מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
ערב טוב, שבוע טוב, מה שלומכם?
"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הענין הזה שעם ישראל הסתובב במדבר ארבעים שנה, זה גם בגלל העונש אבל גם בשביל להעלות משמה ניצוצות ולעשות תיקונים. על פי הסוד, כל המסעות היו מכוונות למקום הנכון, בזמן הנכון, לתיקון הנכון. ולכן יש סדר: יש סדר של ההליכה של עם ישראל במדבר – "מי זאת עולה מן המדבר" ויש סדר חניה, נסיעה וחניה באותו סדר.
יש כמה דעות איך בדיוק שכנו השבטים מסביב משכן אוהל מועד – אוהל העדות: אין מחלוקת על זה ששבט לוי, כולל הכהנים והלויים, היו מסביב למשכן והשטח שזה תפס, כשהם חנו, היה שתים עשרה מיל על שתים עשרה מיל. ריבוע ענק מחזק מרהיב כל השבטים עם הדגלים כל מחנה ומחנה. גם באר מרים התהלך עימנו במדבר, וכל פעם שחנו הוא חנה, ואז נמשך ממנו נחלים נחלים של מים סביב כל שבט ושבט, וכל נחל כזה גדלו שמה כל מיני פירות ואילנות. בתוך הטבע, אבל מעל הטבע לגמרי.
איך הם ידעו מתי הם צריכים לזוז ולאן לזוז? הענן היה מקבל צורה מיוחדת ושוכן מעל לשבט יהודה, והיה מראה לאן צריכים לנסוע ואחר כך גם מתי ואיפה צריך לחנות. פלאי פלאים! זה דבר אחד.
דבר שני, כל משפחה ומשפחה של הלויים והכהנים התחלקה להם העבודה של לפרק את המשכן. הלויים היו צריכים לשאת את הכלים ואת החלקים, אחר כך להרכיב. כל דבר לפי ההלכה, כל דבר מדויק־מדויק "והזר הקרב יומת". הכהנים היו צריכים לכסות את כל הכלים במכסים מיוחדים, כדי שכאשר יבואו הלויים לא יסתכלו. שאם היו מסתכלים היו מתים, היו חייבים מיתה והיו מתים. אז תראו איזה דקויות.
נשאלת השאלה: מה כביכול בורא עולם, שאין לנו בו תפיסה והשגה כלל, מתעניין במי ישא, במי יקח, במי ירכיב, במי יכסה, במי יסתכל, במי לא יסתכל? האם הפרטים האלה כל כך חשובים שבן אדם חייב מיתה אם הוא עושה משהו שאסור לו לעשות? "הזר הקרב יומת"! כן, כן! כל הפרטים על פי הסוד.
אם על ה' יתברך אין לנו תפיסה והשגה כלל. על הבריאה שהוא ברא יש לנו תפיסה והשגה מסוימת – על פי מה שמתגלה בתורה, שאלמלא ה' היה מגלה לא היינו יודעים. כשמדובר על 'בלתי בעל גבול' יתברך שמו – אז אין השגה בו. אם רוצים שתהיה השגה צריך שיהיה כלי.
כל הבריאה כולה, כל העולמות, אינסוף עולמות שיש, בעולמות הידועים בשם כמו אבי"ע – אצילות בריאה יצירה עשיה וכן הלאה, זה הכל רק כלי. כל הבריאה זה רק כלי לקבל את השפע של ה' יתברך. ואנחנו גם כן כלים, כל אחד מהבריות כלי, שמקבל את החיות מה' יתברך. לא סתם חיות, כל אחד מקבל את החיות המדויקת: גם מבחינת האור שיש בתוכו – אם זה נרנח"י שיש בו, גם בחינת התזונה הפיזית הגשמית שהוא צריך לקבל – צריך לאכול את מה שמתאים לו לשתות את מה שמתאים לו, אם לא הגוף ניזוק, והאדם או הבריאה, החיה, הבהמה, לא משנה... מתים.
הכל בחכמה עליונה אינסופית, הכל מדויק, כל אחד בתפקיד שלו. גם זבוב קטן יש לו תפקיד. כל הבריאה אלו כלים לקבל את האורות ואת השפע האלוקי, כי 'התאווה ה' יתברך להיטיב לנבראיו', ה' יתברך חקק חוק – ש'מחוק הטוב להיטיב', הוא רוצה להיטיב לנבראים שיש להם בחירה חופשית, בעלי בחירה חופשית. אי אפשר בשום אופן לבטל את הבחירה החופשית, כי לזה נברא העולם.
