פרשת שופטים תשפ"א – יראת שמים בראש - מאת כ"ק האדמו"ר מרחלין שליט"א
ערב טוב, שבוע טוב, חודש טוב, מה שלומכם?
פרשה רצינית, נדבר גם קצת על חודש אלול בלי נדר. בפרשה יש הרבה מאוד סוגיות... מה שנספיק, מה שיעלה בדעתנו הדלה.
"שופטים ושוטרים", אם אין שופטים ושוטרים... ולכן "הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ", אפילו מלכות של העכו"ם. זה דבר ששוכחים אותו. בעולם המודרני, בעולם הדמוקרטי, יש הרבה ביקורת, הרבה מחלוקות, הרבה צעקות... צריכים להיות שמחים שיש מלכות, שיש שלטון. הכל משמים! כל שלטון זה משמים, והכל לטובה מה שה' יתברך עושה, ולכן צריכים להיות שמחים, כי אלמלא שלטון... אנדרלמוסיה ה' ירחם! לא לשכוח.
במיוחד בזמנים אלו שצריך אחדות, כשיש אחדות – מידת הדין לא פוגעת בנו. והמצב של הקורונה היה כבר יותר טוב וזה החמיר עוד פעם, צריכים רחמי שמים. אחדות ו"והדרת פני זקן" – להתייחס למבוגרים באהבה ובכבוד כראוי על פי התורה, להאריך את חייהם באהבה בטוב ובנעימים, לשמור עליהם וללמוד ממידותיהם, ולא לחשוב ש'הזקן עשה את שלו הזקן יכול ללכת' רחמנא ליצלן! צריכים להתחזק בזה: לתת להם את המקום ואת הכבוד, כדי להמתיק את הדין מעל עם ישראל וכלל העולם. לעניות דעתנו זו הסיבה הרוחנית של המגיפה הזו שלא נגמרת. שהחיים בזול ולא מכבדים כמו שצריך את המבוגרים, ולא מאריכים את ימיהם בנעימים כראוי, ויש בזה הרבה הלכות.
תיקון של זה יעשה נחת רוח בשמים – כי "אין הדינים נמתקים אלא בשורשם", זאת אומרת הסיבה שגורמת לדין. אז נכון שיש סיבות בטבע, וירוס וזה, אז זה סיבות חיצוניות. לפי עניות דעתי זו הסיבה הפנימית העיקרית, לכן הדבר הזה יכול להועיל חוץ מההשתדלויות בטבע – חיסונים ושאר ההשתדלויות שעושים כמובן "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". גלשתי קצת אבל זה הנושא הכי בוער אז אי אפשר להתעלם. אז אם כן שופטים ושוטרים צריך שיהיה. זה ברור.
הנושא העיקרי שרציתי לדבר זה דווקא בעניין של "לא ירבה לו".
"שום תשים עליך מלך". מלך זה רק בארץ ישראל, כשעם ישראל בארץ ישראל. וזה לא היה מתאים לזמן של שאול המלך, לכן 'שאלו שלא כהוגן', היינו צריכים לחכות לזמן של דוד כדי לבקש מלך, אבל מה אנו מה חיינו – זה מה שהיה, ולכן ממלכתו של שאול לא נמשכה.
אז שלא ירבה לו נשים, שלא ירבה לו כסף וזהב ושלא ירבה לו סוסים – שלא יחזיר את העם למצרים, כי אסור לנו לחזור כעם למצרים.
בא שלמה המלך, אין כמו שלמה המלך! החכם מכל אדם, שולט בעליונים ובתחתונים, יושב על כסא ה' כתוב, שלא היה ולא יהיה אדם בדרגה שלו מבחינת החכמה, והוא אמר שהוא ירבה ולא יסור. נשים, לא ירבה לו נשים, שלא יטו את לבבו. זה בכלל... בטח יש בזה סודי סודות! אבל ככה לפי עניות השגתנו, כל מלך בעולם מה הוא רוצה בדרך כלל? רוצה כסף וזהב, בזמנו רצו סוסים היום לא יודע רוצה מכוניות. ודאי סוסים, כסף, ובודאי נשים. תראו את מלכי העולם, תמיד היה להם מלא נשים. זה מלך! הרי צחקו לעגו לחזקיהו המלך שהיה אוכל ליטרת בשר וירק ואומרים "זה? זה מלך? ככה הוא אוכל?", מלך צדיק היה, אין כמוהו – עמד להיות משיח בן יוסף! זכותם תגן עלינו!
