פרשת בלק תשפ"ב – איש האלוקים כנגד המכשף
ערב טוב! שבוע טוב! מה שלומכם?
אנחנו כאן בפרשת בלק תשפ"ב. בשם ה' נעשה ונצליח. פרשה רצינית מאד.
כדי להבין מה קורה בעולם הזה מאז שנברא העולם ועד סוף התיקון, כמובן צריך לדעת את עקרונות פנימיות התורה, ולפי זה אפשר להבין הרבה. בלי זה אי אפשר להבין כלום.
אבל נקצר ונאמר: מאז חטא עץ הדעת טוב ורע של אדם הראשון, עם ישראל נבחר לתקן עולם במלכות שד"י. עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל – זה התיקון. ואחרי שעם ישראל מתקן את עצמו, 'ישראל' אותיות 'לי ראש', צריך לתקן את כל העולם. מי שיבחר ללכת בדרך ה' יזכה לעולם הבא. מי שלא – אז כפי מה שכתוב בתורה. זה באופן כללי.
אנחנו יודעים שירדנו למצרים בפשט בגלל הגזירה של ברית בין הבתרים, בסוד – כדי להעלות משם את ניצוצות הקדושה שנפלו לשם בערוות הארץ, מצרים, בזמנים שאדם הראשון פגם ק"ל שנה. אנחנו באים לתקן ולהעלות משם את הניצוצות.
והנה, בפרשה אנחנו נמצאים בשלבים של כיבוש עבר הירדן וכוונה להתקדם לכיוון הירדן ולהכנס לארץ. עוג וסיחון ניסו את מזלם מול עם ישראל, וה' ית' נתן את ארצם בידי ישראל. ועכשיו בלק 'נכנס ללחץ' ומבקש מבלעם שיבוא לקלל את ישראל.
ויש הבדל בין בלק לבלעם – בלק מפחד מעם ישראל, רוצה, איך אומרים? לגרש אותם, שלא ישתלטו על ארצו, וזהו, מספיק לו. בלעם לעומת זה רוצה להשמיד את עם ישראל רחמנא ליצלן. זה הסיפור.
אז באמת יש בין אומות העולם אוהבי ישראל, אוהבי התורה, אוהבי ישראל מעל טעם ודעת, אוהבים את עם ישראל ועוזרים בכל הדורות. ויש בקצה השני שונאי ישראל, גם מעל טעם ודעת – שמה עמלק, שרק רוצה להשמיד את עם ישראל. ויש באמצע את כל הדרגות משנאה לגמרי עד אהבה ותמיכה בעם ישראל, למשל יתרו, שבסוף הוא התגייר. ובצד השני יש לנו את המן, יש לנו את הצורר הנאצי וכל הרשעים שבכל הדורות – שונאים את עם ישראל, שונאים את התורה, מקנאים אולי בעם ישראל, אין לי מושג, אבל ככה מאז עשָׂו, "עשו שונא ליעקב".
ה' יתברך מנהל את העולם בחסד, דין ורחמים. אמנם המטרה היא להיטיב לנבראים, אבל כדי להיטיב נכון צריך גם דין שיגביל את הנבראים – כי הנבראים מעורבבים טוב ורע עם יצר הרע, היצר הפרטי והיצר הכללי, אם לא יהיו גבולות, אז בן אדם יעשה ככל העולה על רוחו מכל מה שימכור לו היצר הרע ויחריב את העולם.
ולכן יש גם כן שכר ועונש, גם בעולם הזה וכמובן לעולם שאחרי העולם הזה. כשאדם נפטר צריך לשלם על מה שלא שילם כאן. ובסוף התהליך יבוא משיח, יתקן עולם במלכות שד"י, תחית המתים, יום הדין הגדול והעולם הנצחי. אלו השלבים פחות או יותר – כדי שתמיד נדע להכניס את הזמן שאנחנו עוסקים בו בתוך המסלול הזה של תיקון עולם.
