ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם?
אנחנו כאן בפרשת האזינו תשפ"ג, אחר שבת שובה.
אז לפני שנתחיל בפרשה, רציתי להגיד כמה דברים בענין ההתחזקות שצריך להתחזק בימים האלה. בדרך כלל חושבים שהחולשה זה במצוות שבין אדם לחברו וזה נכון, אבל צריך להתחזק מאוד מאוד מאוד בענין שמירת השבת דווקא, במחשבה דיבור ומעשה. כל אחד יעשה את החשבון במה הוא צריך להתחזק, באיזה הלכות הוא צריך להקפיד, שאולי הוא מקל מידי. ובמהות של השבת – ללמוד פנימיות, ספרי הפנימיות על השבת, להבין את זה חזק, כי זה 'אות היא' – השבת, זה השבת רבותי, של בורא עולם!
זהו, עכשיו בקשר לפרשה. הפרשה שירת האזינו, זה באמת שירה, לשון הקודש העברית משובחת, מופלאה. אני מדבר מבחינה ספרותית, מבחינת הצליל, מבחינת המילים, פלא פלאים של מילים, של שירה. אבל התוכן, הוא תוכן קשה, כבד מאוד. תוכחה, התראה, מתרים בנו שלא נחטא, שלא נעשה היפך רצונו יתברך, אז זה לא דבר קל.
משה רבינו מתאמץ מאוד לחזק את ענין הברית, כי הוא יודע שהוא עומד להסתלק מן העולם. ויש גם תוכחה, גם איומים מה שנקרא, מה יקרה אם לא נלך בדרך ה' רחמנא ליצלן. וגם ה' יתברך, ישתבח שמו לעד, מצטרף בסוף הפרשה ומודיע למשה רבינו שהוא צריך לעלות להר הר נבו ולמות שם. הוא לא יכנס לארץ, בגלל שלא קידשו את שמו יתברך. זאת אומרת, גם העם, עם ישראל, לא יוצא 'חלק' כמו שאומרים, וגם הרועה הנאמן. אז זה מוכיח מה שאומרים חכמים, שה' יתברך אינו וותרן. הוא מרחם ברחמים אין־סופיים, הוא מודד לאדם כפי שאדם מודד, ויש דברים שהוא לא מוותר עליהם בכלל, אפילו למשה רבינו, עבד נאמן, רועה נאמן, אולי הנברא המושלם ביותר בכל הזמנים, כן.
"וישמן ישורון ויבעט", ענין האזהרה על עבודה זרה, על לעזוב את הברית ולבגוד בה' יתברך וללכת אחרי אלוהים אחרים וכל זה, זה לכל הדורות, זה לא רק לדורו של משה. ואם נסתכל אחורנית, מה קרה בכל הדורות, אז אתם יודעים את התשובה.
וגם עכשיו שאנחנו מתעוררים לחזור בתשובה, תשובה שלמה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה – תשוב ה"א, שזה הרמה שנדרשת מעם ישראל, עדיין אנחנו רחוקים מאוד ממה שצריך. אנחנו דור מאוד למטה, מעורבבים טוב ורע, מלא דעות פסולות וכוזבות וכל הנשמות בסכנה. אנחנו עכשיו לקראת סוף המערכה, הדור האחרון שבאחרון, לקראת הגאולה השלמה.
והסטרא אחרא מתחזקת בכל הכח שלה, של הכפירה, אפיקורסות, מינות ושאר דברים רעים לכבוש כל נשמה בכל בית, בכל שכונה, בכל מחנה. אם זה חילונים, דתיים, חרדים, בעלי תשובה, מסורתיים, זה לא משנה, בעלי תשובה, הכל! לא פוסח על אף אחד.
