פרשת כי תבוא תשפ"ב – סוד הברכות והקללות
ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם?
הפרשה מתחילה בענין הביכורים. זה דבר יפה, הביכורים משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. והענין של המינים, של הביכורים, איך שזה נראה זה פשוט להודות לה' יתברך על השפע שאדם מקבל – הֶפך מכפיות טובה. כפיות טובה, זו מדה לא טובה. ולהיות מכיר טובה, זאת מדה חשובה מאד, אצילית מאד, הכרחית מאד.
אז כשבן אדם נכנס לארץ ישראל ויש לו שדה ויש שמה גידולים ופתאום רואה תאנה שהיא במצב של ביכורים – מסמן אותה, ולוקח אותה בסוף לבית המקדש.
אומר רש"י: "עשיתי ככל אשר צִויתני" – "שָׂמחתי ושִׂמחתי בו", בפרי, בביכורים, ובכלל בשפע שבן אדם מקבל. אנחנו כאן בעולם הזה כלים. הגוף של בן אדם זה כלי. הרוחניות של בן אדם נקראת נרנח"י – נפש רוח נשמה חיה יחידה. אלה אורות ששורים בתוך האדם ומחיים אותו. לא סתם כשהחלק הרוחני מסתלק, הבן אדם... חוזר לאדמה. מי שראה מישהו שנפטר הוא רואה שזה לא הבן אדם שהוא הכיר, זה הלבוש שלו. זה נראה כמו בובת שעוה כזו. זה לא האדם שהכרנו.
אז מרגע שאדם נולד עד רגע שאדם מסתלק כל הזמן הוא צריך שפע. מאיפה יקבל את השפע? מהשמים. צריך לקבל שפע גשמי – מזון, אויר, מים, חום, קור, לבוש, שפע רגשי, שפע שכלי. הרבה סוגי שפע יש שאנחנו מקבלים.
באנו לעולם הזה לקבל, לקבל בצורה מתוקנת – 'לקבל על מנת להשפיע', זה מושג שהשריש חזק בעל הסולם הקדוש זיע"א. זה מושג יפה מאד, חשוב מאד, 'לקבל על מנת לתת', 'לקבל על מנת להשפיע'. 'לקבל על מנת לקבל', זה אגואיסט שדואג רק לעצמו. ה' יתברך הוא 'משפיע על מנת להשפיע' כי אין לו ממי לקבל, כי מה יקבל, הוא הרי השלֵמוּת. יש לו את כל השלמויות. אנחנו בני האדם, להבדיל אין סוף הבדלות, צריכים שפע כל הזמן.
אולי לא כל כך מודעים לזה בחיים המודרניים המסודרים. בן אדם צריך אוכל – הוא מזמין אוכל מהסופר, מביאים לו עד לבית, או מהמסעדה שהוא אוהב, כל מה שהוא רוצה, חסר לו נעלים – הוא מזמין גם, מביאים לו את זה עד לבית.
לא כל כך מודעים לתהליכים העצומים שעוברים כל המוצרים שמגיעים אלינו. עד שהם מגיעים כמה נסים ונפלאות, כמה טרחה, כמה בני אדם עמלים על זה – זה בטבע, בפשט, בגשמיות – ומהשמים איך יורד השפע, כל השפע הזה האין־סופי, כדי לחדש את החידושים שמביאים את המוצרים, אוהו...
בן אדם בלי לשתות ולאכול, בלי לנשום, בלי קור וחום, בלי לבוש – הוא מת. כל הזמן אנחנו צריכים לאכול ולשתות, לנוח, לתחזק את הגוף.
ה' יתברך ישתבח שמו לעד עשה לנו עולם נעים. עם כל זה שהעולם הזה הוא עונש כי אכלנו מעץ הדעת טוב ורע, בכל זאת מרחם עלינו, עושה לנו אוכל טעים, פירות יפים. הכל טוב! וגם זן ומפרנס לכל, זן ומפרנס לכל!
כל היצורים הכי קטנים עד היצורים הכי גדולים – כולם צריכים שפע. גם המלאכים צריכים שפע. גם העולמות העליונים צריכים שפע. גם הספירות והפרצופים למעלה צריכים שפע. בלי שפע לא מתקיימים. והשפע יורד בזכות לימוד וקיום התורה, שאם לא – ה' יתברך מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. מה זה תוהו ובוהו? זה שבירת הכלים, הסתלקות האורות, ואין שפע יורד, תוהו ובוהו.
אז עד שזכינו לעלות לארץ אחרי שהיינו ארבעים שנה במדבר, אנחנו עומדים להיכנס לארץ, כן? בפרשה – ומשה רבינו נצטוה לכרות עוד פעם ברית. מה, לא מספיקה הברית שכרת עמנו ה' יתברך במדבר? צריך עוד ברית? – צריך עוד ברית.
קודם כל, זה כבר לא דור המדבר, זה דור חדש. שתיים, משה רבינו עומד להסתלק אז הוא צריך להכניס חזק את התורה בתוך נפשות ישראל כדי שהתורה תמשיך ותתקיים, כדי שהעולם יתקיים עד הגאולה השלמה, שנסיים להעלות את כל הניצוצות מהדומם, צומח, חי ומדבר – שזה מה שאנחנו עושים בעבודת בית המקדש, ולכן כשיש ביכורים מביאים אותם לבית המקדש, כדי להעלות את הניצוצות.
