פרשת בלק תשפ"ג – מורכבות הלוחמה הרוחנית
ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם?
בשם ה' נעשה ונצליח.
זאת פרשה שעוסקת במלחמה. אתם יודעים שב'דרך עץ החיים' אחד הדברים שאנחנו לומדים זה מלחמת היצר הפרטית והכללית, אז יש לנו כאן על מה לדבר קצת...
ובכן, בלק שכר את בלעם שיקלל את עם ישראל. בכלל הקשר הזה בין בלעם, להבדיל לה' יתברך – קשר מעניין, יוצא דופן, מורכב. ובלק בעצם פחד מעם ישראל, כי הוא ראה שנצחנו את סיחון ואת עוג מלך הבשן, שהם היו כביכול המעצמות, ועכשיו הולכים לנצח אותו. הוא פחד ולכן הוא קרא לבלעם. הוא רצה שבלעם יקלל אבל לא על מנת להשמיד. אבל בלעם רצה להשמיד – מצד אחד נביא, מצד שני רוצה להשמיד את עם ישראל נגד רצון ה' יתברך. לא יקום ולא יהיה!
אז יש כאן מצב שרוצים לבוא נגד עם ישראל בקסמים, בכישופים ובקללות ובעין הרע. זאת אומרת, כל אלה סוגים של 'לוחמה רוחנית'. וה' מגן, ה' יתברך מגן עלינו. עם ישראל בכלל לא היה מודע לזה כנראה. לא ראינו שום דבר בכתובים על שהיינו מודעים לזה. ולא רק שהגן עלינו מהקללות של אותו רשע, אלא גם הפך אותן לברכות, הוא גרם לו לברך. אומרים חכמים, לפי הברכות שהוא ברך, תעשה את ההפך, תהפוך את זה – תבין מה הקללות שרצה לקלל. ולבסוף הוא נהרג.
אז בא עם כל הלוחמה הזו – כישופים, קללות, קסמים, עין הרע – לא היה לו סיכוי, אבא שבשמים הגן עלינו. פלא פלאים.
אתם יודעים שאני מקבל קהל ליעוץ רוחני אישי כבר קרוב אולי לארבעים שנה. ובאים הרבה אנשים שמפחדים מעין הרע, מקללות, מכישופים, מקוסמים, רוצים הגנה, רוצים שה' ישמור עליהם, רוצים ברכה, רוצים סגולה. אני בטבע שלי לא חושש מכל הדברים האלה, "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", 'אנו מזרעו של יוסף הצדיק באים, שאינה שולטת בו עין הרע'. אז מובן שיש ענין כזה, כל הדברים האלה כתובים בתורה. אנחנו נדבקים בה', מנסים לעשות את הטוב, ושה' ישמור עלינו.
ובכל זאת, הנה, היה כח לבלעם לקלל. והיה לו גם קשר עם בורא עולם, קשר שה' אִפשר כדי שלא יגידו אומות העולם 'אם היה לנו נביא כמשה רבינו, גם אנחנו היינו חוזרים בתשובה'. הנה, היה להם נביא, והם לא חזרו בתשובה, והנביא הזה רצה לפגוע בעם ישראל. אז הוא לא הצליח. מה הגן על עם ישראל? – לפי מה שכתוב, שהם היו צנועים, שהפתחים לא היו מכוונים, הפתחים של האהלים לא היו מכוונים אחד כנגד השני, כדי שלא יציצו לתוך רשות חברו – שמירת העיניים.
בן אדם צריך לשמור על העיניים שלו, מה יעשה? לא לראות דברים שלא צריך. אבל שמה זה היה ממוסד הענין כמו שצריך, שהפתחים לא היו מכוונים. הדבר הזה, הקדושה, השמירה על הקדושה – שמרה על עם ישראל. גם כשהם תכננו כל מה שתכננו ומה לא עשו, מזבחות וקרבנות ועולה ומה שאתה רוצה – לא הצליח.
בסוף, הרשע הזה בלעם ראה שהוא לא הצליח בשום אופן – נתן עצה, תקשיבו טוב, להחטיא את עם ישראל על ידי זה שיפקירו את בנות מואב, ויחטיאו אותם ואחר כך יגרמו להם גם כביכול לעבוד עבודה זרה. אמר: "אלקיהם של אלו שונא זימה הוא". מעניין. והעצה הזו הנוראה הצליחה. בחורינו נכנסו לשוק של בית שאן. היה שמה פשתן, מוכרות פשתן. ובתחבולות ובשלבים הביאו אותם בסוף והחטיאו אותם. אז הנה הכח של עצה במלחמה.
