פרשת בראשית תשפ"ב – התחדדות במלחמת היצר
שלום, מה שלומכם?
פרשת בראשית כוללת בתוכה את כל סודות הבריאה. אפשר להרחיב ולהעמיק כל החיים בפרד"ס התורה רק בפרשת בראשית ולא נסיים להגיע למיצוי מה שלה!
אנחנו נתמקד בניסיון חטא עץ הדעת טוב ורע: שם המודל הבסיסי של מלחמת היצר הרע הפרטי והכללי. הנחש הוא היצר הכללי. הוא הממונה לפתות ולנסות את הבריות. כמו כל בעל מקצוע הוא יודע היטב את מלאכתו.
כמו כל מרגל או איש צבא מנוסה היצר הרע קודם כל אוסף מודיעין, משרטט את מפת הקרב – בודק נקודות חוזק וחולשה אצל האויב, דרכי גישה, מפתח תוכנית התקפית, טקטיקה ואסטרטגיה, בוחן חלופות ולבסוף תוקף ברגע הנכון, במקום הנכון ומפתיע את האויב, מבלבל אותו, פוגע לו במוטיבציה, משנה לו את התודעה, מנתב אותו למלכודת ומכריע את הקרב, בנוחיות ובאלגנטיות.
הוא אינו משאיר כמעט אפשרות לאויב להימלט או להגיב נכון. הוא גם גורם לגיוס חלק מהאויב לטובתו וגם למצב של 'כוחותינו יורים על כוחותינו'.
כך עשה היצר הרע בדמות הנחש הקדמוני: פנה קודם לחוה, שהיתה לבד, האדם כנראה לא היה בסביבה, לא שמר עליה כראוי. הנחש שאל שאלת מפתח, כביכול הִתַּמם, בלשוננו: "מה? ה' ית' לא מאפשר לכם לאכול כלל מעצי הגן?!"
זו שאלה פרובוקטיבית המיועדת לגרום לחוה לענות מיד בלי לחשוב פעמיים: "לא. הוא מאפשר לנו לאכול מכל העצים חוץ מעץ הדעת, שאסור לאכול ואף לגעת בו".
חוה פעלה כביכול בסדר. היא רצתה למנוע את חילול ה' ולסתור את דברי הנחש שכביכול דיבר סרה נגד ה' ית' שאינו מאפשר להם לאכול כלל!
אלא שעם הנחש אין לדבר! אין לנהל משא ומתן. הנחש הוא הערמומי מכל!
ברגע שחוה אמרה שאסור לגעת בעץ הנחש גם נגע בעץ וגם דחף אותה, ולאחר שנגעה בו ולא מתה – היה כבר כח לנחש להוסיף: "את רואה? לא קרה לך כלום! גם אם תאכלי לא יקרה כלום!"
וכאן כבר גילה את צפונותיו: ה' ית' לא רוצה שתאכלו מעץ הדעת כדי שלא תגיעו לדרגתו להיות כאלוקים יודעי טוב ורע!
כאן הנחש כבר הוציא ממש שם רע על הקב"ה. חוה היתה חייבת באותו רגע לנתק מגע, לברוח או להתנגד לעמדת הנחש. אך אז היא דווקא נתנה את עיניה בעץ הדעת, קיבלה את הוצאת השם הרע שהוציא הנחש על הקב"ה והתמסרה לעונג ולתאוה וליכולת להשכיל שהעץ הציע ביופיו לכל המתבונן בו.
היא כבר היתה נגועה ברצון שלה להנות מאכילת העץ. הנחש הצליח בקלות לנטרל את יראת השמים אצל חוה! הרי עבירה גוררת עבירה!
כאשר האדם נגוע באינטרס קל לו מאד להתיר לעצמו כל דבר. הוא גם מוכן לקבל לשון הרע והוצאת שם רע על בורא עולם ית' שמו לעד! כפי שקֹרח שהיה נגוע באינטרס לשלוט – חלק על משה ואהרן, כפי שהמרגלים שלא רצו לרדת מגדולתם בהיותם ראשי ישראל במדבר הוציאו לשון הרע על ארץ חמדה. כך טבעו של האדם – והיצר הרע הוא המומחה הגדול לנפש האדם!
ברגע שחוה אכלה מעץ הדעת טוב ורע נפקחו עיניה: היא ידעה שהיא תמות ושה' ית' יתן לאדם אשה חדשה, ומרוב קנאה החליטה להחטיא גם אותו. הרשע לא רוצה להיות לבד, הוא רוצה שכולם יצטרפו אליו.
חוה עברה תהליך מואץ של גיוס לצד הנחש הקדמוני: הזדהתה עם מטרותיו, הנחש כבש אותה והטיל בה זוהמתו – בגידה ראשונה ומזעזעת באדם ובה' ית'!
כאשר חוה נתנה לאדם לאכול מעץ הדעת – הוא כלל לא שאל שאלות ולא התמרד. כך על פי הנראה מלשון הפסוקים: התהליך היה פשוט וקל הרבה יותר. הנחש כלל לא היה צריך לגייס או לפתות את אדם – חוה כבר עשתה את העבודה עבורו. אין מה לומר: ביצוע מושלם!
חוה היתה השליחה הראשונה של היצר הכללי! בהיותה אשתו של אדם הראשון היא היתה מטרה ראשונה בדרך להפיל את אדם.
על פי חכמי האמת אדם חשב לעשות 'עבירה לשמה': הרי הוא ידע שלאחר אכילתו מעץ הדעת נשמתו תתפרק לאלפי ניצוצות ונשמות – ואז ירבו עובדי ה' ית', וזה בעצם קידוש ה': ברוב עם הדרת מלך. הוא התבסס על הכלל 'גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה'.
אך אומרים חכמי האמת: ה'ביס' השני שאכל אדם כבר לא היה לשם שמים אלא מתוך תאוה. שהרי בביס הראשון בעברו על מצוות ה' ית' שציווה לא לאכול מעץ הדעת, אדם התגשם ונפל ר"ל!
מכאן אנו למדים לא לעשות עבירות לשמה אלא להרבות מצוות לשמה!
בסיכומו של ענין: עלינו להתעמק בפרטי השלבים והתהליכים של מתקפת הנחש הקדמוני וללמוד כיצד להיזהר במלחמת היצר הפרטי והכללי שלנו, כי אין ספק שהשיטות הן אותן שיטות.
בולטת העובדה שהן חוה והן אדם לא התפללו בזמן הניסיון שה' ית' יציל אותם!
הם גם לא נלחמו עם הנחש. הם גם לא היו מאוחדים לשמור אחד על השני. שניהם נפלו בקלי קלות, למרות דרגתם הרוחנית, שהיתה עצומה ושאין לנו השגה בה כלל. אך עלינו בכל זאת ללמוד מהם כי "תורה היא וללמוד אני צריך".
אלו הלימודים החשובים ביותר שעלינו לשנן לעצמנו ולבנינו עד עולם – לדעת על הימצאות היצר הרע הכללי הפרטי וכיצד הוא מנסה בכל רגע להפיל את הפרט ואת הכלל ולהמריד נגד ה' ית' ותורתו.
ובדומה למה שהיצר עושה בעצמו, עלינו לפעול על פי הכלל "בתחבולות עשה לך מלחמה" ולהתפלל לה' ית' שיציל אותנו ממנו, עד כי יבוא שילה וה' ית' ישחט ליצר הרע סופית.
לחיים! לחיים! לחיים!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר מרחלין שליט"א
