פרשת דברים תשפ"א – הנרטיב האמיתי של עם ישראל מאת כ"ק האדמו"ר מרחלין שליט"א
ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם?
ספר דברים הוא הספר החותם את החומש בשעה טובה ומוצלחת.
ספר דברים, הוא ספר בו משה רבנו מבאר היטב את התורה כפי שֶׁצֻּוָּה על ידי ה' יתברך.
בביאור הזה שהוא מבאר, הוא לא רק מסביר את התורה והמצוות, אלא גם מביא את המאורעות שקרו לעם ישראל, ואת מטרת עם ישראל, תכלית עם ישראל ותכלית הבריאה. הכל שזור בהסבר יפה מאוד, שבלשון המודרנית היינו קוראים לזה ה־'נרטיב' של עם ישראל, נרטיב זה מלשון סיפור.
נרטיב זה לא רק הסיפור, זה המשמעות של הסיפור. זה לא רק סיפור, זה לתת לו את המשמעות, לתת לו את האידיאולוגיה שלך, את הצבע שלך.
אם זה נרטיב פרטי של אדם – איך אדם תופס את עצמו? מיהו, מהו, מאיפה הוא בא, לאן הוא הולך, מה תפקידו, מה הוא רוצה לומר, מה הוא רוצה למכור.
אם זה עם – אז מי זה העם הזה? איך הוא תופס את עצמו, את ייעודו, את מטרותיו אם יש לו.
כשאנחנו מתבוננים במציאות, אנחנו רואים שיש מלחמה בין נרטיבים שונים, בכל תחום ותחום, גם בחיי הפרט וגם בחיי הכלל, גם בגשמיות וגם ברוחניות, יש מלחמה של נרטיבים. יש את הנרטיב של עם ישראל ושל הקדושה ושל התורה הקדושה, ויש את הנרטיב של הצד השני, הסטרא אחרא.
יש את הנרטיב של אומות העולם, יש את הנרטיב של חסידי אומות העולם. של אוהבי ישראל, של שונאי ישראל. יש את הנרטיב היהודי הגלותי החילוני, ויש את הנרטיב של היהודי החרדי הגלותי. ויש את הנרטיב של היהודי הגר בארץ ישראל – אם הוא חילוני או מסורתי, או דתי או חרדי או בעל תשובה, כל אחד יש לו הדגשים שונים בנרטיב של כלל עם ישראל.
איך כל אחד מבין את עצמו ואת ייעודו ואת מטרותיו? אז הנרטיב האולטימטיבי בכלל בעולם – זה הנרטיב של עם ישראל, עם סגולה. שהוא בא להסביר את מטרת הבריאה ואת עניין של "אתה בחרתנו מכל העמים", ואת העניין שה' יתברך נתן לנו את התורה והפך אותנו ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש", שאנחנו צריכים לשמור את תורת ישראל בארץ ישראל, 'לתקן עולם במלכות ש־ד־י'.
כל עבודת ה' באה לתקן את כל העולמות, להקים שכינה מעפרה, לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה. כל אלו הם חלקים של הסיפור של "הבאר היטב" הזה – 'באר היטב' שנצטווה משה רבנו בעבר הירדן, לפני שעם ישראל עומדים גם לאבד אותו, כי הוא היה צריך להסתלק ולהעביר את ההנהגה ליהושע בן־נון. ועם ישראל צריך לעבור את הירדן לכבוש את הארץ ולנחול את הארץ.
אבל כל ספר דברים הוא לא רק בשביל הדור שלו, אלא לכל הדורות, עד סוף הדורות. עד סוף הגאולה השלימה. משמה אנחנו יונקים את הרצף, יש לנו רצף, אנחנו לא איזה חייזר שהופיע פתאום, לא.
מאז אברהם אבינו שנצטווה – "לך לך". ואחרי זה שאר אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, ואחר כך משה ואהרון שהוציאו אותנו – היו שליחים להוציא אותנו ממצרים.
