פרשת נשא תשפ"א – הסבר על המצב הכללי הנוכחי
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
ערב טוב, שבוע טוב, מה שלומכם?
היום אנחנו נחלק את השיעור לשלושה חלקים: כמה מילים על המצב שעם ישראל עובר כיום, ואחר כך גם על הפרשה, וגם הכנה לחג השבועות הבא עלינו לטובה ולהילולה של רבנו הקדוש והאהוב הבעש"ט הקדוש, זכותו תגן עלינו ועל כל עמו ישראל!
ונתחיל במצב: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה". כל הסבל הזה שאנחנו עוברים, שאין לו כל כך הרבה הסברים הגיוניים, יש לו הסבר רוחני.
"מי שבאים עליו יסורים יפשפש במעשיו", ובודאי אם כלל עם ישראל סובל, פה בארץ ישראל, אז בודאי שצריכים לפשפש במעשינו ולעשות תשובה כוללת בכל הנושאים, כדי שעל ידי התשובה והתעוררות, והתפילה והצדקה יומתקו הדינים.
אלו דינים, ברוך ה' אלוקי ישראל! הם דינים ממותקים יחסית – שלמרות מעל לאלף טילים שכבר זרקו אויבינו על כל המדינה, ברוך ה' אלוקי ישראל! מספר הנהרגים יחסית קטן למה שיכול היה להיות. אנשים תולים את זה בטבע שיש לנו את ההגנה – כיפת ברזל, זו השתדלות, אבל התוצאות בידי שמים. אז זה רחמי שמים.
אם נזכיר לכם, בימים ההם, הרחוקים, של מגיפת הקורונה... אתם זוכרים שהיה פעם דבר כזה? הערכנו ואמרנו שלפי עניות דעתנו זו לא סתם מגיפה. אלא זה הכנה לתהליך של הגאולה, שבעזרת ה' תבוא במהרה ברחמים, ואם נלמד את הלקח על מה שצריכים לתקן – אז אולי יהיה פחות ייסורים, ואם לא... ה' ירחם! והנה אחרי המגיפה היה האסון במירון, האסון המחריד. לא הספקנו לקבור את מתינו והתחילה המלחמה הזו.
ועכשיו, קודם כל להגיד, שצריכים לשמוע בקול ההוראות ולהיזהר מאוד איפה שהולכים, כי השכונות והכבישים שהיינו רגילים להסתובב חופשי – כרגע הם מקום סכנה. אז מי שאין לו מה לעשות בחוץ אז שלא יסתובב סתם בחוץ. כמו שאומרים 'מהבית לעבודה מהעבודה לבית'. זהירות וערנות! כי כל רגע ורגע יש התפרצויות של אלימות בכל מיני מקומות, צריכים לעקוב אחרי החדשות ולהיזהר מבחינת ה'השתדלות'.
מבחינת שמים, לפי עניות דעתי הלא קובעת, אם זורקים עלינו אבנים וזורקים עלינו טילים – זה עונש סקילה. כי ככה אמרו חכמים, שעכשיו בטלו ארבע מיתות בית דין כי אין בית מקדש ואין סנהדרין, אבל משמים מגלגלים בתוך הטבע את ארבעת המיתות ר"ל, לכן אומרים "מי באש מי במים..." בימים הנוראים. אז זה עונש סקילה.
אם נסכם בכמה מילים על מה נענשים בסקילה: אז זה בעניני עריות, תבדקו שם במקור, ושבת, ומסית ומדיח לעבודה זרה. על כל הדברים האלה חייבים לעשות תשובה. אם אנחנו לא יכולים להשפיע על כלל עם ישראל – שכל עם ישראל יעשו תשובה, אנחנו נשתדל לעשות תשובה, לבקש סליחה. גם אם לא עברנו על הדברים האלה בגלגול הזה, אולי עברנו עליהם בגלגול אחר. ולעשות תשובה על כלל עם ישראל, לנסות 'להוציא ידי חובה' כמו שאומרים. אז זה בענין הזה.
וה' ירחם על עמו ישראל, הכל תלוי בהתעוררות מלמטה, הכל זה משמים, הכל זה מאהבה – למרות שזה כואב. שוב פעם, אנשים חשבו שחוזרים לחיים הרגילים – והנה פתאום החיים כבר לא רגילים עוד פעם. אנשים כבר היו שמחים להסתובב ברחוב – שוב פעם יש פחד להסתובב ברחוב.
