פרשת תזריע מצורע תשפ"ג – התעמקות באיסור לשון הרע
ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם?
אנחנו מתמקדים בסיעתא דשמיא בנקודות שמושכות את לבנו, זה הענין של "ותן חלקנו בתורתך". אין אדם למד אלא איפה שלבו חפץ, ואיפה שלבו חפץ שם התיקון שלו, ככה אומר רבינו האר"י. ולכן כשלומדים את הפרשה צריך לתת את הלב, את הדעת, לאיפה יותר אתה נמשך – שמה כנראה יש לך איזה תיקון או איזה ענין להתעמק בו, לחדש בו. ולכן קראנו לזה "ותן חלקנו בתורתך".
אז אנחנו עכשיו בימי הספירה, תיקון המדות – דבר חשוב מאד מאד. הרבי הקדוש מקוריץ אמר שהוא זכה לכל המדרגות שזכה רק בגלל שתיקן את מדותיו. מאד מאד היה מתקן את מדותיו, ומאד הקפיד לא לשקר ולדבר אמת, דברים לא קלים.
ואנחנו מתמקדים כרגע בענין המצורע, שהוא נהיה מצורע כי דיבר לשון הרע, ככה מובא. מעניין הענין, בן אדם מדבר לשון הרע – מה זה לדבר לשון הרע? זה לדבר דבר גנאי על חברו, מדבר איזה מישהו, אולי אף אחד לא שומע רק זה שמקבל את הלשון הרע – וזה דבר חמור מאד. זה פוגע במדבר, במדובר ובמי שמקבל את זה. כמו שאומרים חכמים, זה הורג שלושה. בזמן של גילוי פנים כמו במדבר, מי שמדבר לשון הרע חלה בצרעת. הנה, מרים הנביאה! מרים הנביאה, לא פחות...
וכמו שאנחנו רואים בסדר הבדיקה של המצורע ואחר כך הענין שמסגירים אותו בהסגר, ואחר כך הסדר של הטהרה, שהוא צריך לבוא לבית המקדש ולהקריב את הקרבנות שלו – זה לא משהו שנשאר בינו לבין עצמו. "כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי". זאת אומרת, אפילו אם הוא רק לחש לשכן שלו בשקט איזה לשון הרע על מישהו, עכשיו הוא נהיה מצורע, הדבר הזה מתגלה בגופו. ואם אלה סימני צרעת שעדיין לא נראים בחוץ, הם בחלק המוסתר של הגוף, הוא רואה את זה, האם הוא יסתיר את זה? הוא לא יכול להסתיר את זה. אם הוא חולה בצרעת בסופו של דבר הוא יצטרך לבוא אל הכהן, והכהן הוא הקובע אם זו צרעת או לא, אם זה בספק, אם צריך להמתין, להסגיר אותו ועוד פעם לבדוק אותו וכל התהליך הזה.
הנקודה הזו של לבוא אל הכהן – אמר רבינו הבעל שם טוב הקדוש זיע"א שממנו והלאה יהודי לא יוכל לתקן את עצמו באמת אלא אם כן יש לו רבי אמתי שמתקן אותו ועוזר לו. ואומרים שהכוונה היא שיהיה לבן אדם רבי בעולם הזה, מישהו שחי בזמנו, וגם רבי בשמים. רבי בשמים מלמד עליו זכות בשמים. אם הוא נפטר, אולי הוא גם דן אותו בשמים בבית הדין שלו. והרבי שנמצא כאן בעולם בזמן שלו צריך להוכיח אותו, צריך להדריך אותו, צריך לברך אותו, צריך לתת לו דרך.
העבודה של רבי היא עבודה קשה מאד מאד, בעניני הפרט וגם בעניני העדה, ולפעמים גם בענינים של כלל עם ישראל, תלוי במעמדו של הרבי, בדרגתו של הרבי. ויש הרבה דרגות ברעבע'ס, זה ברור, ובכל דור ודור דרגות שונות. יש ירידת הדורות. אבל הענין של ההדרכה, החינוך, הדוגמא, התוכחה, הדברים האלה – זה צריך להיות בכל דור, כדי לעזור לבן אדם להגיע לתיקון שלו, כי האדם לא רואה את נגעי עצמו. כן, ככה אומרים, את הנגע שלו הוא לא רואה.