וגם שלמה המלך התכוון לשם שמים – רצה להקדים את הגאולה, לתקן את אומות העולם על ידי זה שנשא נשים נוכריות, שגייר אותן. הוא ידע שלא יקום מישהו כמוהו עד כי יבוא שילה, מי יכול להיות כמו שלמה המלך? אבל הוא טעה. למה? כי הקדים את זמנו כמו שאומרים, דחק את השעה, והאות י' של "לא ירבה לו", ה–י' עלתה לשמים וקטרגה עליו, כתוב: "בשביל מה בראת אותי?" כביכול אומרת לה' יתברך, אז ה' יתברך אמר ש"אלף כמוהו יימחו והיא תהיה קיימת". כן? ברור, אי אפשר להחסיר אות אחת מהתורה, תורת ה' תורה נצחית, תורת אמת, תורת משה.
מה הסוד הזה, גם כן, שהוא נדרש לכתוב לו ספר תורה, שיהיה מונח אצלו בחיקו, ויהגה בתורה ויקרא בו יומם ולילה, ולא יתנשא על אחיו. איפה ראיתם מלך שלא מתנשא על הנתינים שלו? זה המהות של המלך – להטיל אימה, ולהיות רם ונישא! לא. על פי התורה מלך ישראל הוא לא כמו כל המלכים... הוא שליח של ה' עלי אדמות! הוא מרכבה – מרכבה למידת המלכות, כן? כמו אברהם יצחק ויעקב, מי הרגל הרביעית של המרכבה? דוד המלך, שהוא בחינת מלכות מתוקנת. אז מלכות מתוקנת צריכה להיות לשם שמים, מלך ישראל צריך להיות לשם שמים: נקי, טהור, קדוש, בודאי לא לעבור על ההלכה, בודאי לא לעבור שום איסור, בודאי.
ודווקא בנושאים האלה, שזה הנושאים הכי רגילים אצל מלך, מלך ישראל נדרש להיות אחרת. למה? ככה! כי זה מה שציוה לנו אבא שבשמים. ואפילו ש"עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ גְּדוֹלָה מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ", מתי שמתחילים עם 'עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ' ואחר כך זה נהיה 'עֲבֵירָה שלא לִשְׁמָהּ' – ה' יעזור! אפשר להידרדר מהר מאוד.
יש פה גם כן רמזים לאנשים בדרגות כמו שלנו, לא של שלמה המלך שאין לנו תפיסה והשגה בכלל מי זה היה שלמה המלך. שאם התורה אוסרת משהו זו האמת ואין מה לעשות. תיזהר מאוד! תיזהר מאוד! כי "מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה", ואנחנו הקטנים אומרים 'נפילה גוררת נפילה'. ואם התורה אסרה דברים מסויימים אז יש הרבה טעמים, הרבה דרגות של טעמי מצוות, טעמי מצוות עוד לא נודעו הם יוודעו לעתיד לבוא – כי ה' רוצה שנקיים את המצוות כי הוא ציווה. לא בגלל שאנחנו יודעים את הטעמים. אבל חלק מהטעמים נודעו, גם בפשט וגם בסוד, ויש הרבה מאוד טעמים. ושלמה המלך היה בדרגה כזו שהוא היה משיג את כל הסודות בכל דבר, פלאי פלאות! ובכל זאת "וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵן".
יש יראת שמים ויש חכמה, החכמה צריכה להיות מבוטלת בפני היראת שמים. היא באה לסייע ליראת שמים, לא להפריע ליראת שמים. מה בראש? יראת שמים בראש.
אז אין כמו חכמי ישראל! שיש להם השגה בטבע, יש להם השגה מעל הטבע – רוח הקודש, נבואה, פשש... דרגות ומדרגות פלאיות שחבל על הזמן, תראו את רבנו הבעש"ט הקדוש, איזה מדרגות הוא השיג! היה מטייל בעליונים בתחתונים, ידע הכל, שלט בכל, היה יקר, נאמן, שליחו הנאמן של הקדוש ברוך הוא, יחיד בדורו, יחיד בכל הדורות. אז לְמה אפשר להגיע! אבל בן אדם צריך להיות מבוטל. לכן מתי שהוא נפטר, המילים האחרונות שאמר "אל תבואני רגל גאוה".