אז משה רבינו צריך פה לכרות ברית מחודשת עם עם ישראל, שנהיה חזקים. אנחנו 'עם קשה עורף', וזה בדרך כלל נדרש לגנאי. כשבן אדם עקשן אומרים: "זה בן אדם עקשן". אבל יש גם ענין של עקשנות דקדושה, של הפרט ושל הכלל.
בזכות זה שאנחנו עם קשה עורף מקיימים את התורה בכל הדורות, בכל התנאים, בתנאים הכי קשים, נדבקים באבא שבשמים ולא עוזבים אותו לעולמים. אם מישהו נופל – חוזר בתשובה ונדבק מחדש. כלל עם ישראל ככלל תמיד שמר את התורה ועמדנו בברית. כן יהי רצון שיהיה ככה עד הגאולה השלמה, שנשמח את אבא שבשמים ולא להפך חס ושלום.
וצריך בשביל זה עקשנות דקדושה, דבקות במטרה, מלחמת היצר הפרטית והכללית, כמובן "ותלמוד תורה כנגד כֻּלָּם" – ללמוד את התורה, לדעת את התורה כדי לדעת איך לקיים אותה, כדי לדעת מה כשר ומה לא, מה מותר ומה אסור. אז אם לא כל אחד יודע את כל התורה, חכמי ישראל הגדולים אמורים לדעת את התורה כדי לעזור לנו להחליט את ההחלטות – כי אנחנו "ממלכת כהנים וגוי קדוש", זו קומה אחת, ראש–תוך–סוף. "עיני העדה", זה החכמים.
אם כן, באנו לעולם הזה כדי לתקן את חטא עץ הדעת טוב ורע, שאכלנו מעץ הדעת ולא היינו צריכים לאכול ממנו. ולכן יש את כל המצוות האלה, מה מותר מה אסור, עם דגש חזק מאד על כל ענין המאכלים והברכות לפני ואחרי והמצוות התלויות בארץ, ועבודת בית המקדש, עבודת הקרבנות, והנה כאן הענין של הביכורים.
כל העולם הזה נברא כדי שנעלה את רפ"ח ניצוצין של שבירת הכלים של עולם התוהו – נעלה אותם, נסיים להעלות אותם, נתקן את מה שלא תקַּנו כשהיינו צריכים לתקן. לא עמדנו בנסיון. עכשיו צריך לעמוד במלא נסיונות. התורה מלמדת אותנו מה מותר מה אסור, מה ה' רוצה.
אז החלק הראשון של הפרשה מלבב מאד, משמח מאד, שבן אדם זוכה לראות פרי לעמלו, להעלות אותו לקדושה בבית המקדש, להודות לאבא שבשמים, לשמוח ולשמח את הבריות.
מצד שני, יש את הברית המחודשת, המתחזקת. ובברית יש את הברכות, איזה ברכות, יפות מאד, שנזכה בהן – ברית זה חוזה, כן? – שנזכה בהן אם נקיים את התורה והמצוות.
ואחר כך רחמנא ליצלן יש את הקללות, הקללות שה' יתברך הבטיח שיתקיימו אם לא נשמור את התורה, אם חלילה נבגוד בו ונלך אחרי אלהים אחרים. הקללות – קללות נמרצות, נוראות. זה לעומת זה – השפע של הברכות, והֶפך השפע בענשים של הקללות, שכשהשפע נחסר אדם מתחיל להיות חולה עד שהוא מת בייסורים.
אז אם מסתכלים על הקללות, רואים שזה הכל הסתלקות השפע, מניעת השפע, מניעת הברכה. כבר מניעת הברכה זו קללה, אבל יש גם תוספת של הקללה עצמה.
לא קל. "ידיד נפש אב הרחמן". שואלים אנשים שלא מבינים את התורה, למה ה' יתברך הביא קללות כאלה, ולא עלינו כל הקללות התקיימו במשך ההיסטוריה כי אנחנו חטאנו עווינו פשענו כפרט וככלל, וכל מה שכתוב בקללות התקיים בגלות המר והנמהר שנמשך אלפיים שנה.
אז ה' יתברך ברא את העולם כדי להטיב לנבראיו. כדי להטיב לנבראיו הוא רוצה שנסור מהרע ונעשה את הטוב, ונשתוה אליו – לא בדרגה, כי הוא בורא ואנחנו כלום, אנחנו בני אדם, אבל בהנהגה, בהנהגה – 'מה הוא חנון', 'מה הוא רחום', לחקות את מדות הנהגתו יתברך: להיות רחמנים, להיות טובים, לקיים את התורה, לתקן את הכל. רוצה שנהיה מתוקנים.
