פרשת משפטים תשפ"ו – ניהול החברה על פי התורה
ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת משפטים תשפ"ו. ובשם ה' נעשה ונצליח. אתם יודעים שאנחנו מנסים להבין את הפרשה על פי 'דרך עץ החיים'. זו הדרך שבה אנחנו הולכים, בעזרת ה'. ובדרך הזו האדם צריך לראות איפה לבו נמשך יותר בפרשה. הכל קדוש והכל חשוב, אבל איפה שלבך חפץ – שם התיקון שלך, אומר האר"י הקדוש.
הפרשה גדושה חוקים ומשפטים. ומי שילמד אותה אפילו רק עם רש"י, כבר יש לו תפישה לא מעטה על רוב ההלכות בעם ישראל. פלא פלאים, איזו פרשה, פרשה שמביאים בה את כל המצוות שצריך לעשות ואת העבירות שאסור לעשות, ואם עושים אותם מה העונש עליהם – ניהול של החברה על פי התורה, החברה האנושית, היהודית. פלאי פלאים.
כמובן, הכל על פי הסוד, כמו כל התורה – היא פשט, רמז, דרש וסוד, לא רק פשט. אנשים לפעמים אוהבים את הפשט, אבל צריך ללמוד את כל הפרד"ס, זו האמת, לשם שמים. וזה מתקן את הכל. אדם לא יודע מה לימוד התורה שלו עושה בשמים. יכול להיות שהוא מחזיק את העולם. אבל זה בעיקר כשהוא לומד איפה שלבו חפץ – שם תיקונו, שם הצינור שלו, שם השפע שיורד ומכריע את העולם לכף זכות. מבינים? לכן צריך ללמוד מאהבה ומיראה, אבל גם מתוך שמחה ודבקות, ולא כעונש. לפעמים בן אדם לומד תורה וחושב שזה עונש – לא, לא, זה עונג, עונג אלקי, להתענג על ה'.
טוב. אז על כל אזהרה שיש בתורה, על כל ציווי, מי שעובר עליו – יש עונש. למה צריך עונש? למה ה' לא ברא עולם שכולו טוב? הוא ברא עולם שכולו טוב, בגן עדן מקדם. אבל לא עמדנו בנסיון בחטא עץ הדעת טוב ורע, והתגלגלנו לתוך העולם הזה. והעולם הזה "רֻבּוֹ רַע וּמִעוּטוֹ טוֹב", וצריך לתקן עולם במלכות שד"י על פי תורה ומצוות ומעשים טובים. ויש שכר ועונש כי ה' ברא את כל העולם בשביל הבחירה החפשית. ולכן יש רע, ולכן יש טוב, ויש שכר ויש עונש.
ויש עוד הנהגה, הנהגת השלֵמוּת, ככה קורא לה רבנו הרמח"ל הקדוש, שמביאה את העולם לתיקונו בכל מקרה. אבל ה' מגלגל ומשלב בין שתי ההנהגות, של שכר ועונש והנהגת השלמות, כדי שהכל יבוא על מקומו בשלום, ושלא יהיה איזה מצב שכמה אנשים רשעים חושבים שהם ישנו את העולם, יעקמו את העולם, והתכנית האלקית חלילה לא תצא מהכח אל הפועל – אין מצב כזה. התכנית האלקית תצא מהכח אל הפועל, וכבר יוצאת מהכח אל הפועל, או על ידי תורה ומצוות או על ידי יסורים, אבל היא יוצאת מהכח אל הפועל, ובסופו של דבר הכל יגיע אל מקומו, ואל תיקונו – נרצה, לא נרצה, יש כאלה שאוהבים למרוד.
בקיצור, לא יעזור לאף אחד כלום, גם לא לשט"ן ולסטרא אחרא. ה' יתברך מנהל את הענין, אמנם עכשיו בהסתר פנים. יש הסתר פנים, ויש גילוי פנים. גילוי פנים – כשה' מתגלה, כמו בהר סיני. הסתר פנים – כשה' לא מתגלה, עולם כמנהגו נוהג, בן אדם חושב 'אולי זה טבע', אולי זה איזה משהו, מי יודע מה, מה הולך פה, מי מנהל מה.
לא רק שה' מנהל את העולם – הוא מנהל את העולם על פי התורה. ובן אדם נבחן בבית דין של מעלה על פי התורה, כמובן כל אחד לפי מה שהוא, כן? אם זה תינוק שנשבה או מה שמצבו, מתחשבים בדיוק במי האדם. אבל זה על פי התורה. זהו. אז כאן יש את כל החוקים והמשפטים, לא את כולם, אבל הרבה מהם.
