיה, כולם היו יודעים מה התשובה ואיך באה התשובה, כי על פיה היו פועלים. לעומת זה, אם צדיק שואל וזוכה שיענו לו משמים, רק הוא שומע את זה – יכולים להגיד: 'לא, הוא ממציא'. אז אין 'הוא ממציא'. בשביל זה יש אורים ותומים, שזה משהו שזה לא רק אצל הצדיק, ההשגה היא לא רק אצל הצדיק בעל רוח הקודש או הנבואה.
וכפי שצריך להיות בעל זכות כדי לזכות לרוח הקודש או לכל גילוי – לכל דבר צריך זכות, גם בשביל לעשות מצוה. כן, מצוה גוררת מצוה, עבירה גוררת עבירה, צריך שתהיה זכות לבן אדם – שיזכה לשמור שבת, שיזכה להניח תפלין, למרות שכולנו מצווים, אבל לא כולם זוכים, רחמנא לצלן. אז גם בהתגלות צריך שתהיה זכות, רצון שמים, מציאת חן, עת רצון.
יש נביאים כמו יונה הנביא, שהוא זכה רק פעמיים לנבואה. יש נביאים שאולי היו מתלמדים בנבואה ולא זכו לנבואה. ויש משה רבינו שכאשר הוא היה צריך הוא היה שואל, וה' היה מדבר אתו, מגלה לו הכל. חכמים קראו לזה גם 'אספקלריא מאירה'. ויש פה חילוק בין לשמוע קול לבין לראות. אספקלריא זה כמו מראה, מראה שמאירה או מראה שאינה מאירה, אספקלריא שאינה מאירה, שזה שאר הנביאים, שהם היו רואים משהו אבל זה לא היה ברור כל כך, זה כמו אחרי הרבה זכוכיות, לא זכוכית אחת אלא הרבה זכוכיות – כל נביא לפי זכותו.
זאת אומרת, אפשר לקבל גילוי ולדעת שזו נבואה, נניח, הנביא מקבל נבואה, הוא יודע שזו נבואה – והוא יכול לטעות בפירוש. הפירוש לפעמים ניתן לנביא. לפעמים הוא לא ברור, משתמע לכמה פנים, ואז הנביא צריך להתבונן בזה ולראות ולנסות להבין. הכל לפי העת ולפי הזכויות שלו ושל כלל עם ישראל – כי לא דומה עולם שיש בו נביא אמת, נביאי אמת, או עולם שאין, שיש בו בעלי רוח הקודש או שגם את זה אין. ה' ישמור.
"ורוח קדשך אַל תִּקח ממני", ככה אמר דוד המלך. נורא ואיום... נורא ואיום אם יש למישהו רוח הקודש ולוקחים ממנו את רוח הקודש, או נבואה כמו שהיתה ליונה הנביא ובגלל שהוא לא הלך מיד לנינוה כמו שהוא צֻוָּה והוא רצה לברוח, אז ה' יתברך העניש אותו ולא התגלה אליו חוץ מפעמיים. אבל בכל זאת הוא עתיד להיות משיח בן יוסף, אז בכל זאת יש לו זכות. אבל בכל זאת מדקדקים משמים.
אז ההתגלות לַפרט או לכלל, יש לה כללים. חכמים אומרים את זה. זה נמצא בהרבה מספרי הפנימיות. גם בקבלה גם בקבלת הקדמונים וגם בזוהר הקדוש וגם בספרי החסידות השונים יש הרבה מהדברים האלה.
ולמה זה מטריד אותנו היום? זה מטריד מאד אותנו, מפני שאנחנו בזמן של חבלי משיח, "חֹשך יכסה ארץ", יש הסתר פנים והסתר כפול – ולכן המחלוקות והעמדות השונות והצרות ואין הכרעה ברורה, גם בתוך עם ישראל גם בין האומות וגם בקשר של האומות לעם ישראל, כל העולם כאילו מתנהג על פי רצון האדם, ועולם כמנהגו נוהג, 'בטבע'.
בסופו של דבר, מתחיל תהליך של התגלותו יתברך. וזה לא דבר פשוט. מה שכתבו חכמים וגם נביאים זה שהתקופה הזו של חבלי משיח עתידה להיות מורכבת, לא פשוטה, נסיונות, יסורים, צרות, צרה רודפת צרה, רחמנא לצלן. ונקוה שזה יבוא ברחמים, בגלל שאנחנו דור יתום ומסכן, ומסכן מאד, למטה מאד. אז שה' ירחם עלינו...
אבל התהליך הזה בכל זאת קיים: יש בורא עולם, הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הוא ברא את העולם, הוא נתן לנו את התורה, הוא ציוה עלינו לשמור את התורה, עברו כבר כמה אלפי שנה, ששת אלפים שנות התיקון עומדות להסתיים מתישהו, כלו כל הקִצין רק תשובה מעכבת, אז בכל רגע יכול לבוא משיח – "היום, אם בקולו תשמָעו".