וכתוב בספר הזוהר, פרשת וארא בסוף, שעתידים בני ישמעאל לערוך מלחמות, למנוע מעם ישראל לחזור לארץ, בגלל שהשר שלהם קטרג בשמים ארבע מאות שנה, על זה שכביכול יש להם זכות מסוימת על ארץ ישראל, מפני שישמעאל מל את עצמו. אז מי שמל את עצמו יש לו זכות. וְהַפְּסָק שנפסק בבית דין של מעלה זה לתת להם אחיזה לשמור על הארץ, כל עוד שעם ישראל לא חוזר לארץ, כשהיינו בגלות. אז עכשיו עם ישראל, ברוך ה', הרבה מעם ישראל, אנחנו פה בארץ. אז הם עורכים מלחמות למנוע את הדבר – כדי לא לאבד את האחיזה.
אז למה בכל זאת יש להם עדיין פתחון פה אם הרבה מישראל חזרו לארץ? הענין, לפי עניות דעתי, שלא כל אחד מישראל נוהג כ'ישראל'. שאם אנחנו לא שומרים תורה ומצוות כראוי, באופן מספיק, אז לא כל כך נחשבים 'ישראל' כנראה. וגם שצריכים שתהיה אחדות, "כאיש אחד בלב אחד", שזה בכלל משתק את מידת הדין וגורם שמידת הדין לא תעניש את עם ישראל.
אז צריך גם אחדות, וגם תשובה שלמה, להתנהג כיהודים לכל דבר – זה מה שיכול לגרום שהדבר הזה ייפסק, והאומות ישלימו עם המציאות שלנו בארץ. זה דבר לא בטבע – איך כבר מעל לשבעים שנה המדינה הזו במלחמה בלתי פוסקת, למרות שהיא מדינה טובה ומיטיבה לפרט ולכלל, ושומרת על זכויות הפרט וגם על זכויות המיעוטים, ומשתדלת לכבד. ועדיין יש מתנגדים קשה מאוד למציאות הזו שיהודים חזרו לארץ ישראל, והקימו פה מדינה. גם המדינה עדיין לא מתוקנת, בטח על פי רצונו יתברך ותורת ישראל.
ולכן: צריכים לתת דוגמא אישית ולהפיץ את המעיינות, כדי שיתעוררו הנשמות, כדי שהכל יגיע לתיקונו השלם בעזרת ה', יומתקו הדינים.
בפרק ב' בתהילים כתוב שמה "למה רגשו גויים, ולאומים יהגו ריק", אז "ריק" זה אותיות ק־ר־י, שכדי לזכות בארץ ישראל צריך לשמור על הברית, וחלילה אם הפוך, אם עושים כמעשי מצרים, וזה מתקשר לפרשת השבוע בענין הסוטה – שהיו קושרים את הסוטה עם חבל מצרי, כדי לרמוז שהיא נכשלה במעשי מצרים, שבמצרים היו נוהגות כל התועבות. אז אוי ואבוי אם אנחנו עושים מעשים היפך הקדושה, ר"ל אז הזכות על הארץ מתערערת והארץ מקיאה את עם ישראל החוצה לגלות ר"ל.
האחדות – זה בא לתקן את חורבן בית שני. וצריך לתקן גם את הכפירה והעבודה הזרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, שאלו העוונות של בית ראשון, שבודאי צריכים להתחזק בשני הדברים כדי שתבוא הגאולה השלמה.
צריך הרבה רחמי שמים, להתפלל על עם ישראל. הרבה מאומות העולם מוכיחים את עם ישראל ואת המדינה, ומאשימים, ורואים את הכל חד צדדי. זה כואב וקשה, לא קל להיות יהודי, אף פעם לא היה קל להיות יהודי, בעזרת ה'.
אז אם נחזור לדיבור הראשון – כל אלה 'חבלי משיח' לפי עניות דעתי. יסורים שבאים על מנת לכפר לפרט ולכלל, על מנת שנתאחד כאיש אחד בלב אחד, כי כשתוקפים יהודי זה לא מעניין אותם מאיזה מפלגה הוא. נתאחד אחדות רוחנית נפשית, כאיש אחד בלב אחד, גם כהכנה לקבלת התורה בעזרת ה' בחג השבועות, וצריך לעבוד על זה. כדי שנוכל להתאחד צריך גם כן לעבוד על המידות הקשות, על הגאוה בעיקר, ועל מידות מעורבבות בדעות שלא על פי התורה, דעות שחדרו לכרם ה' צבאות מההשפעות של אומות העולם.