היות שיש יצר הרע קשה מאד, פרטי וכללי, ועם העוונות הוא הולך וגדל כן? כי עבירה גוררת עבירה ומצווה גוררת מצוה. אבל עבירה גוררת עבירה, אז חייבים שיהיה שכר ועונש, חייבים שתהיה מדת הדין, מדת המשפט, כי גם ה' יתברך רוצה לתת לנו שכר לעתיד לבוא – כל אחד, כל אחד ואחת, על פי העבודה שעשה.
לא כולם יקבלו את אותו שכר. "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", אבל לכל אחד יש חלק אחר לפי מה שהוא עבד את ה', שונה, בדרגה אחרת, בדיוק אחר, במסירות אחרת. כל אחד יש לו את ההיכל שלו, שהוא שונה מההיכל של חברו, לפי עבודתו. ולכן יש שכר ועונש, ויש קללות, שזה עונש נורא ואיום, כדי שניזהר, כדי שניזהר.
המנגנון הוא כך: היצר הרע יורד, מפתה את הבן אדם, כשהאדם מתפתה, היצר עולה למעלה ומקטרג עליו. והיות שהכל צריך להתנהל על פי המשפט כי אם לא, איזה שכר ועונש יהיה? אז מדת המשפט בסוף פוסקת מה העונש שמגיע, בבית דין של מעלה פוסקים מה העונש שמגיע לא עלינו לבן האדם אם הוא לא יתקן ויעשה תשובה וכן הלאה. ואז הוא נענש.
העונש של האדם הוא לא רק הסתלקות השפע ושהשפע הולך לסטרא אחרא והסטרא אחרא מתחזקת, אלא זה גם ענשים מסוימים קשים, בזמן שיש בית המקדש יש ארבע מיתות בית דין – כי עם ישראל הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש", כי יש לנו חוזה וברית עם ה' יתברך שהוא בחר בנו ואנחנו בחרנו בו, והוא יהיה לנו לאלקים ואנחנו צריכים להיות אור לגוים.
ואם עם ישראל חלילה לא מקיים את התפקיד שלו – מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. אין לו ענין לברוא עולם מקולקל. המטרה שלו היא תיקון עולם במלכות שד"י, שהוא רוצה להשרות את שכינתו בעולם הזה, להתגלות בעולם הזה הגשמי. זו מטרת הבריאה. ולכן יש את התורה וחייבים לקיים אותה, שאם לא, מטרת הבריאה לא מתקיימת, ואין דבר כזה – כי אם לא נקיים אותה מבחירה, אז נקיים אותה על ידי ייסורים, על ידי קשיים, שכשיהיה לנו קשה כל כך אנחנו נצעק לה' ונבקש שירחם עלינו ויסלח לנו – שזה מה שהיה במצרים, שצעקנו וזעקנו לה' מעומק הלב ואז הוא גאל אותנו. ואנחנו מתקרבים לגאולה השלמה, שצריך להתפלל שתהיה ברחמים.
יש הרבה דינים רחמנא ליצלן, וזה בגלל התנהגותנו. אנשים שחיים בטבע, אנשי העולם הזה, חושבים שהם שולטים בעולם, בכלכלה, בבטחון, בשגשוג. זה הכל דמיונות. בני אדם עושים רק השתדלות – התוצאות בידי שמים. ואין לנו שקט פה במדינה, כבר שבעים וארבע שנים עוד לא חיים בשלום. כל הזמן השונאים מבחוץ רוצים לחסל את המדינה. אין מציאות כזו אני חושב בשום מדינה בעולם.
והמדינה הזאת רק הביאה ברכה לעולם כולו, ובטח למזרח התיכון, ובטח לתושבים שמוכנים לשמור על החוק ולהיות אנשים חיוביים, שפע וברכה. תסתכלו מסביב איזה הבדל בין מדינת ישראל למדינות שמסביב. אז למה רוצים לחסל את המדינה הזאת? זה מפני עוונותינו. ככה כתוב בפרשה, אם לא מקיימים את התורה יש ענשים, כולל התגברות של השונאים לפגוע, רחמנא ליצלן.
ואנחנו כל הזמן שומעים על הדברים האלה, ולכן צריך לעשות תשובה שלמה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה – תשוב ה"א.
אנחנו צריכים לעלות מאד – לא רק בקיום התורה והמצוות, אלא בתיקון המוסרי, לתקן כל מחשבה דיבור ומעשה, לעשות עבודה לשם שמים, באמת שנהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
האם אנחנו שם או לא? כל אחד יבדוק את עצמו ויראה אם אנחנו כבר שם או לא. זה הזמן להתאמץ מאד מאד כדי להמתיק את הדינים, כדי שהגאולה תבוא ברחמים, כי אם לא – מי יכול לעמוד בזה רחמנא ליצלן. כבר עשינו מספיק צרות. אני מתכוון, בכל הדורות ובכל הגלגולים, ואולי גם בגלגול הזה לא חסר... בואו נתקן למען שמו באהבה.
לחיים! לחיים! לחיים!
חודש אלול! חודש חשוב – המלך בשדה! המלך קרוב אלינו. זה הזמן לעשות תשובה!
לחיים! לחיים! לחיים!
בשורות טובות, ישועות ונחמות!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
ותן חלקנו בתורתך - נקודות למחשבה והתעמקות בפרשת השבוע מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