אז הצדיק, הרבי, צריך לראות את הנגע של האדם כדי לעזור לו. ואת זה אנחנו רואים כאן בפרשה, שבאים אל הכהן. אם הכהן אומר שזו לא צרעת, שזה טהור – טהור. לפעמים בן אדם לא יודע אם עשה עבירה או לא, אם יש משהו שיש לו ספק, יש לו איזו מדה או איזו מחשבה או איזה רצון, הוא רואה בזה כמה צדדים ולא יודע להכריע, ואדם קרוב אצל עצמו ויכול להיות שיכריע בצורה לא נכונה – הוא בא להתיעץ, אז הרעבע שלו אומר לו: 'תשמע, ככה וככה... זה טהור. זה לא טהור. זה ספק'.
ויש את הענין של ההמתנה, הענין של התהליך. בכל דבר יש תהליך, אומר האר"י הקדוש, רבינו האר"י, עיבור–יניקה–מוחין. ככה זה, כל תהליך מחולק לשלוש: עיבור, יניקה, מוחין. גם את זה רואים פה: 'עיבור' זה כשמתחיל להתהוות השלב הראשון של התהליך, אחר כך זה כבר מתגלה, מתחילה ה'יניקה', שזו התפשטות, זו ההגדלה. ובסוף יש את ה'מוחין', את ההבנה, את הדעת, חכמה בינה ודעת.
אם כן, זאת תורת הבירור: אדם צריך לברר את מחשבותיו, רצונותיו, דיבוריו, מעשיו, מדותיו, השקפותיו. כל הסוגיות שיש לו, הוא צריך להתעמק בהם. היום אנשים קשה להם להתעמק. הכל מהר מאד, קופצים מדבר לדבר. זה הופך את האדם לטיפש ושטחי, ואז נכנסות בו כל מיני השפעות. הוא בכלל לא נותן את דעתו. בסוף המצב שלו מדרדר ולא יודעים למה. למה? כי הוא נהיה 'מצורע', כן? נהיה מלא בכל מיני סוגי צרעת ונגעים בנפשו שהוא לא טיפל בהם, לא אובחן, לא קיבל טיפול, לא עשה את התהליך של להיטהר. אז הוא נשאר מצורע, רחמנא לצלן, ולא מגיע לתיקון שלו.
אז כל התחלה של כל תיקון – זה התבוננות, זה התעמקות, זה להקשיב ללב, לפנימיות הלב. אם הלב לא רגוע, אמרת משהו ואתה לא רגוע, אז סימן שאולי יש שמה לשון הרע, אולי יש שם איזה שקר, אולי יש שמה כפירה, אולי יש שמה עזות, לא יודע, תבדוק. תבדוק את המחשבות. תבדוק את הרגשות.
מאד מומלץ לקרוא את הספר שלנו שנקרא 'דרך עץ החיים', שיצא לאור בחודש האחרון. אפשר להוריד אותו מהאתר חינם. מי שיקרא את הספר הזה, שזה ספר יחסית קטן בשפה ברורה – יש לו דרך איך לבדוק את עצמו, איך לתקן את עצמו, עם רבי או בלי רבי. בדור שלנו אנחנו דור יתום, אז אדם צריך להשתדל לתקן את עצמו בכחות עצמו, בסיעתא דשמיא. והספר הזה נותן פתח גדול. מאד מאד מומלץ לכולם. שנזכה לקיים מה שכתוב בו.
אם כן, זה התהליך של הבירור. ולפעמים יש 'ערפל קרב', הדברים לא ברורים, גם בעניני הפרט גם בעניני הכלל, קל וחומר לפעמים בעניני הכלל – זה טוען ככה, וההוא טוען ככה, והשלישי טוען ככה, ואתה לא יודע עם מי האמת. הזמן עושה את שלו, ההתבוננות, המתינות, הבדיקה, הבדיקה העצמית אולי אתה טועה.
בענין לשון הרע: למה בן אדם מדבר לשון הרע? – בן אדם מדבר לשון הרע כי הוא נפגע, כי הוא מקנא, כי הוא נוקם, כי הוא מתאוה. כל המדות הלא טובות גורמות לבן אדם בסוף לדבר לשון הרע, כמו הנחש הקדמוני, שהוא הראשון שהוציא שם רע, לא פחות מאשר על הבורא יתברך שמו! יתברך שמו לעד. ולכן זה חמור כל כך, חמור כל כך.
אם בן אדם למשל מחלל שבת, שזה דבר חמור ביותר, לא צומחת בו צרעת. על זה – כן. ואת זה הוא לא יכול להסתיר. ואחר כך יש גם בבגדים ויש גם כן בקירות ביתו, בקיצור, כי זה המקצוע של הנחש הקדמוני. מתי שבן אדם מדבר לשון הרע, הנחש הקדמוני שורה בו, כי זה התפקיד של הנחש הקדמוני – לקטרג, לדבר רע.