כל חוסר הזיכוך בפרט ובכלל גורם לדברים האלה, אבא שבשמים רוצה שנעשה תשובה: תשובה שלמה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה – תשוב ה"א. זאת אומרת, התשובה צריכה לגרום להקים שכינה מעפרה ולייחדה עם דודה ייחוד דלא פסיק, והדבר הזה לא כל כך פשוט.
הרמה שאנחנו צריכים להגיע, מבחינה רוחנית, היא רמה הרבה יותר גבוהה ממנה שנהוג היום, אפילו אצל דתיים וחרדים. לעלות, לעלות מאוד, לדרגה שנהיה ראויים לחזרת הנבואה, לגילוי פנים ורוח הקודש. ולא רק שנעסוק בתורה ומצוות בדרגה בינונית או חלשה, עם הרבה פניות וערבובים וכן הלאה. אז מי שכבר צדיק – שישתדל להיות עוד יותר צדיק וִיזַכֶּה את האחרים גם. "כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים". זה בקשר למצב.
התחלתי להזכיר בפרשה, יש את העניין של מי סוטה. מה כל כך חשוב הדבר הזה? ובאמת בפשט, היו שמה כמה וכמה ניסים גלויים עם ה"מים המרים המאררים", שאם האשה לא סטתה הייתה נפקדת אחר כך בן זכר, ואם חלילה היא סטתה היתה מתה. וגם זה שעשה איתה את העבירה גם היה מת! בלי שידעו מיהו בכלל, איפה הוא נמצא, הוא היה מת. היה פה נס גלוי.
והמים היו בודקים אותה רק אם הבעל גם היה צדיק, אבל אם הבעל גם עשה את אותם העבירות, המים לא היו בודקים אותה. תראו כמה דקדוקים יש כאן, ענין של גילוי פנים והסתר פנים.
ולכן בבית שני, כשלא שמרו ועשו עבירות מהסגנון הזה, המים הפסיקו לבדוק. והיה בזה חילול ה' עד שחכמים ביטלו את הבדיקה במים. מידה כנגד מידה. כמו שמעוררים מלמטה ככה מעוררים מלמעלה. והעניין הזה הוא בפשט.
בסוד, זה ענין שכתוב בתפילות של הימים הנוראים 'אנו רעייתך ואתה דודנו', שעם ישראל, נשמות ישראל, כנסת ישראל, הם הפנימיות של השכינה הקדושה – כלל נשמות ישראל.
"שחורה אני" אך – "נאוה", זאת אומרת יש איזה תהליך שהסטרא אחרא מנסה לגנוב את השכינה הקדושה, ולינוק ממנה ולטמא אותה ר"ל וזה אחד מהצער של הגלות שלה. אנחנו יודעים שהיא לא נטמאה, לכן היא בחינת 'שחורה' מבחינה חיצונית, אבל לבנה, נאוה, טהורה, קדושה.
ויש את הבדיקה הזו, שעם ישראל, לא עלינו, עבד עבודה זרה הביטוי זה 'שזנתה עם אלוהים אחרים', ה' יתברך הוא א־ל קנא – הוא מקנא על עם ישראל אם עובדים עבודה זרה. ולכן יש ענין בפרט, אצל הבעל היהודי שהוא בחינת זעיר אנפין בחינת קודשא בריך הוא, הוא מקנא לאשתו שהיא בחינת כנסת ישראל השכינה הקדושה, ולכן מביאים את המים כדי לבדוק אם היא בסדר או לא. אלו דברים עמוקים על פי פנימיות התורה, ולכן יש את הענין הזה.
תמיד כשיש מצוות אנחנו צריכים לבדוק לנסות להבין את טעמי המצוות. חכמים מביאים בפשט, רמז, דרש וסוד. טעמי המצוות האמיתיים והשלמים לא נודעו, יִוָּדְעוּ רק בגאולה השלמה.