ודיברנו על הענין של הסתר פנים, ויש פה משהו מעניין: מביא רש"י שנדב ואביהוא והזקנים הסתכלו בשכינה, וזה היה אסור, ושהסתכלו גם בצורה של גסות רוח, הם אכלו ושתו, אכלו בשר ושתו.
צריך להזהר. אנשים עושים הילולות לפעמים, שמחים, אוכלים, שותים, לכבוד הצדיק – אבל בסוף זה לכבוד הכרס ולכבוד ההשתכרות, וזה כבר לא לכבוד הצדיק.
צריך להזהר, לא להרגיש בנוח, אף פעם לא להרגיש בנוח, בשום דבר, בטח לא בעניני קדושה, ובטח לא בזמן של גילוי פנים.
כן, מתי שהחזירו את הארון שנשבה, מביא ה'תַּנָּא דְּבֵי אליהו' שכשהחזירו את ארון הברית שנשבה, הפלישתים החזירו אותו לבית שמש – כשהיהודים ראו אותו התחילו לצחוק ולשמוח. אבל הם הסתכלו על הארון. והיתה שמה מגפה קשה על זה שהיו גסי רוח, על שהיו צריכים לכסות את עצמם, לכסות את הארון כראוי. הם לא עשו ככה.
צריך להזהר. גם היום, בית המקדש עוד לא נבנה, אנשים שבאים לכותל וכן הלאה, צריכים כובד ראש. הולכים לבית הכנסת – בכובד ראש, לבית המדרש בכובד ראש. הולכים לאיזה רב חשוב – בכובד ראש. לא כל אחד ירגיש בנוח כאילו הוא מלך העולם. מאד חשוב.
אז מה שרציתי להגיד: הם התחייבו בזמן של מתן תורה, גם הזקנים גם נדב ואביהוא, אבל אומר רש"י, ה' דחה את העונש כדי לא לקלקל את שמחת התורה, לא לערבב ענין בענין. טוב,
כל מה שה' עושה עושה לטובה, והוא יודע הכל ואנחנו לא יודעים כלום – אבל יש פה פרינציפ, יש פה עקרון שאני רוצה לתת עליו את הדעת כדי שנרחיב את ההבנה שלנו.
למשל, להבדיל אין סוף הבדלות, יש מחנך ויש לו כל מיני תלמידים, ויש איזה אחד שעושה שם בעיות, או כמה שעושים בעיות, אבל נקח לדוגמא אחד שעושה בעיות. טוב, הוא בהתחלה קורא לו, מדבר אתו, מתריע בו, נותן לו איזה עונש, אבל הוא בסוף רואה, 'זה לא הולך. מה אני אעשה? קודם רציתי שיהיו לנו יחסים אמתיים, הוא הבטיח לי, אני דיברתי אתו, הכל היה גלוי. עכשיו אני רואה שאין לי השפעה עליו. מה אני עושה? טוב, נעלים עין מסוררים? נהיה קלים יותר אתו? אולי הוא יתעשת, אולי הוא...' כן? כל מיני הנחות, עושים לו הנחות. אני לא אומר שזה טוב או לא טוב, אלה דברים שקורים. "שמאל דוחה וימין מקרבת", ככה זה.
אבל כאן צריך לקחת עוד משהו בחשבון, וזה חשוב: ברגע שהקדוש ברוך הוא ראה שהם עשו את המעשה הזה שהוא לא כראוי, והם התחייבו מיתה בידי שמים, והוא דחה את זה כדי לא לצער את עם ישראל – מובן שזה דבר חשוב מאד, כי מתן תורה צריך שיהיה בשמחה ואהבה ויראה, לא לקלקל, מצד שני – זה מקלקל את המשפט, זה כבר הסתר פנים. הם יושבים שם, הם חושבים שהם בסדר. והם לא בסדר, הם כבר נענשו. כלומר נגזר עליהם, הם עוד לא נענשו. נגזרה עליהם מיתה. והם ממשיכים להתנהג ככה עד שבסוף הם יענשו בעתיד. איך אומרים, ההוצאה לפועל של גזר הדין נדחתה, לא התבטלה. היתה פה התחשבות.
זה שיש מצב שצריך התחשבות, זה כבר קלקול, זה לא תיקון. ה' עשה לנו הנחה, אבל זה לא משהו טוב, כי אנחנו כבר מעוותים בתפישה של המציאות שלנו, אנחנו חושבים שאנחנו בסדר, הם חשבו בטח שהם בסדר – אבל נגזר עליהם גזירה, גזירת מיתה, גדולי ישראל, אצילי ישראל. מאד מסוכן.