כאן בספר דברים הוא מתחיל את ההסבר, את הנרטיב, מהר חורב ממתן תורה. ומה קרה לנו כל פעם, איזה טעויות עשינו, איזה מרד, איזה חטאים ופשעים, איך הגיב משה רבנו. איך מגיב להבדיל ה' יתברך, באיזה דרך הוא מעניש – האם ישירות על ידי מגיפה, או על ידי "ויבוא עמלק", או על ידי הנחשים השרפים, בעצם אלו כללי המשחק.
בספר דברים מתבארים 'כללי המשחק' כמו שאומרים, זה לא משחק. הייעוד שלנו – של עם ישראל, מה מותר לנו, מה אסור לנו, מה יקרה אם נלך בדרך ה' או לא. לכן זו פרשה מופלאה וספר מופלא ביותר, שבאור הזה צריך לקרוא אותו, כן.
אלו דברי הפרידה של משה רבנו. כל החומש הזה, דברי הסיכום, הוא מכניס לנו את המוחין. הוא טוען את עם ישראל במוחין הקדישין – פשט רמז דרש וסוד, עד סוף כל הדורות. כי הוא יודע שהוא מסתלק, הוא זה שהוריד את התורה, והוא זה שמוסר את התורה ומבאר את התורה.
גם בן אדם פרטי צריך שיהיה לו נרטיב לחיים שלו. מיהו, מה הוא עושה, למה, מי היו הוריו, והסבים וסבתות, ואם הוא זכה עוד להכיר דורות קודמים מאיפה הם באו, מה הם הנחילו לו, מה הוא יכול ללמוד מהם, לטוב ולמוטב. אם אין שורשים – אין עץ.
בעת הזאת יש מלחמה בנרטיבים השונים. איזה נרטיב ימלוך 'למעשה'? ולכן במדינת ישראל יש בחירות ויש מפלגות, כל אחת עם הנרטיב שלה, מה בראש אצלה, מה הסדר הערכים והעדיפויות שלה. ועם ישראל מחולק. עד שעם ישראל יגיע לנרטיב האמיתי, תורת ה' – פרד"ס התורה הקדושה "כאיש אחד בלב אחד".
זה זמן מיוחד, כשמשה רבנו בעבר הירדן לפני שעם ישראל עובר את הירדן ונכנס לארץ, אז מתחיל 'התכל'ס' כמו שאומרים, יש מצוות שרק בארץ ישראל אפשר לקיים. בית המקדש, השראת השכינה, התגלותו יתברך בעולם הזה – רק בירושלים, רק על הר הבית, בסוף כן, בהתחלה היו כמה שלבים.. אבל בית עולמים בהר הבית. רק על ידי תורת ישראל, רק על ידי תשובה, כשעם ישראל חוזר בתשובה – תשובה שלימה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה תשוב – ה"א. אז תשוב השכינה ותשרה במהרה.
יש את העולם הטבעי, העולם המודרני, עם המטרות החשובות שלו: פרנסה, התפתחות, בריאות, זכויות האזרח וכל הדברים האלה. כל מדינה ומדינה עם התרבות שלה והעניינים שלה, שזה נראה מאוד חשוב בעיני אנשים. ויש את תורת ה' יתברך ואת ייעוד העולם באמת. ותפקיד עם ישראל באמת.
ישראל – אותיות 'לי – ראש', ועדיין, למרות שרואים שעם ישראל עם ה', וגם באומות מאמינים הרבה מהאומות בה' אחד, ויודעים מאיפה הם יונקים את האמונה שלהם – מתורת ישראל. ועם ישראל אין כמוהו! אין כעמך ישראל! אין היסטוריה כזו כמו של עם ישראל, אין מתן תורה כזה כמו שלנו, אין את התורה הזו! אין את כל המסלול, כולל נבואות הנביאים הקדושים שמתקיימות מול עינינו.
כל הנבואות מתקיימות, חוץ מכמובן נבואות של פורענות שהם על תנאי. אבל כל הייעוד. העולם משתומם, איך קמה פה מדינה, ואיך הפכה להיות עכשיו למעצמה, וכל מה שקורה פה, כל גרגיר חול שמזיזים מפה לשם זה מזיז את כל העולם. כל העולם עירני לזה, ויש לו מה לומר.