אחד הדברים שאנשים אומרים למה התורה עשתה את הענין הזה – כל ההקפדה הזו על האישה ולא על הבעל, כן, אנשים שלא מבינים, אנשים בני ימינו, רחוקים שלא מבינים.
התשובה לכך היא שכל הנשים יוצאות מחוה, חוה אמנו. וחוה אמנו קלקלה עם הנחש, ולכן זה הענין הזה של הבדיקה של "המים המרים המאררים" וכל ההקפדות בענין אשה שצריכה להיות צנועה, אשת חיל – עטרת בעלה, וכן הלאה.
ויש גם כן בפרשה ענין הנזיר, ש'מי שראה סוטה בקלקלתה יזיר עצמו מן היין'. למה אדם רצה להיות נזיר – כי רצה להתקדש. מה הדבר הראשון שהוא עושה כדי להתקדש? אסור לו לשתות יין, ושום דבר שקשור ליין.
לצערי הרב מאוד הנוער שלנו פה במדינה, הִדַּרְדֵּר בענין הזה. לא כולם כמובן, בענין של שתיית אלכוהול. זה נהיה כהיתר, וגם סמים זה נהיה כהיתר. כל זה מטמטם את הלב ואת המח, מסלק את היראת שמים, וזה דבר מאוד חמור ולא נותנים את הדעת על זה. גם לפעמים אנשים ששומרים תורה ומצוות התירו לעצמם. אז הנה פה בפרשה רואים דבר ראשון שצריך הנזיר לעשות – זה לא לשתות יין.
כמובן שאנשים רגילים שותים יין – בהבדלה וקידוש, אבל לא שותים סתם או כדי להשתכר. צריך לעשות תשובה על זה מאוד. כשמשתכרים הסטרא אחרא משתלטת על האדם, הוא פוגם במחשבה דיבור מעשה, מתנהג כמו היפך אדם מתוקן.
וגם בעניין הנזיר, אם נסתכל על ענין של עץ הדעת טוב ורע, אז כתוב שהיא חוה 'סחטה לו ענבים ונתנה לו לשתות'. אז דעה אחת שעץ הדעת טוב ורע זה ענין של ענבים – של יין. אז עכשיו, 'הרואה סוטה בקלקלתה – יזיר עצמו מן היין'. שזה היה צריך אדם הראשון, לא לשתות מהיין שהיא נתנה לו, שהיא היתה בחינת סוטה בקלקלתה וכן הלאה.
אז הנה רואים פה גם כן סודות ותיקונים מאוד מאוד מדויקים ומופלאים.
נושא שלישי שיש בפרשה זה הנושא של חנוכת המזבח. שהנשיאים מתי שנתבקשנו להביא תרומה לכל ענייני המשכן – הם אמרו שקודם עם ישראל יביא, ואחר כך מה שיישאר הם יתרמו. חכמנו אמרו שבעצם התרשלו, כי באמת עם ישראל לא התרשל הביאו מלא תרומה ותוך יום־יומיים נגמר הסיפור, כבר לא היה מה להביא.
אז הנשיאים לא ידעו מה לעשות. הם לא זכו, הרי 'זריזים מקדימים למצוות' ו'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה', והם ככה עשו. אז לכן הם החליטו להביא את הקורבנות – קורבנות לחנוכת המזבח. וגם להביא עגלות כדי שיוכלו לשים את כל הכלים, וגם בקר שיוכלו לסחוב את העגלות, יפה מאוד.
משה רבנו לא ידע אם לקבל את זה מהם, עד שה' לא אמר לו לקבל את שני הדברים – הוא לא קיבל. תראו מה זה עבד נאמן! משה רבנו!
היום בן אדם מתנהל... במקרה הטוב. בעזרת ה' אם הוא שומר תורה אז הוא שואל על ההלכה, אם לא, הוא עושה מה שבא לו, לא חושב יותר מידי על כלום.
משה רבנו בכל דבר היה זהיר מאוד. מחכה, מה ה' אומר, כן לקבל? הרי הם לא הביאו מתי שצריך להביא, אז עכשיו כן לקבל מהם, או לא לקבל מהם? ולפי איזה סדר הם יקריבו? אז ה' יתברך אמר למשה כך וכך תקבל מהם, וזה הסדר שצריכים להקריב.