והמעבר הזה מההסתר פנים לגילוי פנים הוא טראומתי, הוא לא פשוט, והעולם משתנה מקצה לקצה כמו בלידה: יש את התינוק, עדיין הוא ברחם, יש צירי לידה זה חבלי משיח – פתאום התינוק יוצא, פתאום יש יצור חדש, אדם חדש עם כל מה שזה אומר, כולו שלם, חדש – עכשיו תתיחס אליו, 'הנה הבן שלך, תטפל בו'.
מבינים? אז ככה ברגע שיש התגלות של המשיח – מתחיל עולם חדש, בסופו של דבר השראת השכינה בגלוי בבית המקדש, שירד מהשמים אני מקוה, אם כי יש על זה מחלוקת חכמים. בכל אופן, האמת תתגלה, ה' יתברך יתגלה. וזה לא דבר פשוט. אנחנו מדברים על זה כבר תקופה. זה לא פשוט מפני שאם לא עשינו רצונו, אוי לנו.
צריך לעשות רצונו יתברך. הבן אדם חושב שהוא המלך, הוא המלך על החיים שלו, הוא המלך על הבחירה שלו, על כל דבר, 'אה, יש תורה... בסדר, זה מסורת, זה משהו, אולי כן אולי לא...' כל אחד לפי הדמיון שלו.
ברגע שה' יתברך חוזר למלוך באופן גלוי בעולם הזה, יש זמן עד שהוא מבטל את יצר הרע הפרטי והכללי. ובזמן הזה שיש התגלות ויש עדיין יצר – זה זמן מסוכן מאד, כי עדיין יש נסיונות, למשל מלחמת גוג ומגוג, למשל כל מיני דברים שיכולים להיות.
אחרי שהוא כבר מבטל את יצר הרע הפרטי והכללי – אין כבר בחירה, כבר מתחיל עולם קבלת השכר, זה כבר עולם הבא שכולנו מצפים לו, איזה יופי. אבל עד אז הנסיונות תכופים מאד וקשים מאד, מבלבלים מאד, מפחידים מאד. זה לא דבר קל. נקוה שזה יעבור בקלות, אתם יודעים, "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוֹקַּ" – כמו שבטבע יש לידה קלה, חלקה, האשה בקושי הספיקה להגיע לבית חולים וכבר ילדה, הכל במזל טוב, ויש משהו יותר קשה, וה' ישמור יש גם ניתוח קיסרי וכל מיני ענינים.
אז אנחנו רואים שהיתה הפנדמיה בעולם, שזה באמת עונש לכלל האנושות, צער. ועכשיו יש מלחמה שלא היתה צפויה באירופה. ויש רעידות אדמה פתאום, שמי היה חולם על זה, וזה לא עובר. ויש כל מיני מהלכים בעולם שלא כמתוכנן, למרות שאנשים חושבים שהם מתכננים הכל והכל לפי התכניות.
אז כמו שאז שאלנו: 'האם זה סתם ככה, עוד איזה נסיון כללי, או שאנחנו כבר בשלב אחר של ההתגלות?' ואנחנו – לפי עניות דעתי, אולי אני טועה, ככה נראה לי – אנחנו בתוך תהליך של חבלי משיח, ואין שום דבר סתם. אף פעם לא היה שום דבר סתם, בודאי עכשיו לא. עם ישראל מתעורר לחזור בתשובה, מעינות הפנימיות מתגלים בכלל עם ישראל כמו שהבטיח משיח לבעש"ט הקדוש, רבינו הבעל שם טוב הקדוש והאהוב, שהמשיח יבוא "לכשיפוצו מעינותיך חוצה".
ולכן כל החסידויות מפיצות את מעינות החסידות, כל אחד לפי הגוון שלו, כי זה מזרז את הגאולה, כי אפילו הדברים הכי בסיסיים של אמונת ישראל על פי הסוד לא ידועים לכלל הציבור. ידועים למי שעוסק בפנימיות. מי שלא עוסק בזה וחי באמונה אולי – לא יודע.
לצורך זה בשעה טובה ומוצלחת יצא השבוע ספר שלנו, ספר 'דרך עץ החיים', שזה תמצית של הדרך הזו שאנחנו הולכים בה. וזה זכות לרבים, לזכות את הרבים, שכל אחד יבין את הכללים הבסיסיים של עבודת ה' ואמונת ישראל על פי הפנימיות בשפה פשוטה. אפשר להוריד את הספר מהאתר שלנו.
אם כן, כאן בפרשה עסוקים בלימוד הציוויים שה' מצוה, כדי שתהיה אפשרות של גילוי פנים לדורות על ידי המשכן, אחר כך בית המקדש, השראת השכינה, וגם האורים והתומים – שזה חידוש גדול מאד, וזה חסד עצום עם הבריות שה' יתברך מגלה ואומר מה יהיה, כן לצאת למלחמה, לא לצאת למלחמה.
