פרשת כי תצא תשפ"ב – סודות טעמי המצוות
ערב טוב, שבוע טוב, חודש טוב, מה שלומכם?
השיעור לעילוי נשמת ר' אברהם ישעיהו בן ר' פינחס יעקב הרמל, מחותני, שעלה לישיבה של מעלה לפני מספר ימים, איש יקר, אוהב ישראל, אוהב אדם, גיבור ישראל. ה' יעזור שיהיה מליץ יושר!
הפרשה גדושה במצוות, גם בין אדם לחברו גם בין אדם למקום. בין המצוות יש כאלה שקל לאדם המודרני להסכים איתן, לחבב אותן – מצוות מוסריות, מצוות של תיקון החברה. ויש מצוות שקשה יותר לאדם שאין לו אמונה, רחמנא ליצלן, לקבל אותן. אנחנו מאמינים בני מאמינים, מקבלים את כל התורה כמו שהיא, גם מצוות שנראות נחמדות וקלות וצודקות וגם מצוות שנראות לנו קשות, אולי מוזרות לשכל הרגיל שלנו, לערכים הרגילים שהיום בן אדם מתחנך בהם בחינוך המערבי.
התורה היא תורת אמת, תורת ה' יתברך שמו לעד. והיא לא משתנה. וכאשר יש דברים שלא כל כך מסתדרים לנו בשכל או בלב – אנחנו מקבלים אותם מאהבה, בביטול, מהכנעה, מיראה, כי טעמי המצוות יוודעו ויתפרסמו לעתיד לבוא, בינתיים יש כמה טעמים שכן ידועים על פי תורת הקבלה, אבל לא כל אחד זוכה ללמוד קבלה – אבל יש לכל דבר הסבר על פי הסוד.
לכן אנחנו לא צריכים לבחון את המצוות כמצוות 'מוסריות' או 'לא מוסריות', או 'ערכיות' או 'לא ערכיות', כן, זו השפה שמדברים היום – אלא לפי מי שנתן את המצוות האלה, שזה אבא שבשמים ישתבח שמו לעד, שהוא יודע מה האמת, מה הנכון, מה צודק – ולא אנחנו, "מה אנו מה חיינו", בשר ודם, ועוד בדור המסכן והיתום שלנו, בהסתר פנים הכי קשה.
ככל שהמצוות של התורה יותר זרות לנו ורחוקות מתפישתנו, זה אומר דיינו ו'דרשנו' – על עצמנו, לא על המצוות. זאת אומרת, כמה התרחקנו, כמה אנחנו רחוקים מאבא שבשמים ומתורתו ומההגיון האלוקי – כי יש הגיון אלוקי. כל המצוות וכל ההלכות וכל המנהגים הקדושים של עם ישראל הם לא סתם. יש להם הגיון שלם שאפשר להבין אותו באמת כמו שאמרתי, מי שיודע קבלה, תורת הקבלה.
מי שרוצה ללמוד שיקרא את הספר שלנו 'רומח פינחס'. אפשר להוריד אותו מהאתר חינם. זה יתן לו את כל היסודות של הקבלה. והספר אחריו שעוסק בענין טעמי המצוות הוא 'קמה אלומתי וגם ניצבה', גם מומלץ מאד להוריד אותו. ואז ייפתחו בפניכם עולמות שלמים שלא הכרתם. וככה תוכלו קצת יותר לבחון את התורה והמצוות בדרך הנכונה.
מה שאפשר לומר זה שעם ישראל נבחר לקיים את התורה והמצוות, ואנחנו בחרנו "נעשה ונשמע". התורה ניתנה לכל האומות והם לא רצו לקבל את התורה, עד שניתנה לנו – ואנחנו קיבלנו את התורה ומסרנו את נפשנו על התורה, ומוסרים את נפשנו בכל הדורות, מי פחות מי יותר, אבל כלל עם ישראל בודאי שכן.
ולכן יש התיחסות שונה ליהודי, לגר צדק, לגר תושב, לגוי עובד עבודה זרה, לגוי שומר שבע מצוות בני נח – כל אחד יש לו יחס מיוחד.
בחירה חפשית יש לכולם. אחריות אישית יש לכולם, לכולנו.
אז "כי תצא למלחמה" – כל הפרשה הזו של 'אשת יפת תואר', מובא בקבלה שמדובר על ניצוץ קדוש שנמצא עשוק בקליפה, ניצוץ ששייך לאותו חייל שיוצא למלחמה ורואה את האשה. דברים עמוקים.
אחר כך "בן סורר ומורה" – שמענישים אותו עונש מיתה לכאורה על 'דברים פעוטים' היינו קוראים לזה היום, שהוא לא שומע בקול אביו ואמו, מי כן שומע בקול אביו ואמו כראוי, נניח בדורות האחרונים האלה ש'חֻצְפָּא יִסְגֵּא' אז כולם חייבים לו? ושהוא לוקח מהכסף של ההורים וקונה לו בשר ויין ושותה וזולל וסובא, אז על זה לוקחים אותו ומענישים אותו עונש מות – זה נראה תמוה.