מכאן אנחנו למדים כמה אדם צריך להיות קשוב להשגחה העליונה – השגחה פרטית בכל דבר ודבר, ולהיות עניו וצדיק וקדוש וישר, ולא לחשוב שהוא מנהל את העולם והכל הפקר ויעשה מה שהוא רוצה.
אם בן אדם מגיע לדרגה הזו של ענוה וקדושה כזו, אז משמים מתחילים להראות לו מה ה' רוצה ממנו באופן אישי.
הרבה אנשים באים במשך השנים לפגוש אותנו ושואלים – "מה התיקון שלי?" אני אומר: "תורה ומצוות ומעשים טובים". "לא לא, מה התיקון שלי הספציפי?" כן, אתה רוצה לדעת מה התיקון שלך הספציפי, מה אתה חושב שזה אינפורמציה שנותנים לכל אחד, תתאמץ! תגיע אתה בעצמך למצב שיגלו לך מה התיקון שלך.
כמובן אם יש לאדם מידות שהוא צריך לתקן – זה יותר קל להגיד לו, אבל מה התיקון הספציפי המיוחד שהוא בא לעשות? שיתייגע! שיתייגע, כדי שמשמים אולי הוא יזכה וידע, לא כל כך מהר יודעים.
רבינו הבעש"ט הקדוש, כמה זמן קצר לפני מותו אמר – 'שעכשיו התגלה לו לצורך מה הוא נברא'. רבינו הבעש"ט! תארו לכם! אז מה, הוא לא ידע למה הוא נברא? כל תורת החסידות, כל זיכוי הרבים, כל הניסים והנפלאות שהוא עשה, כל קידוש שם שמים שהוא עשה, כל ההכנה ממנו לגאולה עד כי יבוא שילה, זה הוא לא ידע? מובן שהוא ידע!
הרי רצו שהוא יתגלה והוא לא רצה להתגלות עד שהכריחו אותו בבית דין של מעלה בגיל שלושים ושש. אבל יכול להיות, שחוץ מכל השליחות הכללית שלו הזו, היתה לו איזו הארה, איזה תיקון, משהו מיוחד מיוחד – שהוא היה צריך לעשות את זה. הוא ולא אחר. וכל חייו עוד לא נודע לו, רק בסוף ממש, בימים האחרונים בשעות האחרונות נודע לו לְמָה הוא נברא.
אני שומע לא פעם אנשים שאומרים 'כן, הלכתי למכשפה הזו, להוא, הוא אמר לי את הגלגולים שלי, ושאני ככה וככה..' כל הדברים האלה, תבינו לבד... שזה בדרך כלל האדם לא יודע אותם. וזה משמים שהוא לא יודע אותם, עד שהוא יזכה, אם הוא יזכה, ואם לא – אז ככה. יעבוד את ה' יתברך מתוך ההסתר פנים, מתוך מצבו, מאהבה ומיראה ושמחה.
ועכשיו אנחנו מגיעים להכנה לשבועות.
אז מבחינת הפרט צריך תיקון, מחשבה דיבור ומעשה, יראה ואהבה, דבקות שאינה פוסקת, וכל מה שאנחנו מלמדים בספרים ובשיעורים של 'דרך עץ החיים'.
מבחינת הכלל – צריך אחדות, "כאיש אחד בלב אחד" שזה לא דבר קל כי הדעות חלוקות, וכל אחד חושב שהוא צודק והוא המושלם – לא כל אחד, יש כאלה שחושבים. אז זה באמת אתגר לכלל עם ישראל. אנחנו צריכים סבלנות עד שיבוא משיח, ואז כל אחד יבין מה האמת, מה הנכון, מי בראש, מה צריך לעשות, בינתיים אנחנו בהסתר פנים. אז בואו נהיה אחים טובים, אנשים טובים, אנשים ענווים, ונתאחד ביחד מתוך אהבה פשוטה, מעל טעם ודעת. זה דבר מאוד חשוב, מאוד חשוב.
גם אהבת ישראל וכמובן גם אהבת הבריות. כי כתוב "ורחמיו על כל מעשיו".