עכשיו, מעניין שיש חוק במדינה של לא לדבר לשון הרע, אסור לדבר לשון הרע, אבל יש איזה סעיף שהם אומרים, אם אני הבנתי נכון, אני לא משפטן, 'אמת דיברתי'. כביכול אם אדם אומר 'אמת דיברתי', אז הוא מוגן. אז רק כדי לדייק את הענין: לפי ההלכה לשון הרע זה בדיוק זה – אמרת משהו אמתי. נניח, יש בן אדם קמצן ואמרת 'הבן אדם הזה קמצן', או 'הבן הזה שקרן', הוא שיקר, או 'גנב'. נניח הוא באמת גנב, אמרת דבר נכון. אז 'אמת דיברתי' – אבל זה בדיוק לשון הרע, כשאתה מדבר אמת על מישהו, דבר גנאי על מישהו שזה אמת, זה לשון הרע. אם אתה גם משקר וממציא, זה עוד יותר חמור, זו 'הוצאת שם רע'. הוצאת שם רע, זה דבר חמור־חמור מאד מאד. זה בדיוק מה שהנחש עשה, כן? הוצאת שם רע, להגיד על בן אדם משהו שלילי שאין בו, ולפרסם אותו, זה מתפרסם. אם שלושה יודעים מאותו ענין, זה כבר נחשב כאילו כל הציבור יודע.
אנשים חושבים שמה שהם אומרים נשאר ביניהם. לא, זה לא נשאר, זה מתפשט. אז תקחו בחשבון, מה שיוצא מהפה אין יותר שליטה עליו לאיפה זה מגיע, איך זה מגיע, במי זה פוגע, מה זה עושה, וכמה זה כואב. כמה כואב לבן אדם למשל שמדברים עליו לשון הרע או שמוציאים עליו שם רע. כשמוציאים על מישהו שם רע יכולים לפגוע בבריאותו, בשמו הטוב, בפרנסתו, בשידוכים של הילדים שלו, בכל ענין, בעולם הזה בעולם הבא, אנשים יסתכלו עליו ככה בעין עקומה – כיוון שקל מאד לקבל לשון הרע, כן, "ברית כרותה ללשון הרע שיתקבל".
אפילו דוד מלך ישראל חי וקיים נכשל בזה בענין מְפִיבֹשֶׁת, וזה גרם אחר כך לפילוג הממלכה, ועשר שבטים עברו לירבעם רק בגלל שהוא קיבל את הלשון הרע. אז מה אנחנו נגיד...? מה אנו, מה חיינו?
אז באמת 'החפץ חיים' הקדוש זיע"א הביא את הספר 'שמירת הלשון', פלא פלאים. ויש שמה את ההלכות וטוב להתחזק בזה מאד. ויש גם כן תנאים מתי מותר לדבר. כל זה מוסבר היטב. ואומרים חכמים שהוא דוקא, 'החפץ חיים', לא היה שתקן, היה מדבר. וזה בא לעודד אותנו ש'הנה, אל תחשוב שבשביל לשמור על הלשון צריך להיות שתקן'. אבל לנו הקטנים והמסכנים ודלי הדעת שבדור שלנו, האמת? – מאד קשה לשמור על הלשון. זה האיבר שהכי קשה לשלוט בו, והרבה פעמים כדאי ללמוד לשתוק. לשתוק – במיוחד כשבאים עם רכילות, באים 'אה, ההוא אמר עליך ככה, זה אמר עליך ככה. ההוא עשה לך ככה'. וזה דבר גרוע כל כך, קשה כל כך, לעשות מדנים בין בני אדם, לעשות שנאה בין בני אדם. זה דבר מכוער כל כך, מזעזע כל כך, פוגע כל כך.
אז קודם כל אם באים אליך במלים כאלה, המינימום: תשתוק, תשתדל לשתוק, לא להגיב. הרבה פעמים אם בן אדם שותק ולא מגיב – זה עובר, זה לא מתפתח. כל מלה, כל אות של לשון הרע שבן אדם מוציא, זה מלאך רע שנברא, רחמנא לצלן. אז אם אתה יכול לבלום את פיך, לא להגיב, ואפילו אם כואב לך ושורף לך ואני לא יודע מה – עדיף. אתה כן יכול להכחיש, 'לא היו דברים מעולם', 'זה לא נכון', כי אתה צריך להגן על עצמך. אבל ללמוד לשתוק.