אני מזכיר עוד פעם, כשבאים אנשים ליעוץ הרוחני אני משתדל לתת להם דרך, ולתת להם עצה – גם עצה מעשית, גם עצות רוחניות, גם עצות של תיקון: מה הם צריכים לתקן, למה באו עליהם הצרות שבאו, מה אפשר לעשות, איך להתמודד, איך להתנהג עם בני אדם שמציקים להם, בכל הבעיות שיש לבני אדם בחיים, בכל הענינים – אחד הזיווג שלו מעוכב, אחד אין לו שלום בית, אחד רוצה זרעא חיא וקיָּמָא, כל אחד לפי הצרכים שלו. הם צריכים ברכה. וצריכים גם תחבולות, כן? "בְתַחְבֻּלוֹת תעשה לך מלחמה".
צריך להתאים את האור לכלי. צריך לתת את העצה, בעזרת ה', את העצה המדויקת – המדויקת לפי המצב, לפי מי האדם, לפי מפת הקרב שלו, מפת הקרב שלו, המשפחתית, הכללית – שאם הוא יבצע את העצה, הרבה פעמים זה יותר חשוב מכל הסגולות ומכל הברכות ומכל הענינים הרוחניים, עצה של תיקון, של יראת שמים, של לשנות משהו בהתנהגות, באופי.
הרי אומר רבינו הבעש"ט הקדוש: 'מה צריך לתקן? – דעות ומדות'. תראו איזה יופי, איזה משפט קולע וקצר. דעות – דעות כוזבות, דעות לא נכונות, דעות מעורבבות. ומדות – מדות האופי: כעס, גאוה, תאוה, כבוד ושאר דברים.
אז באמצעות זה שמדברים עם בן אדם, מתבוננים בתמונת פניו, שלו או של האנשים שקשורים לבעיה שלו, אפשר לתת עצה בסיעתא דשמיא. והעצה הזאת, אם הוא יעשה אותה כמו שמיעצים – היא יכולה להציל את המצב מהקצה אל הקצה, לשנות את החיים, להציל את המצב, לשנות הכל.
זה הכח של עצה, כשהיא באה בעזרת ה' לטובת האדם בצד הקדושה. ולעומת זה, ה'לעומת זה', זו העצה שנתן בלעם הרשע. עוד עצות ידועות לשמצה הן העצות של אחיתופל, כן? שהיה נותן עצות, אבל לפעמים היו טובות מאד ולפעמים היו נגועות באינטרס שלו, רחמנא לצלן, ולכן הוא נענש.
העצה באה מהשמים, באה מהדעת, תיקון הדעת. תיקון הדעת קשור למה? – לתיקון הברית, לשמירת הקדושה, קשור לאהבת ישראל, לאהבת הבריות, קשור לענוה, קשור להבנת הלוחמה, מלחמה, מלחמה רוחנית, נגד היצר הפרטי ונגד היצר הכללי.
אז כל עוד ששמרנו על הצניעות, אבא שבשמים הציל אותנו – הפך את הקללות, את העין הרע, את הקסמים, הכל ביטל. לא נתן לזה לפגוע בעם ישראל, בכלל בלי שידענו. אין בעל הנס מכיר בנסו. אפילו לא ידענו מזה. אבל חלילה כשפוגמים חס ושלום בהלכות צניעות, אז ניתנת רחמנא לצלן הרשות לצד השני לקטרג, לפגוע, להפיל חללים. ה' ישמרנו.
והעצה הרעה הזו שהוא נתן הפילה עשרים וארבעה אלף. ומשה רבינו שכח את ההלכה. ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שהיה קנאי לברית, "ראה מעשה ונזכר הלכה". ועל ידי המעשה שהוא עשה הציל את עם ישראל.
אז השמירה הזו, זה בא לנו מיוסף הצדיק – שהסתיר את אמו רחל, שהיתה אשה יפת תואר, מעיניו הרעות של עשו. הוא הסתיר את אמו, שם את עצמו בסכנה בשביל לשמור על קדושת אמו – לכן זכה לברכה הזו, "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן". אז עוד פעם, הנה, זה קשור לשמירה על הקדושה.
"כפי מה שמעוררין למטה, כך מעוררין למעלה". אם הוא שומר את הקדושה מלמטה, שומרים עליו. 'אדם מקדש את עצמו מעט מלמטה – מקדשים אותו הרבה מלמעלה'.