למשל, עכשיו כל פעם שואלים אם לעשות מבצע כזה או מבצע אחר – בני אדם צריכים להחליט לפי הבנתם, כן? אנשי הצבא, אנשי המוסד, אנשי המקצוע, הפוליטיקאים, צריכים להחליט עד איפה שידם משגת. אם יש אורים ותומים, אז שואלים את האורים ותומים והאורים ותומים עונים – ואז יודעים גם אם לצאת למלמה או לא, אם ננצח או לא, מה לעשות ואיך לעשות. וזה חסד עצום שה' נותן לעמו ישראל.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". זה נאמר גם על הפרט: אם בן אדם צדיק וחי לשם שמים – יכול לזכות להתגלות חד פעמית או רב פעמית, יכול לזכות לרוח הקודש, בזמן שבית המקדש קיים אז גם לנבואה, ויכול לזכות למגידים מהשמים ולגילוי אליהו, לגילוי צדיקים, לגילוי מלאכים, לגילויים מנשמתו עצמו. כל הדברים האלה כתובים בקבלה בספר שנקרא 'שער הגלגולים' של הרב חיים ויטאל הקדוש זי"ע.
והמשמעות של הדבר הזה היא שגם אם אין בית מקדש ואין אורים ותומים, בכל הדורות היו קדושי עליון בעם ישראל שה' היה מגלה להם כמו לאורים ולתומים כל מיני דברים – מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות, מה צריך לקרות.
למשל, איזה ערב שבת הודיעו משמים לרבינו הבעל שם טוב הקדוש שבשבת יבואו גזלנים לעיר. ואז הוא זרז את כל היהודים מהעיר שיברחו מהעיר, והם ברחו ועברו את הגשר ועברו את הנהר. ואז באו הגזלנים, כנראה שגזלו אבל לא יכלו לרצוח אף אחד כי התושבים ברחו. הנה דוגמא של תועלת של צדיק כמו רבינו הבעש"ט, שזוכה לגילוי כזה והוא יכול להציל את העיר שלו. יכול להיות שאם היתה זכות אחרת, אז הגזלנים בכלל לא יכלו לבוא לעיר. יש לי ספר 'איש האלקים', פירוש צנוע על הספר הקדוש 'שבחי הבעש"ט'. מאד מומלץ להוריד אותו מהאתר ולקרוא אותו, זה מסביר את הדברים האלה מאד, בשפה בהירה, מאד רצוי.
אז אם כן, כל הציוויים של המשכן – חוץ מאשר להביא לכפרה על עם ישראל שהקרבנות מכפרים, שזה המשמעות הראשונית, ה'תועלתית' נקרא לזה, לַפרט ולכלל, יש את הדבר השני – שזה התגלות השכינה ששורה בקודש הקדשים, ויודעים שיש דין ויש דיין, יש בורא עולם, השכינה היא קצה התגלותו של ה' יתברך בעולם הזה, שבכל זאת זה עולם גשמי – ויש את האורים והתומים, שזה האפשרות לתקשר, לשאול שאלות בעניני הכלל ולקבל תשובות. פלא פלאים! תבינו מה הפסדנו בגלל שלא תיקנו את עצמנו! מה הפסדנו... בבית ראשון, ומה נמנע מאתנו בבית שני ועד היום.
כדי שתהיה התגלות חייבים תורה ומצוות ומעשים טובים, ובן אדם צריך לעמוד בהרבה נסיונות וכל מיני תנאים של קדושה ועבודה לִשְׁמָהּ וגם תפקיד שרש הנשמה, גם אם זה מתאים לתקופה שלו או לא. הכל לפי התכנית האלקית מלמעלה.
סיכומו של דבר, אנחנו צריכים להתחזק לעבודתו יתברך, כי צריך להמתיק את הדינים. יש דינים, ולכן יש את כל התופעות שהזכרנו, והרבה דברים שצריכים תיקון, והרבה רוגז למטה ומחלוקות וכל מיני ענינים – וזה מרמז מה שיש למעלה, רחמנא לצלן.
אז צריכים להרבות באהבת הבריות ואהבת ישראל ועבודה לשמה ולהתפלל ולעשות דברים טובים, כדי שיומתקו הדינים וכל תהליך הגאולה יעבור בקלות, לידה קלה מה שנקרא, כי הדור שלנו כבר שבע ובצער מכל מיני דברים שעוברים, ואין לאנשים כח לעמוד בשום דבר. ואנחנו מבקשים כעני בפתח רחמי שמים, שאבא שבשמים ירחם עלינו ועל הדור כולו, ותבוא הגאולה במהרה ברחמים.
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק לעבודתו יתברך.
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פד"ה רחלין שליט"א