ובקשר לרבינו הבעש"ט הקדוש, שההילולא שלו בחג השבועות, זכינו, ישתבח שמו לעד, להוציא לאור ערב שבת קודש את הספר – "איש האלוקים". שזה ספר שמנתח את ספר שבחי הבעש"ט, להראות מתוך הספר מה היא מהותו של רבנו הבעש"ט הקדוש. מה אורו, מה דרכו, מה זה הדבר הזה של 'איש האלוקים' לפי קוצר השגת הבנתנו. 'מה אנו מה חיינו', מה אנחנו משיגים, אבל לתת את הדגש מפני שראינו שאנשים שזוכים ללמוד שבחי הבעש"ט, לומדים את זה כסיפורי מעשיות, ולא נותנים את הדעת שבכל דבר ודבר שמה יש את האישיות של רבנו הבעש"ט, איך הוא עבד את ה', ואיך הוא הגיע למה שהגיע.
הדמות המופלאה הזו – שאין כמותה, משתקפת היטב, ונקווה שהספר הזה יתקבל בעין טובה אצל כלל עם ישראל, ו'יפוצו המעיינות חוצה', להמתיק את הדינים. כי רבנו הבעש"ט נשמת משיח. ההארה שלו היא הארת משיח. הדרך שלו והתורה שלו זו הכנה לדרכו של משיח צדקנו שיבוא במהרה ברחמים בעזרת ה'. ולא סתם הוא אמר לו שהוא יבוא 'לכשיפוצו מעינותיו חוצה' – חוצה זאת אומרת לכלל עם ישראל, כלל עם ישראל.
אז השם של רבנו ידוע, המוני בית ישראל אוהבים אותו אהבה גדולה, רבים קראו את הסיפורים, אבל לא כל אחד זכה להדבק בו – לראות בו רבו, ולנסות להבין איך הוא הגיע לזה, ואיך הוא עבד את ה' וגם לנסות, כל אחד לפי דרגתו, ללכת בדרכיו.
כי הוא לא היה צדיק רגיל, הוא לא היה רבי 'סטנדרטי', לא. הוא התייתם בגיל חמש, גדל בשדות. לפי אחת המסורות לקחו אותו הל"ו צדיקים הנסתרים וגידלו אותו. כך שהוא לא הלך במסלול הרגיל נגיד תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה. ולכן הוא דמות מעניינת ביותר, מופלאה ביותר – שמתנהג כאיש פשוט לגמרי עובד עבודות פשוטות, עבודות דחק כמו שאומרים, במשך שנים הוא נסתר עד שנגזר עליו והופך להיות – אביהם של כלל עם ישראל.
זהו, אז מי שיכול להפיץ את הספר הזה, אפשר להוריד אותו בחינם מהאתר, להפיץ אותו כמה שיותר כדי שאנשים יזכו כבר בחג השבועות ללמוד בו, וככה לעורר את כוחו של רבנו בשמים, שיהיה שליח לעם ישראל להמתיק את כל הדינים ברחמים.
כתוב שאחד הצדיקים עלה למעלה וראה איזה צדיק שנמצא על חומות ירושלים, הוא שאל מי זה? אמרו לו שזה הבעש"ט שמאז שהוא עלה למעלה הוא לא מוכן לרדת מחומות ירושלים עד שתבוא הגאולה! זו המסירות נפש של רבנו שאין כדוגמתה! בדרך כלל הצדיקים שעולים למעלה, כל אחד הולך להיכל שלו, יושב שמה, ונהנה מזיו השכינה. לא כן רבנו הבעש"ט הקדוש.
אז צריך לעורר את הזכות שלו – הזכות שלו של אהבת ישראל. הוא בחינת החסדים המגולים שיוצאים מהחזה דז"א ולמטה. לכן זה נקרא תורת החסידות, זה התפשטות החסדים – והחסדים ממתיקים את הדינים מהפרט, מהכלל, מהשכינה הקדושה.
הוא היה זך וטהור וקדוש, ולקח אנשים פשוטים והפך אותם לבעלי רוח הקודש – על ידי הדרך הזו, דרך החסידות. והדרך שהוא באופן אישי, הדרך הסודית שלו – דרך הייחודים והדבקות העליונה.
ה' יעזור 'שיפוצו המעינות חוצה'! ותבוא בקרוב הגאולה השלימה ברחמים ובשמחה.
לחיים! לחיים! לחיים!
שיהיה חג שמח וכשר ונזכה כולנו לקבל את התורה – את כל פרד"ס התורה.
וגם את המעיינות של רבנו, וגם את המעיינות של 'דרך עץ החיים'. לחיים! לחיים!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