בדור שלנו, רחמנא לצלן, דור יתום... דור שכל הנסיונות שבכל הדורות מתנקזים בדור הזה, דור שאפשר ללמד עליו זכות ולהגיד שכולנו 'תינוקות שנשבו', לפחות תינוקות שנשבו בדעות הכוזבות, כי אין באמת חינוך. לא קיבלנו חינוך אמתי כראוי, גם מי שנולד כמונו 'תינוק שנשבה' – וגם מי שנולד בבתים שיש שם תורה לא תמיד קיבלו את העוצמה של הקדושה של התורה, ואת הדרך הזו של 'דרך עץ החיים', שהיא נותנת את הכלים להילחם, להילחם – להילחם ביצר הרע הפרטי והכללי, להעלות את הניצוצות, להידבק באבא שבשמים בכל רגע, "בכל דרכיך דָעֵהוּ" לשון יחוד, להעלות ולקדש את החומר, כלים להבין את הנסיונות, כלים איך לקום מהנפילה אם רחמנא לצלן האדם נופל, ולעשות תשובה שלמה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה – תשוב ה"א, שזה מה שנדרש מהדור המסכן שלנו.
אנחנו לא בדרגות גבוהות, אבל להיות בעלי תשובה – כן, אנחנו צריכים להיות בעלי תשובה כולנו, כפרט ועם ישראל ככלל, כעם קדוש, "ממלכת כהנים וגוי קדוש". אנחנו צריכים להגיע לדרגה הזו של להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" על ידי העבודה שכל אחד מתקן את עצמו, וכולנו נתקן עולם במלכות שד"י. ואז גם יהיה אור לגויים וגאולה שלמה במהרה בימינו ברחמים.
אז כמה חשוב להבין שבן אדם לא יכול להסתובב בשוק של בית שאן וללכת לקנות פשתן כי במדבר לא היה פשתן והם התגעגעו לפשתן – והם לא שמים לב שהם נכנסים למלכודת. ובפתח של החנות יש אשה זקנה, והיא מוכרת את הפשתן במחיר מסוים. ובפנים יש בחורה צעירה שמוכרת את הפשתן במחיר יותר זול. ואז ככה הבחור הולך בשוק, והוא רוצה בסך הכל לקנות פשתן... ככה מובא, כן? ואז הוא נכנס. ואז הוא מגיע לצעירה, ובסוף היא נותנת לו לשתות יין, וה' ירחם... – שלב אחר שלב לתוך המלכודת.
אתם חושבים שזה חד פעמי, המלכודת הזו? לא. המלכודת הזו והעצה שלו קיימת עד סוף התיקון. עד הגאולה השלמה העצה של בלעם מתגלגלת, ואותו דפוס חוזר על עצמו. וה' ירחם בדור שלנו זה דבר עיקרי, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב הקדוש זי"ע, התאוה הזו היא התאוה הכללית, זה עיקר הנסיון וכן הלאה.
אז ברור שיש עוד הרבה נסיונות לא פחות קשים, כמו כפירה, גאוה ושאר הדברים, שבן אדם צריך להתמודד אתם. אבל כשהוא שמור בברית, כמו שרואים פה בפרשה – ה' מציל אותו! ה' מציל אותו מהמון המון נסיונות וענינים. ואם הוא לא שומר את עצמו – אוי ואבוי! אז הוא מופקר, מסתלקת ממנו הדעת, והוא מובא מדחי אל דחי, רחמנא לצלן.
ולכן הלואי ונצליח כולנו להיות קדושים, מחשבות קדושות, דיבורים קדושים, מעשים קדושים, לחיות לשם שמים בכל רגע, ולהיות שמחים בעבודתו יתברך, להוסיף עוז וחדוה ועוצמה! עד שאף אחד לא יעז לחשוב שהוא יכול להחטיא, שהוא יכול להפיל, שהוא יכול לעשות תחבולות.
המסר שאני מנסה להעביר זה שהסטרא אחרא לא נחה לרגע, והיא עושה תחבולות, ועושה עצות, ועושה הכל כדי לצוד את נשמות ישראל – ואנחנו אולי מסתובבים ככה... בתמימות, לא מבינים כלום. והסטרא אחרא ככה – באה לתפוס.
ולכן צריך בכל רגע ורגע להבין את מפת הקרב ומה המלכודות שטומנים לנו – בַּפְּרט, בַּכְּלל, בגשמיות, ברוחניות ובכל הנושאים ובכל הרגעים. ככה, ובאמצעות לימוד התורה ושמירת המצוות בפועל, ובסיעתא דשמיא, נינצל וניגאל במהרה ברחמים.
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בכל עניני הקדושה!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