אז עכשיו יש פה מפגש – בין "איש האלוקים" משה רבינו "עניו מאד מכל האדם", "בכל ביתי נאמן הוא", שכינה מדברת מתוך גרונו וכל שאר המעלות, רועה נאמן, עבד נאמן – ומולו מתיצב גדול הנביאים של אומות העולם, בלעם. זה לעומת זה. בלעם – גאותן, רואים את זה בפרשה, פוגם בברית, רואים את זה עם האתון – הכל ההפך הגמור. כמו שהקדושים מתקדשים כדי שתשרה עליהם רוח הקודש או הנבואה ויזכו לגילוי פנים למען שמו באהבה, ככה לעומת זה המכשפים והרשעים עושים מעשי כישוף, מעשי טומאה, כדי שתשרה עליהם רוח הטומאה.
בפרשה כביכול רואים ששם אלוקים מדבר עם בלעם כמוזכר. הוא מזכיר שם הוי"ה, אבל כתוב בזהר הקדוש שההתגלויות שהיו לו הן בדרגות הנמוכות, נקרא לזה ככה במלים שלי, לא בדרגות הקדושה הגבוהות כמו משה רבינו.
ולמה נתנו בכל זאת לאומות העולם נביא כזה שמשמים מדברים אתו ומגלים לו דברים? – כדי שלא יאמרו האומות 'אם היו נותנים לנו נביא כמו משה רבינו, גם אנחנו היינו צדיקים, גם אנחנו היינו בסדר'.
בלעם, לא היתה מטרתו להיות צדיק. והוא שנא את עם ישראל שנאה עזה. בלק ובלעם, ביחד אותיות 'עמלק'. עמלק – "ראשית גוים עמלק", הוא הראשון שבא להלחם בעם ישראל.
אז זה לעומת זה: אלה באים עם כשפים ועם קללות – "ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. המה כרעו ונפָלו ואנחנו קמנו ונתעודָד".
עם ישראל הוא הסוד של העולם. יש פה סוד עצום. גם השונאים יודעים את זה, הצורר הנאצי כתב את זה בספר שלו. אני לא קראתי את הספר שלו כמובן, אבל שמעתי שכתוב שם שכל הבעיה של העולם זה היהודים. הוא כתב את זה כדי לשנוא את היהודים ולנסות להשמיד – אבל אנחנו יודעים שעם ישראל, עם ה', עם סגולה, יש לנו תפקיד להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". אם אנחנו עושים את התפקיד, הכל טוב. אם אנחנו לא עושים את התפקיד, אז אומות העולם רצועת מלקות להעניש את עם ישראל.
ולכן בכל פעם שעם ישראל לא מתנהג כראוי יש רודפים שרודפים אחריו – אם זה פוגרומים, אם זה שואה, אם זה חורבן בית ראשון, בית שני ועד היום – שבעים וכמה שנים אנחנו כאן במדינה ואין שקט, וכל רגע זוממים להשמיד את המדינה, להשמיד את עם ישראל. ה' ירחם.
וקשה מאד להשלים עם המציאות הזו כנראה, שיש עם ישראל, שהוא עם סגולה, שקיבל תורה מהשמים, שיש לו תפקיד – כי הרי יהודי ואינו יהודי נראים אותו דבר, אוכלים אוכל, נושמים, ישנים, אז מה ההבדל? ויש אנשים טובים בכל מקום, ויש אנשים רעים בכל מקום, אז מה ההבדל?
ההבדל הוא בתפקיד – תרי"ג מצוות לעם ישראל, שבע מצוות בני נח למי שאינו עם ישראל – תפקיד אחר, אחריות אחרת, אינטנסיביות אחרת, דרישות אחרות. אבא שבשמים נשבע שהוא לא יחליף את עם ישראל בעם אחר, הוא לא יחליף את התורה בתורה אחרת, הוא גם לא מחליף את ארץ ישראל.
תראו, החלשים שבמחנה ישראל – אלה היו החלשים מבחינת היהדות, מבחינת שמירת תורה ומצוות, אלה הציונים הלא־דתיים שהחליטו שצריך לפתור את הבעיה היהודית ולהקים פה בית לעם ישראל אחרי אלפיים שנה, בית לאומי – הם באו והקימו. פלא פלאים. זה לא נתפס בשכל.
מילא היית אומר דתיים וחרדים, שמתפללים כל יום לה' שיחזיר אותנו לירושלים ויבנה בית המקדש שלש תפילות ליום – זה מובן שמעניין אותם לבוא לארץ ישראל ומחכים לגאולה. אבל חילונים או סוציאליסטים, מה להם ולכל זה? אם מישהו היה לו גם שרש בבית של דת, אז הוא גם מרד בזה.