כל הדברים האלו מצביעים על החשיבות שהעולם מחשיב את ארץ ישראל, את ירושלים עיר הקודש, את הר הבית, את עם ישראל. אי אפשר להתעלם, מי בעד מי נגד, מי שבעד אז הוא בעד – זכה. מי שנגד הוא באמת נגד, בדרגות קשות יותר ויותר רחמנא ליצלן.
ובורא הבריאה, שהוא יתברך שמו לעד – בעל הבית. הקשר שלנו עימו זה הדבר הכי חשוב. כל שאר הדברים זה תנאי שירות. זה הדבר הכי חשוב! איך האדם מתקשר עם אלוקיו, איך העם – עם ישראל מתקשר עם אלוקיו, איך אנחנו עובדים אותו יתברך, מקיימים את תורתו. ואיך שאר העמים מתייחסים לבורא עולם ולרצונותיו יתברך, כפי שמובאות בתורה שמשה מבאר היטב בחומש הזה.
אז כשמתבוננים לעומק וזוכים לאיזושהי הארה של גילוי פנים, איזה מוחין דגדלות, מתוך עסק התורה ופנימיות התורה, ופנימיות דפנימיות דפנימיות התורה, אז הכל מתחיל לקבל צביון אחר לגמרי, המציאות נראית אחרת לגמרי. לא כמו של האדם הגשמי או האדם העסוק בענייני העולם הזה בלבד, עם כל חשיבותם. אלא מתחילים להסתכל באור האלוקי – מה אבא שבשמים רוצה, ועוד מעט הוא מתגלה, מה נאמר ואיך נעמוד בגאולה השלימה המתקרבת, פלאי פלאים. שזו מטרת הבריאה שהוא רוצה להתגלות בעולם הזה – 'התאווה לו יתברך להיות לו דירה בתחתונים'. ותפקיד עם ישראל לתקן את עצמו ולתקן עולם, כדי שתהיה השראת השכינה ויתגלה אבא שבשמים בעולם הזה.
ה' יתברך נשבע שלא ימיר את אמונתו – זאת אומרת לא יחליף את תורתו, לא יחליף את עמו, לא יחליף את נחלתו, לא ישרה את השכינה במקום אחר רק בהר הבית, בגאולה השלימה.
אז זה פלא פלאים. פלא פלאים החומש הזה. של הסברה של הנרטיב הקדוש המיוחד, היחיד ומיוחד של עם ישראל, ממש הארת פנים, בפשט רואים את זה. היחס של אבא שבשמים יתברך שמו לעד לעמו ישראל, לעולם כולו, לאומות כולם, שרוצה גם את תיקונם.
ומה המלאכה, איך זה יקרה? "קרבת אלוקים לי טוב". אבל איך נתקרב לה' יתברך? מה הדרך להתקרב לה' יתברך, מי לא רוצה להיות קרוב לאלוקים, יש כאלה שלא מאמינים שיש אלוקים, אבל אלו שמאמינים והם הרבה והם רבים – רוצים להיות קרובים, רוצים לעשות רצונו.
איך נעשה רצונו? הכל זה כתוב בתורה הקדושה – תרי"ג מצוות, מצוות עשה, מצוות לא תעשה, כל ההלכות ופרטי הפרטים, בלב אמת, בלב שלם, לשם שמים, "ואהבת את ה' אלוקיך ובכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", את כל הפנימיות שלך אתה צריך לתת לאבא שבשמים ולא לפי מה שבא לך, אלא לפי רצונו יתברך. שהוא פירט את הכל בתורה 'באר היטב'. שלא תהיה שום טעות. שלא תהיה שום שיכחה.
ואתה חלק מהעם הקדוש הזה, מהרצף הפלאי הזה, מעשה הפלא הזה. מאז אברהם אבינו ועד היום ועד הגאולה השלימה ועד העולם הבא. אתה רצף, אתה בתוך הרצף הזה. פלאי פלאים.