כל יום אני פוגש הורים בקבלת הקהל, מודאגים מהילד הזה והילדה הזו שהתחילו להידרדר ולא יודעים מה לעשות. הם נתנו את הנשמה, הם חינכו על פי כל הכללים, מה שיכלו, והילדים, לא כולם כמובן, יש ביניהם שנחלשים, מורידים ציצית, אחרי זה מורידים פיאות, אחרי זה מגדלים שיער, מורידים את הכיפה, שמים עגיל, סמים, אלכוהול והתנהגות היפך הצניעות. אין עם מי לדבר. ילדים שגדלו בבית למופת! לעומת זה, יש ילדים צדיקים, שמתחזקים בתורה ומצוות מעל טעם ודעת ועומדים בפרץ בכל הפיתויים של הסטרא אחרא, הפרטית והכללית! פלא פלאים, פלא פלאים! גם בין המבוגרים, מלחמה, מלחמה קשה ואכזרית!
והיום אני רוצה להוסיף שחוץ מהמלחמה הנגלית שרואים, כל המלחמה על המוחין, על התוכן הרוחני, הערכי, האמוני, יש מלחמה רוחנית שלא רואים בעולמות העליונים. הסטרא אחרא נלחמת נגד הקדושה, קטרוגים ומכשולים. וניתן דוגמא, כמו שהיה לאברהם אבינו עם יצחק בנו, שאומר המדרש שהם הלכו לכיוון הר המוריה לעקוד את יצחק ולהקריב אותו עולה לה', הש–ט–ן התחפש לנהר, חסם את הדרך, כדי שאברהם אבינו לא יוכל לבצע את הציווי האלוקי. קודם הוא בא אליהם, בכלל התחפש לזקן, וניסה ליצור שיחה ולראות אם הוא יכול להפריע לאברהם, כשהוא לא הצליח – הלך ליצחק, גם לא הצליח. ואז בסוף, הוא התחפש לנהר, נהר אמיתי! אברהם אבינו מסר את נפשו, נכנס תוך הנהר עד שהמים הגיעו לאפו וצעק לה'– 'הגיעו מים עד נפש' ואז הנהר נעלם. הנה דוגמא של מלחמה על טבעית, בתוך הטבע – על טבעית של הש–ט–ן. אותו דבר היה בחטא העגל, שהראה להם מיטתו של משה פורחת באויר והם חשבו שמשה רבינו נפטר, וזה גם להידרדרות עוד יותר גדולה.
אז יש מלחמה. אנחנו רואים את זה, מלחמתו של בלק ובלעם שבאו בכישופים ובקללות. המלחמה הרוחנית היא לא פשוטה! כלל וכלל לא! גם אצל שאול המלך, שנצטווה לא להחיות שום נשמה במלחמה עם עמלק, "וחמל העם על מיטב הצאן", והעמלקים שהיו מכשפים, נכנסו בתוך הצאן ושמה הם הסתירו את עצמם, כחלק מהצאן. זה גם כן מלחמה מעל הטבע בתוך הטבע, בכישוף.
מה אנו מה חיינו? באיזה דור אנחנו נמצאים? דור יתום ביותר! והדור הולך ויורד. ירידת הדורות, ענין של ירידת הדורות, מאוד בולט בפרשה. שמשה רבינו מתאר מה יקרה אחר מותו, שנכבוש את הארץ, כל הפרשיות האחרונות ככה. ורואים את ה' יתברך, איך הוא מדבר בפרשה, שהוא יסתיר את פניו הסתר כפול, אפילו לא נדע שאנחנו בהסתר פנים! זה ההסתר הכפול. זה מה שקורה לתינוקות שנישבו כמוני, שנולדים בעולם, הם לא יודעים כלום שהם בהסתר פנים, הם לא יודעים שהתורה מחייבת, אם בכלל הם יודעים שיש תורה... תלוי מי, תלוי איפה. אז זה הסתר כפול ויש מלחמה עצומה להידבק באבא שבשמים, בתורה ומצוות. משה רבינו אומר, הברית הזו, זה לא סתם, אם תשמרו את הברית – אז תחיו, ואם לא – העונש יהיה חמור מאוד! וספגנו עונשים חמורים מאוד כל הדורות.