אצל אומות העולם, הרבה פעמים, החכמה והחקירה – הפילוסופיה בראש. יש את השכל האנושי, ובשכל האנושי הם חושבים שהם יכולים להגיע, להבין את האמת, להשיג את כל ההשגות. לא! השכל מוגבל. גם בעל השכל הכי גדול – הנה להבדיל, שלמה המלך, טעה. היתה לו הערכת מצב לא נכונה. ככה ברגע שבן אדם עובר על דברי תורה רחמנא ליצלן! מאוד קשה שלא ינזק בסופו של דבר, ולא יתדרדר ולא יפול. צריך לעשות מיד תשובה.
כל אחד יכול ליפול, לטעות. יעשה תשובה מיד. לא יחשוב שבחכמתו או בגבורתו הוא יוכל לעמוד בנזק שנגרם כשעוברים על דברי תורה. אי אפשר לעמוד בזה – יש הסתלקות האור, הבן אדם כבר לא באותה מדרגה שהיה, והבחירה שלו בכלל לא מה שהיתה לפני שהוא נפל. תראו מה קרה לאדם הראשון, כמה מדרגות נפל. תראו מה קרה למשה רבנו, עבד ה'! עבר נאמן! כשעשו את העגל, כשחטאו בחטא המרגלים – זה סילק את האורות ממנו גם, שהוא לא חטא, בגלל שהוא רבן של כל ישראל.
אז כמה יראת שמים צריך. רבנו התרעם אחרי מותו – בא והופיע לחבריא קדישא שלו ואמר להם "למה אתם מדברים על הניסים שהיו אודותיי" – שהוא היה שליח, "ועל התורות שלו, ולא על היראת שמים!", הקפיד על התלמידים, על החסידים. למה? כי "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ", חוץ מיראת שמים אין כלום. אם יש לך יראת שמים, גם אם אתה טיפש, ה' יתן לך כל השכל שאתה צריך. ככה זה. "תורת ה' תמימה משיבת נפש, עדות ה' נאמנה מחכימת פתי". מחכימת פתי.
תמיד כשבאים אליי אנשים ליעוץ, לפעמים באים בשביל לשאול על איזה שידוך ורואים שהבחורה, נניח, בדרגה יותר גבוהה מהבחור מבחינה רוחנית, היא לא יודעת אם כן להתחתן איתו או לא להתחתן איתו. אז אני אומר – אם הוא ילמד תורה הוא יחכים, הוא יחכים, הוא יעלה! אם הוא לא ילמד תורה – ככה המצב. אבל אם הוא ילמד תורה אין שום ספק שיכול להיות כמשה רבנו, רק שיתאמץ. ככה התורה.
אז כאן אנחנו רואים את גדלות התורה ויראת השמים על גדלות החכמה. שאם אין יראה יותר מחכמה – אז החכמה לא מתקיימת, בן אדם נופל. גם כשלומדים את תורת הקבלה שואלים שאלות על הבריאה: למה ה' ברא את העולם, איך הוא ברא את העולמות, מה הוא רוצה מנבראיו. אבל יש גבול עד איפה שאפשר לשאול, יש גבול עד איפה שמותר לשאול. "מה למעלה, מה למטה" אסור לשאול. מה שהורשינו לשאול – "דַּע אֶת־אֱלֹקי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ", אנחנו נשאל ויש גם תשובה.
ויש דברים ש... 'אתה נברא אדוני, אתה לא הבורא, אתה לא יכול לדעת'. "אילו ידעתיו הייתיו". תדע את מקומך ואת מיקומך. ואז מה עם השאלות האלה? סלק אותם מהראש שלך ותחיה באמונה פשוטה. כבר אמרו כל הגדולים שהם עוזבים את כל ההשגות שלהם והם דבקים באמונה הפשוטה. בן אדם באמונה הפשוטה, בדבקות וביטחון באבא שבשמים, הוא לא יפול! יהיה שמור! "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
ולכן הדבר הזה, אולי כל מה שקרה עם שלמה, זה כדי שכולנו נלמד מזה. כי מה שקורה לצדיקים, איזו תקלה, זה בטח כדי שאנחנו הקטנים, המזעריים, נלמד מזה לדרגות שלנו.