באמת זו מעלה גדולה מאד. יש אנשים שהם שתקנים מטבעם, זכו שהם נולדו שתקנים... יש אנשים שנולדו דברנים, יש להם 'יסוד האש' חזק, מדברים – יכולים לדבר בדברי תורה, יכולים לדבר בכל מיני ענינים בלי לעבור על לשון הרע. אבל זה קשה מאד. במיוחד צריך להיזהר מאד בענין הרכילות, כן, שזה הולך ואומר לשני ככה וככה, ונהיה מזה מלחמות עולם! מלחמות עולם, רחמנא לצלן. הכל ממלים. אולי זה לא נכון? אולי שמעת לא נכון? אולי ראית לא נכון? אז לפעמים יש ענינים לשם תועלת וכן הלאה, צריך לחשוב טוב מאד, טוב מאד. צדיקים "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" – ממלחמה למלחמה. המלחמה הזו על שמירת האזניים, על שמירת העיניים, על שמירת המחשבה והפה, זו מלחמת עולם. מלחמת עולם.
ו"כי נפלתי, קמתי" – לא להתיאש, לעשות תשובה ולהתחיל מהתחלה, ולהילחם על זה, כי אלו הדברים שגורמים בסוף לשנאת חנם. ושנאת חנם גרמה לחורבן הבית. ואנחנו כבר אלפיים שנה בגלות ועוד לא נבנה הבית השלישי. וזה בגלל השנאת חנם שעוד לא תיקנו. תיקנו אולי חלקית, לא מספיק.
אז אוי ואבוי לבן אדם שמפיץ שנאת חנם, אלה לא דברים פשוטים. רוצה לומר, אם מדברים לשון הרע על בן אדם אחד, זה חמור, אבל אם מדברים על ציבור שלם... כמה בקלות אנחנו יכולים ליפול בזה רחמנא לצלן, בלי לשים לב לדבר על ציבור שלם, להגיד ככה ולהגיד ככה, 'אלו ככה ואלו ככה', ו'פה זה ככה ושם זה ככה'. נכון, יש לשם תועלת, כדי להיזהר מדברים לא טובים וכן הלאה וכן הלאה – אבל צריך להיזהר מאד, האם באמת זה תועלת או שאלה כבר דברים ידועים.
לך אחר כך תעשה תשובה על זה. איך תעשה תשובה? מסובך הענין. ה' יתברך לא מקבל שוחד. גם אם אתה צדיק ויש לך זכויות אין־סופיות, אם עשית משהו לא טוב – ידונו אותך על זה, אם אמרת משהו לא טוב, ידונו אותך על זה. ה' לא מקבל שוחד. אין לו משוא פנים, דין אמת. אוי לנו מיום הדין!
אז עצה קטנה: כשמתחילים לדבר אתך לשון הרע, הוצאת שם רע, רכילויות, דברים בטלים, ניבולי פה רחמנא לצלן, אם אתה לא יכול לצאת כי זה מקום עבודה ודברים כאלה – או שתשתוק או שתעביר נושא, תעביר נושא. אם שום דבר לא עוזר, תמצא איזה תירוץ יפה להגיד למה אתה לא מתעסק בנושא הזה או משהו, רק לא לגרום להם ליותר גרוע. לפעמים בן אדם מגיב לא נכון, והוא גורם להם להגיד 'אהה, אני אוכיח לך שמה שאמרתי זה נכון!' ואז הוא מוסיף ומוסיף ווואו, וואו, וואו...
זהו. ה' יעזור שנתחזק בתיקון המדות, זה חשוב מאד, חשוב מאד, ואהבת ישראל ואהבת הבריות, דומם צומח חי מדבר, ואהבתו יתברך!
"על כל פשעים תכסה אהבה", "על כל פשעים תכסה אהבה". להרבות באהבה, בענוה. הלשון הרע, זה בא מגאוה, שבן אדם מתגאה, חושב שהוא טוב יותר מהשני. ומה זה בן אדם? בשניה אחת הוא יכול להפוך להיות רשע מרושע, בשניה אחת, רחמנא לצלן. כל החיים עובד לתקן, יכול לקלקל מאד בשניה אחת. כך אמר רבינו הבעל שם טוב הקדוש במלים שלו.
אז זהו. מכאן נלמד, ונהיה בריאים ושמחים לעבודתו יתברך!
לחיים! לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בשמירת הלשון.
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