מה נגיד עכשיו אחרי אלפיים שנות גלות כשיש הסתר פנים, יש הסתר פנים והסתר בתוך הסתר, הסתר כפול שבו אפילו לא יודעים שיש בורא לעולם, ואם יש בורא עולם אז חושבים שהוא לא מנהל את העולם, ואם הוא מנהל את העולם אולי הוא מנהל אותו לא לפי התורה, כל מיני כפירות. אז בכלל בני האדם לא יודעים כלום. אחד מחלל שבת – לא קורה לו כלום. במדבר, אם מישהו יצא לקושש עצים אז כל העם היה במצב חירום, לא רק הוא. מבינים מה ההבדל בין הסתר פנים לגילוי פנים?
אם כן, זה שלפעמים העונש נדחה זה מצד אחד לטובה, לא לערבב 'שמחה' בשמחה, לתת הזדמנות אולי, לא לצער את עם ישראל. מצד שני, זה כבר קלקול. רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במדת הדין, כמו שהסברתי, ראה שאין העולם מתקיים – "שִׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת הרחמים". שיתף מדת הרחמים, כי העולם לא מתקיים רק על הדין. הלכה כיום כבית הלל, לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי. למה? כי לעתיד לבוא בגאולה השלמה ה' יתברך יבטל את היצר הרע הפרטי והכללי, ואז אפשר יהיה שהכל יהיה לפי האמת כמו שצריך, בלי התחשבויות, בלי הנחות. מבינים?
והיום, ה' ירחם עלינו, "מי יודע עֹז אַפֶּךָ", מי יודע מה מצבו בשמים, מי יודע מה מצב הדור בשמים, מי יודע מה יהיה עוד רגע. ה' ירחם, חבלי משיח, אין רגע בלי פגע. כל מיני דברים מתבשלים, ואתה לא יודע מה מתבשל, מי מבשל – ומה התבשיל.
מה נשאר לנו? אין לנו מה לעשות אלא להשען על אבינו שבשמים, לאהוב אותו, לקבל את הכל באהבה, בהכנעה, בענוה, להדבק בו כל הזמן, להלחם את מלחמותיו, ביצר הפרטי, ביצר הכללי, לקיים את התורה מאהבה ומיראה לשם שמים, לתקן מה שאנחנו יכולים, לזכות את מי שאנחנו יכולים, לתת דוגמא טובה, להיות ענוים, להיות קדושים, לא לפגום רחמנא לצלן, כי ה' מקפיד מאד על העבירה. אם בן אדם נקי מעבירות – וואו, וואו. גם אם הוא יודע מעט תורה אבל הוא נקי, וואו. הוא יודע תורה אבל יש לו מלא עבירות, רחמנא לצלן, זה לא טוב. צריך בשביל זה חשבון נפש כל הזמן, "בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה".
נא לקרוא את הספר שלנו, 'דרך עץ החיים', ספר קטן קל לקריאה, תוך שעה וחצי אפשר לעבור עליו, להוריד אותו חינם מהאתר. יש שם את כל הבסיס של 'דרך עץ החיים' – איך להתנהל, איך להלחם, איך לברור את האמת, כדי שנהיה מתוקנים. וזה כולל את כולנו, גם גדולי ישראל גם אנשים פשוטים גם עמי ארצות. כל אחד יכול להבין שמה ויכול להתחזק. הכל ליקוט מתורת ישראל, מכל גדולי ישראל הקדושים, וגם מה שה' יתברך שלח לנו הדלים. וה' יעזור, כי חוץ מלימוד תורה וקיום תורה, צריך את העבודה של התיקון הפנימי. זו לא רק עבודה של לימוד. אנשים חושבים 'לימוד תורה? טוב, אני אהיה חכם, אני אהיה גאון'. זה מספיק? לא. ה' רוצה את הלב, "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ".
אה, "וַהֲשֵׁבֹתָ אל לבבך", זה כבר סיפור. לעבוד לשם שמים, ללמוד לשם שמים – וואו, זה סיפור. להלחם לא ליפול, זה סיפור. להתגבר על המדות הרעות, זה סיפור. קריאת מפת הקרב זה סיפור. הכל סיפור, זה לא פשוט. זו תורה שלמה. וצריך לחזור בה ולחזור בה כדי שזה יכנס, כדי שנוכל לחיות על פי זה ולעשות לאבא שבשמים נחת רוח.
עכשיו חוזרים בתשובה, זה פלא פלאים – אבל צריך לחזור בתשובה: תשובה שלמה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה – תשוב ה"א. זה לא רק להתחיל לשמור שבת ולאכול כשר ברוך ה'. לא. כולנו צריכים לעשות תשובה עד שיהיה תשוב ה"א. מה זה תשוב ה"א? שתתגלה השכינה בחזרה ותשרה בקודש הקדשים בגאולה. אם לא הגענו עד הנקודה הזו, עדיין לא עשינו כעם את התשובה השלמה, ולשם שמים.