אז הנה, זה מעל טעם ודעת. אפילו פושעים שבך מלאים מצוות כרימון – אפילו החלשים שבך לא ויתרו על ארץ ישראל, הבינו שאין שום מקום אחר ליהודים חוץ מכאן. מובן שהרדיפות והשואה והמלחמות והפוגרומים 'עזרו' להם לא לשכוח את זה. אבל עובדה שיש אחרים שהלכו לארגנטינה, מאיפה שאני בא, נסעו לארצות הברית. אלה באו לכאן, והקימו את המדינה במסירות נפש, מסירות נפש, ומגינים על המדינה במסירות נפש, מעל טעם ודעת.
אז אם החלשים שבנו מבחינת תורה ומצוות הבינו את הדבר הזה, מעל השכל, מעל לשום הסבר – מה להם ולבוא לפה לייבש פה ביצות? – רואים שיש פה יד נסתרת.
אלפיים שנה האומה הזאת בין כל העמים ולא מתבוללת, ואם חלקים מנסים להתבולל, האנטישמיות מתעוררת, כי אבא שבשמים לא יאפשר שעם ישראל יכחד. אם יש נשמות שהוא רוצה שיצאו מעם ישראל, אז יתן להם להתבולל. אבל אם אלה ניצוצות באמת של הקדושה, הוא לא יוותר על שום ניצוץ של קדושה.
ולכן מעל טעם ודעת, מעל השכל האנושי, בלי שום סיכוי קמה פה מדינה, תוך שבעים וארבע שנים פה המדינה הזו היא מעצמת־על, מעצמה עולמית לא רק אזורית – ולא כל כך קל להשמיד אותה גם בדרך הטבע, ברוך ה' אלוקי ישראל. יש עוצמה וחברה טובה, מדינה טובה, אנשים טובים, רצונות טובים, מיטיבים לעולם, למרות שלא כולם שומרים תורה ומצוות, והמדינה גם לא שומרת תורה ומצוות. אבל בכל זאת ברכה יש לעולם.
ועדיין רוצים לחסל, להשמיד, לפורר, לפרק. זה לא מובן. אם המדינה הזאת מביאה ברכה, ואם השכנים למיניהם היו מוכנים לחיות בשלום – היו נשכרים כולם מהברכה הזאת. כל אומה יודעת שכשהיהודים אצלה יש לה ברכה, כשהיהודים עוזבים הברכה לא נגמרת לגמרי, אבל מתמעטת – מפני שהיהודים איפה שהם נמצאים מקבלים שפע מהקדושה, והשר הממונה באותה מדינה לוקח לעצמו את הרוב ונותן רק תמצית לעם ישראל.
אני אומר הרבה דברים מהר. צריך להפנים את הדברים. כל מה שאני אומר זה על פי הקבלה. אלה לא המצאות שלי, בעזרת ה'.
אם כן, אנחנו רואים את ההשתדלויות שעושה בלעם וכמה הפצרות וכמה ציפיות יש לבלק. והשונא הגדול, במקום שיצליח לממש את זממו לקלל את ישראל – הוא מברך את ישראל, והברכות שלו תופסות, מלמד זכות על ישראל, על כורחו. פלא פלאים.
זה מה שאנחנו כל הזמן מלמדים – שיש נסיון אחד, יש תכנית אחת – הסטרא אחרא רוצה להרוס, ה' יתברך רוצה להציל ולהגדיל ולתקן ולהעלות את הניצוצות ולהגיע לתיקון עולם במלכות שד"י. ואלו תהליכים שאף אחד לא יכול לעצור אותם, אף אחד, כי ככה זה נקבע משמים. כן, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום", אין שום ספק.
ואנחנו רואים את זה. ומי שלא רואה את זה, הוא פשוט לא מסתכל, או לא רוצה לראות את זה – כי ההיסטוריה המודרנית מוכיחה שכל מה שנאמר בנביאים הולך ומתקיים מול עינינו – נרצה או לא נרצה, נסכים או לא נסכים, קל לנו, קשה לנו, בא לנו, לא בא לנו, לא נוח לנו, עולה לנו בדמים – התכנית האלוקית יוצאת מהכוח אל הפועל על אפם ועל חמתם של כל המתנגדים מכל הסוגים מבית ומחוץ. אף אחד לא יכול לעצור את זה.