אז יש גבול לחוצפה ולשימוש של השכל, עד איפה בן אדם יכול לנסות להתחכם. אנשים שמתחכמים עם השכל בלי יראת שמים, מגיעים למסקנות שה' ירחם! לפעמים אני רואה משהו, שומע משהו, זה דברים מזעזעים! מזעזעים! איך מגיעים למסקנות כאלה, לעיוותים של הבנת המציאות.
מי שלא הולך בדרך ה' עם יראת שמים בראש לא יכול להבין את המציאות לאמיתה. לא את המציאות הפרטית שלו, ולא המציאות הכללית, ולא מציאות של העולם, ולא מציאות של העולמות, כלום. אין לו שום השגה. כמה שיש לו שכל יותר חריף ויותר גדול – ככה הוא טועה יותר. כי אין לו יראת שמים, אין יראת שמים בראש, אין תורה, אין יראת שמים.
אז כל ההשגה הזו זה הכל חיצוניות דחיצוניות דחיצוניות, והכל נגוע במידות תמיד, תסתכלו על החיים של אותם הפילוסופים תראו איזה מידות היה להם רחמנא ליצלן ואיזה מעשים, שבכלל לא תואמים את הדרגה של הנושאים שהתיימרו לעסוק בהם. אדם צריך להתבייש, מי אני מה אני, אהה אבל אם יהודי! אוהב ה', ירא ה', אוהב את התורה, יודע שהוא כלום, הוא ניגש ללמוד בפנימיות התורה למען לעשות נחת רוח לה' יתברך, למען להבין מה עומד בפנינו, אז משמים מקרבים אותו, פותחים לו. הוא יכול להגיע להשגות כמו שאמרתי, השגות כמו השגות של רבנו הבעש"ט הקדוש ושל כל הצדיקים העצומים שהיו לעם ישראל, והם שמורים.
עוד נוסיף, ידוע על פי הפנימיות ששלמה המלך התגלגל במי? בירמיהו הנביא. ירמיהו נביא החורבן! מי גרם לחורבן של בית ראשון בעצם? מתי התחילה הבעיה? מאותו זמן ששלמה המלך נשא את בת פרעה, וגם הרבה לו מה שהיה אסור שירבה לו.
יש פה סוד גדול! שלמה המלך פתאום התגלגל בירמיהו? ירמיהו הנביא, הכהן? אין כמו ירמיהו! יחיד בדורו, צריך ללכת ולעבור ולהוכיח את העם, להוכיח את השלטון! פחד ה' מה שעבר עליו. ובסוף הוא רואה את החורבן של ירושלים. הוא שואל למה הוא היה צריך להיות זה שיהיה בדור הזה ושיראה את החורבן? והיה הולך לבבל ואוסף את האיברים שנפלו מהיהודים שעינו אותם ולקחו אותם, היה מנשק אותם והיה נכנס בתוך העול כאילו הוא אחד מהם ונבוזראדן היה משחרר אותו. כל הזוועה הזו... הרי ה' לא היה יכול להחריב כביכול את ירושלים כל זמן שירמיהו היה בירושלים, לכן שלחו אותו לענתות לאיזה עסק שמה לסדר את העסק של השדה, כשהוא חזר הוא נדהם – כבר החורבן היה, כבר הגלות הייתה.
אז תראו צריך ללמוד מזה, חזק, שלמה המלך ועכשיו ירמיהו. למה אסור להרבות לו סוסים? שלא יחזיר את העם למצרים. תקראו בספר ירמיהו שאחרי החורבן הוא חזר לארץ, ואלה שנשארו פה החליטו לרדת למצרים, ומשמים אמרו לו "לא אל תיתן להם לרדת", הוא אמר להם את הנבואה ולא שמעו לו, והוא ירד איתם למצרים וכולם נהרגו שם במצרים, ויש דעה שגם הוא נהרג שם במצרים. "לא ירבה לו סוסים" כדי לא להחזיר את העם למצרים, תראו בא ירמיהו וזה מה שקורה. סיבה ותוצאה. גלגול נשמות, פלא פלאים! ואם נתעמק בחיים של שלמה המלך בכל הפרטים, ונתעמק בחיים של ירמיהו הנביא בכל הפרטים, בסיעתא דשמיא, אפשר עוד לראות כאלה דברים.