זה לא תמוה. התורה אומרת שימות זכאי ולא ימות חייב. זאת אומרת שהתורה מעידה שהסימנים האלה מראים באופן ברור בלי שום שאלה שאם אלה המעשים שהוא עושה, אז הסוף שלו שיהיה רשע גדול, ולכן הורגים אותו לפני שיגיע להידרדרות הזו – בדומה למה שהיה עם חנוך, שהיה תופר מנעלים והאלקים לקח אותו. חנוך היה צדיק, אבל היה חשש שיתקלקל, אז הוא לקח אותו מהעולם הזה, והפך אותו לשר הפנים בעולם למעלה.
אז אי אפשר להבין שום דבר מהמצוות בלי להבין את הסוד והסוד שבסוד – כשהסוד שבסוד זה רזי דרזין, זה עוד לא התגלה, אלה דברים שלא כתובים, שזה חלק מהשכר שנקבל לעתיד לבוא בעולם הבא, תענוג לנשמות לדעת את כל הסודות האלה של התורה ושל המצוות, ולמה ה' יתברך ציוה לא ללבוש כלאים – דוגמא, כן? מה זה משנה בטבע מה בן אדם לובש. זה משנה, כי זו מצוה של ה', ציווי של ה' יתברך.
ושאר הציוויים שיש בפרשה מעניינים מאד, מקצה לקצה – מדברים מוסריים מאד כמו להשאיר שכחה ופאה לעניים, מי לא מסכים לדבר כזה? או העונש על הבא על הנערה המאורשה, שנראה חמור מאד לפי המצב של הדורות האחרונים, רחמנא ליצלן. אבל כל זה – זה לפי ההגיון האלוקי של ה' יתברך, ולא לפי ההגיון האנושי שלנו בשר ודם, "מה אנו מה חיינו".
ורצינו להיות כאלקים, ואכלנו מעץ הדעת כשהיינו בנשמתו של אדם הראשון. והנה עכשיו, אין לנו דעת, אין לנו חכמה, אין לנו בינה, אנחנו נלחמים קשה כדי להבין פחות או יותר מה אנחנו עושים פה, מה לעשות, איך לבחור בטוב, איך לסור מהרע, ומצווים ללמוד בתורה יומם ולילה כדי שנדע את רצונו יתברך – במקום שזה יהיה לנו דבר מובן מאליו כמו שלבן אדם מובן מאליו שהוא צריך לאכול ולישון ולשתות ולנשום – לא על ידי יגיעה קשה כדי להבין ולהוציא את ההלכה לאשורה.
זה חלק מהעונש – ההסתר פנים וטמטום הלב וטמטום המוח, שאנחנו לא מצליחים להבין ולאבחן מה נכון מה לא נכון, ולמה אבא שבשמים מצוה את הציוויים האלה, כן, למשל "קן צִפּור", 'שילוח הקן', דברים מעניינים! היה יכול להביא דברים אחרים לגמרי. זה מה שה' יתברך בחר, ישתבח שמו לעד! אנחנו צריכים 'ליישר קו' כמו שאומרים, לקבל את הכל מאהבה ומיראה בהכנעה.
ואם נזכה, אז גם יתגלה לנו הסוד – מי שזוכה, צדיק גדול, יכול להתגלות לו גם בעולם הזה, כמו לרשב"י ולאר"י הקדוש ולעוד צדיקים גדולים ועצומים.
ואם לא, אז בעולם הבא אנחנו כבר נבין מה הענין בכל המצוות המעניינות האלה, וגם ה'מידתיות' קוראים לזה היום, של הענשים – כי היום אנשים חושבים שאם מישהו גונב, אני יודע מה? עשרים מיליון דולר מהבנק, מגיע לו עשרים שנה בכלא, או אם עושה דברים אחרים חמורים יותר על פי התורה, 'אהה,' אומרים, 'זה שום דבר' – כי אנחנו לא חיים לפי משפטי התורה, ואין לנו דעת ממש.
אבל לעתיד לבוא נקבל את האיזון הנכון, על פי ההגיון האלוקי. ואז נבין למה על דבר כזה נענשים עונש כזה, ועל דבר אחר עונש קל יותר – נבין את ההגיון האלוקי, יש הגיון אלוקי – וההבדל בין ישראל לעמים וההבדל בין גבר לאשה כפי שמוזכר כאן בפרשה לא ללבוש בגד אשה וגם ההיפך, מה כל החשיבות של הדברים האלה, שהיום הם לא מובנים לאנשים המודרניים שלא זכו לפנימיות התורה ואולי גם לא לפשט של התורה.
ה' יעזור שכולנו נזכה, ונוכל לעבוד את ה' גם במוחין דגדלות ובגילוי פנים, לא רק בהסתר פנים, בקרוב בגאולה השלמה!
לחיים! לחיים! לחיים! לחיים!
שיהיו בשורות טובות, ישועות ונחמות!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
ותן חלקנו בתורתך נקודות למחשבה והתעמקות בפרשת השבוע מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
#פרשתהשבוע #פרשת