אז היום מדברים על חשיבות של הסברה. ישראל צריכה להסביר את המדיניות שלה בעיני האומות, בעיני העולם, לגייס תמיכה, מעט מאוד משתמשים בנרטיב האמיתי שזה התורה הקדושה, ההיסטוריה הקדושה של עם ישראל כדי להסביר למה אנחנו פה, למה עלינו מחוץ לארץ לכאן, למה ליבנו נמשך לכאן בעבותות האהבה.
ויש הסברים אחרים, בטבע, בפוליטיקה, במדיניות, זכויות העמים... זאת אומרת עדיין האמת נעדרת וקצת בגלות, קצת הרבה, אבל היא צומחת. ולאט לאט היא תתגלה לעיני כל הבריות, לכל העולמות. ואז מה שנראה כאילו טפל ולא חשוב, כי אדם עסוק עם עצמו וההנאות שלו והבלי העולם, זה יהפוך להיות עיקר! זה הופך להיות עיקר. זה יותר חזק מהכל.
אף אחד לא יכול לעצור את זה, לא יכולים לעצור את ההתקרבות של עם ישראל לאבא שבשמים. אף אחד לא יכול לעצור את זה, לא היצר הפרטי ולא היצר הכללי ולא כל מיני רצונות של כל מיני גורמים, לא יכולים לעצור את זה. יכולים לנסות, אבל זה לא יצליח. ככל שמענים את עם ישראל מבחינה רוחנית – הוא פורץ יותר! והאור האלוקי פורץ יותר, והגילוי פנים פורץ יותר בגלוי.
אז למה יש את המסלול הזה של ההסתר עד הגילוי? א. זה ניסיונות. ב. כמובן כפרת עוונות. אם היינו מתקנים את מה שצריך, לא היה צורך בכל הגלות הזאת. וגם לא היה צורך להיות ארבעים שנה במדבר להסתובב ממקום למקום, היינו נכנסים תוך כמה ימים לארץ ישראל. רק בגלל שחטאנו לאבא שבשמים – ארבעים שנה. רק בגלל שחטאנו לאבא שבשמים – עדיין לא חזר בית המקדש מהשמים, עוד לא ירד, עוד לא בא המשיח, עוד לא הגיעה הגאולה השלימה. רק – 'כלו כל הקיצים רק תשובה מעכבת' – תשובת הפרט ותשובת הכלל.
והנה בזכות כל אלו שמתעוררים לעשות תשובה בגלוי ובסתר, פמליא של מטה מתחילה לתת כח אדיר לפמליא של מעלה, פמליא של מעלה – ה' יתברך ובית דינו, מתחיל להוריד את האור האלוקי ולהתגלות בתוך העולם עד שישרה את השכינה פתאום. ואז תהיה ההתגלות של בורא עולם ושליחיו המשיחים הקדושים, לתיקון שלם. לעבוד את ה' יתברך שכם אחד. ואז יהיה ברור מה עיקר ומה טפל, מה היתה האמת מה היה שקר.
כל זה תלוי בתשובה. תשובה זה התיקון של האדם, ההתבוננות, ההבנה שלימוד התורה זה לא רק מה מותר ומה אסור, אלא איך להתקרב לאבא שבשמים. איך לזכות לקרבתו יתברך.
תורת רבנו הבעש"ט הקדוש והאהוב היא בפנימיות דפנימיות דפנימיות הלב. תסתכלו על הספר 'איש האלוקים' שכתבנו, ותבינו קצת מה זה איש האלוקים. איך היה רבנו הבעש"ט – שהוא התחלה של הארת משיח. מה יהיה ואיך יהיה המשיח. מזה אפשר קצת להבין באיזה דרגות הוא יהיה, באיזה מדרגות הוא יזכה, בקרוב.
ואיך הדרך הזו – "דרך עץ החיים", שזה המשך של דרך החסידות של רבנו הבעש"ט, צריכה לבנות ולהאיר בנשמות! לתת כח! כדי שרצונו יתברך יתקיים והעולם הזה יהפוך מסתם " עוֹלָם גֹּלֶם" – עולם גולם, כמו שאומרים, לכלי קדוש של השראת שכינתו, שיתקדש שמו יתברך לעולם ולעולמי עולמים.
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בעבודתו יתברך!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