תשובת כל העולמות כולם – זאת אומרת, לתקן את כל צינורות השפע, כל מה שנפגע מהעבירות, כי כשעושים עבירות זה פוגע ב־ה"א של שם הוי"ה וב־וא"ו של שם הוי"ה – קודשא בריך הוא ושכינתיה, ויש עוד דברים שנפגעים, וככה אנחנו נראים, וככה העולם נראה, והרוע מתגבר שזה הכי גרוע, רחמנא לצלן, וההסתר פנים מתגבר.
"ה' צִלְּךָ", ה' הוא הצל שלך. כמו שאנחנו בוחרים – ככה משמים שולחים לנו. כן? "מעשיך יְקָרְבוּךָ" לה' יתברך, "ומעשיך יְִרַחֲקוּךָ". הכל על פי מעשיך. ומעשיך על פי מה? על פי הבחירה. הבחירה שלך היא על פי מה? על פי הרמה של הבחירה שלך. הרמה הזו לפי מה נקבעת? אם אתה בנוי על פי התורה או לא, אם יש לך כח להלחם ביצר הרע או לא, אם יש לך הבנה מה טוב מה רע, מה אמת מה שקר, מה מותר מה אסור, או לא. אפילו אחרי שיש לך הבנה – האם אתה מכריע ובוחר ועושה, או שאתה ישן או מתפתה או לא יודע.
מבינים? אז צריך שכולם יהיו בנויים היטב לכל המלחמה, עם כל הכחות של כל פרד"ס התורה. כל חלק מהתורה מביא אור אחר משמים. אז אם חסר למשל פנימיות התורה, אז אור האצילות לא יורד. זה כמו אדם שיש לו איזו מחלה, לוקחים אותו ועושים לו בדיקות, 'אה, אדוני, חסר לך ברזל. למה אתה לא אוכל ירק, למה אתה לא אוכל ברזל?' 'אה, חסר לך משהו אחר'.
ככה בגשמיות בַּפְּרט – ככה בכל העולמות כולם. אם חסר אחד מהאורות שצריך להוריד, מאצילות–בריאה–יצירה–עשיה, התיקון לא כמו שצריך, ואז יש 'מחלות', וככה העולם נראה, עם ישראל בצער, יש דינים רחמנא לצלן, רוצים לפגוע בעם ישראל.
ומה נעשה? זה מה שצריך לעשות – 'דרך עץ החיים', לעשות את העבודה הנכונה בדרגה הכי גבוהה, בלי להתגאות, בלי להתגאות, בלי לפגום, בגאוה, תאוה, כבוד, הדברים הידועים, לשון הרע, מעשים רעים, לב רע, להתכבד בקלון חברו, כל הענינים של בן אדם לחברו, הכל צריך לתקן. ואם נזכה, אז גם ניהול של עם ישראל על פי התורה, כמו שמובא כאן בפרשה, כל החוקים והמשפטים, פלא פלאים. פלאי פלאים, אבל לא הכל נוהג, בגלל שאנחנו לא בזמן שיש בית המקדש ויש סנהדרין. מבינים?
אז יש פה עבודה רצינית. ואבא מחכה לזה. אבא שבשמים מחכה. ומי שעושה מעשה להתגבר על יצרו הוא יקר מאד למעלה. מי שמזכה את הרבים הוא יקר מאד למעלה. מי שנותן דוגמא טובה, מצוה, ונס מהעבירה, הוא עושה נחת רוח גדול למעלה. וזה מצטבר ומצטבר, ואז יש כח לעם ישראל. ואם יש כח רוחני למעלה – אף אחד לא יכול לפגוע בנו ולא לאיים עלינו ולא שום דבר. ואם נעשה את העבודה נכון, יבוא משיח במהרה ברחמים!
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בעבודתו יתברך! נא להפיץ את מעינות 'דרך עץ החיים' בכל מקום ובכל זמן לזיכוי הרבים, למען שמו באהבה.
לחיים! לחיים! לחיים!
וגם 'ערב דא"ז' – אלה שירים שיורדים כל לילה שאני מנגן בסיעתא דשמיא בלי נדר בגיטרה, כל מיני דברי מוסר, כל מיני דברים שמחזקים את הנשמות, תפיצו את זה בכל העולם לזכות את כולם!
לחיים! לחיים! לחיים!
שבת שלום וכל טוב סלה!
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