על ידי הבחירה החופשית אנחנו מקבלים את השפע, גם בעולם הזה וגם לעתיד לבוא, לעולם הבא, לעולם הנצחי, אחרי הגאולה השלימה. וכל דבר ודבר צריך שהכלי יהיה מותאם, ומתאים לאור שצריך להיכנס בו, וכל דבר בעולם הזה שהוא גשמי יש לו שורש רוחני, שמשמה הוא יונק. אז את הפרנסה שלו צריך לקבל דרך השורש שלו המדויק והמתאים, ועל ידי מעשיהם של ישראל בתורה ומצוות ומעשים טובים הכל נתקן, כל הכלים מקבלים תיקון, זיכוך – מיידי ולעתיד לבוא.
כי אפילו שהכלים נתקנים פה בעולם הזה בכל זאת הכל מתכלה: דומם צומח חי מדבר, בעולם הזה, עד שיהיה העולם הנצחי – בינתיים זה מתחלף – אנשים נפטרים, גם החיות והבהמות לא חיים פה לנצח. אז יש תיקון לכלי שלהם בזמן שהם פה, אבל יש תיקון של הכלי לעתיד לבוא, לעולם הבא – ששמה יהיה עולם נצחי שנקבל את השפע כל אחד על פי מה שהוא טרח ותיקן, 'סר מרע ועשה טוב'.
ולכן היות שאבא שבשמים רוצה להיטיב אז חייב להיות גבול. גבול, כלים. כלי זה גבול, הכלי יש לו גבול. גם המשכן יש לו גבול להשראת השכינה, ואוהל מועד יש לו גבול, והכל צריך להיות לפי סדר, בלשון בני אדם שמסתכלים על הסדר של השבטים איך הם חנו, איך הם נסעו, וכל דבר ודבר "וידבר ה' אל משה לאמר" – נתן לו הוראות, זה כמו מפקד עם גדודיו, ה' יתברך עם כל גדודי צבאות ה'.
זה לא סתם עם ש'טעה' במדבר, זה לא סתם הסדר הזה, הדגלים האלו. שבעה ענני כבוד התלוו אלינו במדבר: ארבע לכל רוחות השמים, אחד למעלה ואחד למטה זה שש, ואחד שנסע קדימה ליישר את הדרך שלא יהיה ואדיות, ולא יהיה הרים, ולהרוג נחשים ועקרבים.
הערב רב, שזה אותם הגרים שהם היו מספר עצום, שהתגיירו לא לשם שמים במצרים, שגרמו לעם ישראל כל החטאים שנכשלנו בהם במדבר, המקום שלהם בסדר הזה של ההליכה – ליד הבהמות. זאת אומרת, כמו שיהודה היה בקידמה כי הוא היה מלך, הכהנים והלויים שצריכים לשמור על המשכן, ועל הכלים, ועל הקדושה, ועבודת הקורבנות וכן הלאה הם מסביב למשכן, ככה כל שבט ושבט במקום המתאים לו, לפי חשיבותו, לפי תפקידו. כולם אהובים, כולם חשובים, אבל כל אחד על דגלו ועל מקומו. ואינם שווים.
אנשים הם שווים כי כולם נבראו על ידי בורא עולם, הוא זן ומפרנס לכל, אבל הם לא שווים בתפקיד שלהם. בתפקיד יש תפקיד יותר חשוב וברור לכולם שהוא תפקיד חשוב, כמו תפקיד משה רבנו, אבל גם הפשוט שבפשוטים – אם הוא לא היה נצרך הוא לא היה נברא, אז יש לו גם תפקיד, והכל צריך להיות בשלמות.
אז ככה העם הזה הלך ונסע, וחנה במדבר, על פי ה', כל אחד עשה בדיוק את תפקידו. תארו לכם ארבעים שנה – איזו משמעת! איך הם ידעו מתי הם צריכים להתחיל להתכונן? היו תוקעים בחצוצרות או בשופר והיו יודעים מתי צריך להתחיל להתכונן לזוז, כל אחד לפי תורו. פלאי פלאים! סדר ומשמעת.
באמת כל הבריאה זה סדר ומשמעת. כמה שבן אדם מרדן ולא רוצה שישימו עליו עול, הוא רוצה לעשות מה שהוא רוצה... יש סדר ומשמעת, הלכה, ההלכה באה מהצמצום כי ה' יתברך ברא את העולם על ידי צמצום, שהוא צמצם את אור חסדו לצדדים ונוצר חלל פנוי. ובתוך החלל הזה הוא הכניס אור אחד, קו אחד של אור אינסוף, ומהחיבור הזה עם ה'רשימו' שהשאיר האור שהסתלק, הרושם, הלכו ונבראו עשר ספירות דעיגולים, שהעיגול הפנימי זה העולם הזה שלנו ומסביב זה עולמות רוחניים, כמו עשר ספירות.