מה נגיד אנחנו בדור הזה אחרון שבאחרון, שכולנו מגולגלים, מגולגלים כמה פעמים גם, יש בתוכנו ניצוצות מכמה נשמות לפעמים, אז הכל בהשגחה פרטית עד הפרט האחרון – מי השכן שלך, עם מי אתה מתחתן, ומי ההורים שלך, ומי הבוס שלך בעבודה, איזה אנשים אתה פוגש ברחוב, איזה אוכל אתה אוכל... הכל זה ניצוצות שלך, כל זה תיקונים, והם באים לנסות אותך על הגלגול הזה גם, אבל גם על גלגולים קודמים ואתה לא יודע בכלל. מי יכול לדעת? רק אם מגלים לך אתה יכול לדעת. טוב מי יכול לדעת? אם משמים מגלים לבן אדם אז הוא יודע, אם לא הוא לא יודע כלום. כולנו מהלכים בחושך עד שמשמים ירחמו ומגלים לאדם. ואם לא מגלים לו כשהוא חי אז אחר כך בבית דין של מעלה מגלים לו כל מיני דברים, שהוא לא הבין למה קרה לו ככה.
למה רבנו הבעש"ט הקדוש היה צריך להתייתם בגיל חמש? יש סיבה לכל דבר. הוא רצה לעלות לארץ, הוא לא זכה. כשהיתה לו עליית נשמה לשמים אז אמרו לו שיש בזה סוד, שלא יכולים לגלות לו למה הוא לא ייקבר בארץ ישראל והוא ייקבר בחו"ל. הכל נקבע. הבעש"ט חשב שהוא יכול לעלות לארץ ואו שיביא את הגאולה או שלפחות ימות בארץ, ייקבר בארץ. לא! משמים היתה תכנית אחרת והוא קבור במז'יבוז', אוקראינה. פלא פלאים!
מה אנו מה חיינו? מה זה בן אדם? מה בן אדם יודע? ואנחנו עוד מתגאים... במה יש להתגאות? בן אדם לא יודע מי הוא בכלל. כל חייו קצת מכיר את עצמו, איזה אוכל הוא אוהב איזה אוכל הוא לא אוהב, מה הוא אוהב לשמוע מה הוא לא אוהב לשמוע, מכיר קצת את המידות שלו. כולנו מהלכים בחושך וזה חלק מהנסיון, מהתיקון, מהגלגול.
אמרו חכמי המוסר וחכמי הפנימיות "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", "שעריך" זה החושים: העיניים, האוזניים, האף, הפה, לשים שמה שוטרים ושופטים לשמור על החושים קדושים, לא לתת להשפעות שלא לפי האמת ולפי התורה ולפי הקדושה להיכנס ולהשפיע. זה הפנימיות של הענין.
עכשיו נדבר כמה מילים על חודש אלול "אני לדודי ודודי לי", זה חודש חשוב מאוד ש'המלך בשדה', אפשר להגיע למלך יותר בפשטות, יותר בקלות, אבא שבשמים פותח לנו שערי תשובה, כדי שנגיע לחגי תשרי ולראש השנה אחרי שהתקרבנו אליו יתברך, מתוך אהבה ויראה, עשינו את כל המאמצים להתנקות ממה שצריך.
זה חודש חשוב! לא לבזבז דקה ושניה, להידבק באבא שבשמים, לעשות הרבה חסד – אין מידה טובה כמו החסד! לעשות הרבה חסדים, להרבות חסדים, שזה ממתיק את הדינים, זה מציל את כולם "צדקה תציל ממות", יש הרבה חולים והרבה מסכנים והרבה סובלים בגוף בנפש רחמנא ליצלן, ולעבוד על האחדות "כאיש אחד בלב אחד", שזה סותם את הפיות של כל המקטרגים. עם ישראל צריך ישועה גדולה מאוד מאוד מאוד מאוד! יש הרבה סכנות רחמנא ליצלן!
הבה ונתחזק! לחיים! לחיים! לחיים!
להיות שמחים ובריאים לעבודתו יתברך.
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