העולם נראה 'עולם כמנהגו נוהג', עולם השכל, עולם הטבע, עולם המדע, עולם הפילוסופיה. כל מיני דברים, כל מיני ניסיונות של בני אדם לנהל את העולם איך שהם רוצים. ולאט לאט ה' יתברך מתחיל להתגלות. 'ובעיתה אחישנה', מתישהו הוא יחיש את זה עוד יותר, את התגלותו. זה מתחיל בגילוי פנים לצדיקים מסוימים, וזה אחר כך יופיע לכלל עם ישראל ולכלל העולם. בגאולה, בגאולה השלמה, כשיופיע משיח. אולי קודם יהיה אליהו הנביא, אולי לא, לא יודעים איך יהיה, עד שיהיה. ככה פסק הרמב"ם. אבל זה בדרך. מה יקרה עד אז? מי יודע.. מלחמת גוג ומגוג, אולי כפשוטו, אולי לא.
אבל ברור שכבר יש מלחמת גוג ומגוג בנשמה של כל אחד, האם נלך בדרך ה' ובתורה? או חלילה להיפך. האם נמסור את הנפש מעל טעם ודעת באמונה תמימה? או חלילה ניפול בכל מיני קושיות של הסטרא אחרא ודרכיה. שמה המלחמה! האם בן אדם מתפתה להבלי העולם הזה? לכל מיני תענוגים מדומיינים, היפך התורה? האם הוא נסחף בלחץ החברתי? או בלחץ הכלכלי? או כל לחץ אחר שלוחץ אותו להתחיל להתרחק, לקצץ את הזקן קצת, אחר כך את הפיאות, אחר כך הלבוש. "לא שינו את לשונם את שמותם ואת מלבושם" בזכות זה נגאלנו ממצרים! 'גאולה אחרונה כגאולה ראשונה'. אז גם עכשיו, לא צריך לשנות את השמות, את הלבוש ואת הלשון.
אנשים שעוזבים את הארץ ולא לוקחים בחשבון שהילדים שלהם קרוב לוודאי יתבוללו בין הגויים, שלא נדבר על הנכדים.. בשביל מה עוזבים את הארץ? למה? לאיזה פרנסה? לאיזה דימיונות? פרנסה מהשמים! ארץ הקודש, ארץ ישראל, יש לה סגולה לשמור על עם ישראל, את הקדושה. ירושלים עיר הקודש עוד יותר, המקום של היהודים הוא בארץ ישראל. כולנו ביחד, כאיש אחד בלב אחד, באחדות! במקום זה הסטרא אחרא מטפחת שנאת חינם, מחלוקות שווא, על מה? לא ברור. וריחוק, ריחוק במוחין. בין המוחין הקדישין ויראת שמים, לבין המוחין של חולין, להיות ככל העמים. וזה חזק, חזק.
אז אם קוראים את הפרשה, לא כאיזה פרשה שהיתה לפני אלפיים שנה, צריך לקרוא את זה שעכשיו משה רבינו מדבר איתנו, עכשיו הוא מזהיר אותנו, עכשיו ה' יתברך מזהיר אותנו, כי זה עכשיו, זה פיקוח נפש! אנחנו במצב של פיקוח נפש של הפרט ושל הכלל! גם גשמי, בטחוני, כלכלי, כל הדברים האלה, וגם רוחני. גם רוחני, האם נעבוד את ה', או חלילה נעבוד את היצר? אז נכון, בן אדם אולי לא ילך להשתחוות לפני פסל, אבל אם הוא שומע בקול יצרו הרע ועושה מה שהיצר אומר לו, זה כעובד עבודה זרה! זה ממש עבודה זרה!