אז יש ספירות של יושר בדמות האדם: קו ימין קו שמאל קו אמצעי, ראש תוך סוף, ויש את הספירות דעיגולים, ואנחנו שמה. הכל לפי סדר מדויק־מדויק, ומה יקרה אם נעשה רצונו יתברך, ואם חס וחלילה הפרט או הכלל לא יעשו רצונו, איך יסתלק השפע, איזה נזק יהיה בעולמות, מה יקרה לשכינה הקדושה, מה יקרה לניצוצות הקדושה – שהם עוד פעם יפלו, עוד פעם נצטרך להעלות אותם.
אז בלי כל הסדר הזה שתיארתי אין השגה! אין השגה, אין בריאה, אין כלום. העולם היה חוזר ונכלל באינסוף ברוך הוא. ולכן חייבת להיות הלכה: בפרטים, בפרטי־פרטים, בדיוק, מדויק, מה מותר מה אסור, ואיך לעשות כל מצוה – בזמן, במקום, ובאיזה חומר, ועל ידי איזה שליח – אם מדובר על המשכן, כל דבר ודבר. כהן לוי ישראל ראשי תיבות 'כלי'. אנחנו כלי להשראת השכינה, כל העולם הזה אין לו שום משמעות בלי השראת שכינתו יתברך, בלי התורה הקדושה, בלי עם ישראל שעובד את ה' יתברך מאהבה ויראה ולשם שמים.
אז בזמן המדבר היה שם גילוי פנים וכל אחד היה במקומו, בתפקידו. אחרי זה... הנה תסתכלו על העולם היום ועל מה שעבר עלינו, וה'עולם כמנהגו נוהג', אדם לא יודע מיהו ומהו, ואם הוא יהודי אז מה המשמעות של זה, האם זה מחייב אותו או לא, כל אחד לפי התיאוריות והדמיונות שלו, וההסתרים שלו, והחושך שלו. ולא מבינים. לא מבינים בכלל את מטרת הבריאה, את פלאי הבריאה באמת.
מתפלאים שמצאו איזה אני יודע מה איזה חילזון, באיזה אוקיינוס שם שאף אחד לא גילה, אז איזה פרופסור גילה את זה וואו, יפה, חשוב, אבל מה המטרה של העולם הזה וכל העולמות? למה ה' ברא אותם, מה הוא רוצה מבריותיו? כל זה כתוב בקבלה. כל זה כתוב בחסידות. ומי שזוכה ללמוד את זה אז הוא מבין למה הוא פה, ומה הוא צריך לעשות.
ומי שעוד לא זכה או שהוא מקבל את זה באמונה פשוטה – שזה מצוין, או שמלמדים אותו אפילו לפי הפשט – מצוין, אבל הוא לא יבין לעומק את הדברים. "דע את אלוקי אביך ועבדהו". דע – זה גם לשון לדעת מבחינת ידע, וזה גם ו"האדם ידע את חוה" – בחינת ייחוד, שכל מעשינו אנחנו צריכים לייחד קודשא בריך ושכינתיה. זו עבודה רצינית מאוד מאוד מאוד.
אז תראו איזה הבדל בין המצב של גילוי פנים במדבר: עם ההליכה הזו ביחד, עם החניה, עם המן שירד מהשמים, עם עמוד הענן ועמוד האש, עם משה רבינו שה' יתברך כל פעם מוסר לו עוד משהו, עוד איזה ציווי, עוד איזו הנהגה או איזו תגובה למה שעם ישראל עושה. איך הכל ברור. אפילו לאומות העולם זה היה ברור, הם פחדו, הם הסתכלו על המחזה הזה – זה משהו לא מצוי, לא רגיל, משהו אלוקי. התגלות של אלוקים בעולם.
מה ההבדל בין זה לבין זמן של הסתר פנים כמו עכשיו, 'הסתר בתוך הסתר', ועם ישראל סובל וחלק מעם ישראל לא יודעים בכלל מה עושים פה ולמה, וגם אומות העולם כל אחד עם הדעה שלו, כל זה קורה עד כי יבוא שילה במהרה, הכל יתברר שוב, עם ישראל יגיע לדרגה האמיתית שלו – שכולנו נביאים בני נביאים, כולנו בניהם של אברהם יצחק ויעקב. אין כמו אברהם יצחק ויעקב. פלאי פלאות!
אז לא להתייאש כי אבא שבשמים הבטיח לאבות שהוא יגאל אותנו, והוא יגאל אותנו, ואנחנו בדרך לשם. כמה זמן אנחנו לא יודעים. אנחנו רואים שהמצב לא פשוט ואנחנו צריכים הרבה רחמי שמים, ולהתחזק לעבודתו יתברך!
לחיים! לחיים! לחיים!
שיהיו בשורות טובות ישועות ונחמות!
ונבין לעומק את תפקידנו!
ונסור מרע ונעשה את הטוב לשם שמים!
אמן סלה.
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