ועם ישראל עכשיו חוזר בתשובה ישתבח שמו לעד, כמה עשרות שנים, מעל טעם ודעת גם כן. מי היה מצפה לזה? בטח שמקימי המדינה לא ציפו לזה, וגם מי שתמך בהקמת המדינה לא ציפה לזה. וקורים מלא דברים בעולם שאף אחד לא מצפה שיקרו, עם כל התכנון והסנכרון והיחסים הבין־לאומיים שיש בעולם וכל הכפר הגלובלי וכל הדברים האלה. פתאום קורים דברים בלי שליטה – יד ה' מתעוררת ועושה תהליכים, ו"עצת ה' היא תקום". וזה המצב אצלנו כיום.
אז הנה, בלעם ובלק ניסו לעצור את עם ישראל – לא עלה בידם עם כל הכישופים, עם כל היכולות.
ורציתי עוד להסביר: 'איש האלוקים' הוא כלום – הוא בן אדם שהוא כלי זך, נקי, טהור, קדוש, שמתבטל, הופך 'אני' ל'אַיִן', מתבטל כלפי ה' יתברך ונדבק בה' יתברך כל הזמן, ומנסה בכל הכח לעשות רצונו, לקיים את תורתו, להקשיב להשגחה העליונה ולתקן את כל מה שצריך לתקן בפרט ובכלל, במחשבה, דיבור ומעשה – זה איש האלוקים. הוא לא מחשיב את עצמו לכלום.
משה רבינו עניו מאד מכל האדם, וכל מה שהוא מקבל זה סיעתא דשמיא, הכל סיעתא דשמיא – רוח הקודש זו סיעתא דשמיא, נבואה זו סיעתא דשמיא, לגזור גזירות ושה' מקיים זה סיעתא דשמיא, לבטל גזירות שנגזרו בבית דין של מעלה – סיעתא דשמיא.
איך זוכים לסיעתא דשמיא הזו? מי שרוצה לדעת, שיכנס לאתר ויקרא את הספרים שלנו, שיקרא את הספר שלנו "איש האלוקים" שכתבנו, פירוש על שבחי הבעל שם טוב הקדוש, רבינו הקדוש – אז תבינו מה זו המהות של איש האלוקים, מה ההבדל בין איש האלוקים לבין איזה מכשף קטן או גדול, או עצום כמו שהיה בלעם.
אנשים באים אלי לא פעם לייעוץ הרוחני אומרים לי 'כישפו אותם', 'כישפו אותם', 'עשו להם'. מובן שלצערנו יש אנשים בדור הזה שעוסקים בכישופים. אבל אין בכוחם ממש להשפיע כמו אצל בלעם או אצל בלק – לא. הדור למטה, הדור נמוך. ברוך ה'. אבל הדברים האלה קיימים, ברור.
בלי סיעתא דשמיא, בלי קדושה, בלי שמירה מעולה, בלעם היה יכול להזיק. רק משמים כפו אותו שבמקום שיקלל – יברך. זה משמים, כי אבא שבשמים שומר על עם ישראל – כי אם חלילה אין עם ישראל, אין עולם, ה' יתברך מחזיר את העולם לתֹהו ובֹהו. וזו לא התכנית שלו.
אז "עצת ה' היא תקום". לא יעזור לאף בן אדם, לאף אומה, לשום השתדלויות, לשום פצצות אטום, לשום שואה, כלום, כלום. זה לא עוזר. הגיע הזמן שאומות העולם יבינו את זה, ובמקום לנסות להיפטר מעם ישראל, יעזרו לעם ישראל, יעזרו בגשמיות – כדי שאנחנו נוכל לתקן עולם במלכות שד"י, כדי שתשרה השכינה ותבוא הגאולה השלמה במהרה ברחמים.
יהי רצון שנתחזק ונהיה מתלמידיו
של משה רבינו!
לחיים! לחיים! לחיים!
תהיו בריאים ושמחים לעבודתו יתברך!
שבת שלום ומבורכת לכל בית ישראל.
ותן חלקנו בתורתך נקודות למחשבה והתעמקות בפרשת השבוע מאת כ"ק האדמו"ר רבי פד"ה רחלין שליט"א
#פרשתהשבוע