לכן צריכים להתחזק מאוד בפנימיות התורה, גם בנגלה כמובן. להבין לעומק, להתבונן עמוק עמוק עמוק על מה שקורה לכל אחד ועל מה שקורה לילדים שלו, לאשתו כן, בתוך הבית. יש יצר פרטי, יש יצר זוגי, יש יצר משפחתי, יש הכל. בכל הנסיונות, להבין את מפת הקרב, להתחדד ביותר. לא מספיק להזהיר אזהרות על העונשים שיהיו, צריכים לבנות את עם ישראל ב'דרך עץ החיים', כדי שנבין את מפת הקרב. נבין בדיוק מה עומד בפנינו. וגם ככה עם תפילות ועם זעקות ועם התבודדות ועם דבקות ועם בירורים ועם קיום תורה ומצוות, גם אנחנו עדיין בסכנה וצריכים ניסים ונפלאות כדי להינצל.
ולא יודע, אני מריח ככה ריח, שהמצב הזה לא הולך להשתנות, אלא הולך ומחריף. עד שיבוא משיח ויציל אותנו, צריכים להחזיק מעמד, כי שער הנון של הסטרא אחרא מתפשט, שזה הכפירה. הוא יכול להראות גם דברים כביכול מעל הטבע, כל מיני גילויים מעל הטבע מצד הסטרא אחרא, כמו שהיה בחטא העגל. כמו שהיה, נתתי דוגמא של אברהם אבינו, צריך להיזהר מאוד! כי בזמן הזה, שמתקרבים לסוף זמן עולם התיקון, לקראת הגאולה השלמה, היצר הרע הפרטי והכללי, עושים ככל יכולתם להפיל את כולם. גדולים וקטנים, צדיקי עליון ואנשים פשוטים, כולם בסכנה! כל אחד לפי מה שהוא. אם הוא תלמיד חכם, ככה כתוב, אז היצר הרע שלו גם תלמיד חכם. אם הוא עם הארץ, אז היצר שלו עם הארץ. מבינים? אבל זה מותאם, 'בעל הגמל יודע כמה להעמיס על הגמל', ככה כתוב בגמרא. ללמוד גמרא כל יום, הלכה, זהר, ללמוד מהלב על מנת לקיים, על מנת להידבק באבא שבשמים. 'ואם נפלתי – קמתי'. כל רגע בן אדם יכול להתרסק.
אומר רבינו הבעש"ט, שאפילו אם יש צדיק, שה' יתברך לומד איתו כל יום תורה, לא מלאך ולא שרף, ה' יתברך בכבודו ובעצמו לומד עימו, הוא בנקל יכול ליפול ברגע אחד לנוקבא דתהומא רבא! זאת אומרת, הדרגה הכי נמוכה של הנפילה, שמי יודע אם יקום משם. זה נראה תמוה. היום חשבתי על זה, אמרתי, זה בכלל לא תמוה! אדרבא, צדיק הגדול שיושב ולומד תורה עם בורא עולם בכבודו ובעצמו, הוא הכי בסכנה! כי היצר הרע הכללי רוצה לגמור אותו! ואם הוא נופל, הוא לא נופל בנפילה קטנה, הוא יכול ליפול עמוק מאוד. ולכן על פי דרכו הרוחנית של רבינו נחמן מברסלב הקדוש זי"ע, לא משנה איפה נפלת – תקום! אל תתייאש! הוא כותב על זה הרבה. זה אחד הדברים החזקים מאוד, לא להתייאש, אין יאוש! אז לא להתייאש, להילחם מלחמה רבותי. יש פה מלחמה. תילחם, תקום, תנקה את עצמך, תידבק עם אבא שבשמים, תבקש סליחה, שבת שובה, כן, תבקש סליחה. עשרת ימי תשובה. תתחיל מהתחלה, תמשיך להילחם. אל תוותר על הבורא יתברך שמו ועל תורתו בשום אופן! לא משנה מה היצר אומר לך, ואז הבורא יתברך לא יוותר עליך לעולם!
יהי רצון שכולנו נתחזק ונעבוד את ה' יתברך כראוי!
וגם לשמור על השמחה, כי עכשיו אנחנו באימת הדין, הימים הנוראים, אז יש אימת הדין, אבל צריך להיזהר שזה לא יפגום את השמחה, כי השמחה זה הקדושה.
לחיים! לחיים! לחיים!
שנה טובה ומתוקה!
גמר חתימה טובה לכולם!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
