ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם? כאן אנחנו ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת וארא תשפ"ו, ובשם ה' נעשה ונצליח.
אתם יודעים שאנחנו מנסים להבין את הפרשה על פי 'דרך עץ החיים', שזו הדרך הרוחנית שאנחנו מלמדים. זו פרשה רצינית, עם מלא סוגיות. אפשר לעסוק בזה כל החיים.
דבר ראשון, הפרשה הזו היא מלחמה. אמנם המלים האלה לא נאמרו, המלה מלחמה לא נאמרת – יש פה מלחמה בין הקדוש ברוך הוא להבדיל ובין פרעה והחרטומים. מובן? וכמו בכל מלחמה – מה מטרות המלחמה, נכון? מטרות המלחמה: להוציא את עם ישראל ממצרים ולהעלות אותו לארץ, זו המטרה הגדולה האמתית.
אבל יש פה עוד מטרה, שהיא להראות לפרעה ולכל העולם מי המלך. זאת אומרת, לעבור מהסתר פנים לגילוי פנים, למצב שה' יתברך מתגלה והוא מנהל את העולם ונותן מכה קשה, הרבה מכות, למצרים ולפרעה שעשה את עצמו אֱ־לוֹקַ. פרעה הרשע עשה את עצמו אֱ־לוֹקַ, לכן היה "יוֹצֵא הַמָּיְמָה". והיה צריך פה להראות לעולם מי בעל הבית. ולכן ה' יתברך מתעלל במצרים, מהקל אל הכבד.
לצאת ממצב של הסתר פנים כמו שהיה במצרים למצב של גילוי פנים, זה תהליך לא פשוט, גם לעם ישראל וגם לאומות וגם למצרים, לכולם. זה הלם. תארו לכם, עוד מעט בגאולה השלמה ה' יתגלה – 'וואו', זה הלם. אז שלא תהיה הסתלקות הנשמות, כמו שהיה במתן תורה שנסתלקו הנשמות של עם ישראל, צריך הדרגתיות בהתגלות, וגם כדי לתת זמן, אולי האנשים שצריכים לעשות תשובה יעשו תשובה. אז כאן יש מלחמה. כמו שאנחנו תמיד אומרים: החיים הם מלחמה, מאז שנברא העולם עד סוף התיקון הכל מלחמה.
וכאן רואים את מפת הקרב יפה מאד. מפת הקרב מורכבת: יש את הגואל, שזה משה רבינו, שהוא מרגיש חולשה. גם כשה' בחר בו בסנה הוא הרגיש חולשה, עם תפישה עצמית של כבד פה וכבד לשון, ומי יאמין לו שבכלל ה' מתגלה אליו, הוא צריך כמה אותות, כמה מופתים – טוב, ובעיקר זה שהוא רצה שאהרן יהיה המשיח, כאילו ששואלים מישהו, לא שואלים אף אחד, ה' קובע. אבל הוא ניסה כי הוא היה העניו מכל אדם.
בכל אופן, גם פה בפרשה עוד פעם יש לו חולשה. הוא אומר, אם עם ישראל לא שמעו לו אז פרעה ישמע לו?! מי ישמע לו, הוא כבד פה?
זה דבר חשוב מאד מאד מאד. אתם יודעים שאני מורה בחינוך מיוחד במקצוע שלי ושיש לי מלא חסידים ברוך ה' שגם כן עוסקים בחינוך מיוחד, בפסיכולוגיה, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומטפלים מכל הסוגים, כי אנחנו אנשי חסד, אוהבים את הבריות, ברוך ה'. ויש את הספר 'עמו אנכי', תקראו אותו, אפשר להוריד אותו חינם מהאתר, הוא על המסלול המקצועי שלי לפני שנהייתי אדמו"ר.
כן. אז משה רבינו – משה רבינו, אין כמו משה רבינו, מי בכלל מבין מי זה משה רבינו – אבל היתה לו חלישות הדעת בענין הזה שהוא כבד פה וכבד לשון. זה לקח טוב חשוב מאד, מוסר השכל לכל בני האדם להבין את האנשים עם המוגבלויות, בן אדם מוגבל, איך הוא תופש את עצמו, איך הוא מתמודד עם זה. אפילו למשה רבינו היה קשה. מבינים? חומר למחשבה איך מתיחסים לבעלי מוגבלויות, איך עוזרים להם, איך נותנים להם הרגשה טובה שהם חשובים, שיש להם מה לתת, שזה לא נורא שיש להם איזו מוגבלות פיזית, נפשית, או שכלית, לא משנה איזו. הם בני אדם יקרים!
אז הנה, משה רבינו הרגיש חוסר בטחון, במלים שלנו של היום. וה' לא התוכח אתו הפעם והביא לו את אהרן, שאהרן יהיה מתורגמן.
אנחנו גם רואים במכות שכשהיה אסור למשה רבינו לתת את המכות בעצמו על היאור כמו בדם ובצפרדע אז אהרן היה השליח, כדי שלא יהיה ענין של כפוי טובה, כפיות טובה. אז הכל מדויק, פלא פלאים. ויש מקום גם לאהרן. ההנהגה הזו פלא פלאים, ההנהגה של משה ואהרן.
אז יש הבדל בין משה לאהרן, כי ה' מדבר בעיקר עם משה. ויש הבדל בין משה ואהרן למרים. יש הבדל בין משה ואהרון ומרים לזקנים. יש הבדל בין משה, אהרן, מרים והזקנים לכלל העם – מי מאמין, מי מאמין פחות.
זו סוגיה, שבתהליך של לעבור מהסתר פנים לגילוי פנים – כל אחד יש לו את הנסיון הזה, כל אחד איפה שהוא. גם למשה רבינו זה לא היה קל, הוא התוכח שבוע. וגם עכשיו זה לא קל. אף פעם זה לא קל. לא קל לבני אדם. לא באים לעולם הזה כדי שיהיה לנו קל. קל, זה לעולם הבא שם, כשנקבל שכר. עכשיו – יש נסיונות ומלחמות. כדאי להפנים את זה, אז כבר נהיה קל יותר.
אם כן, זו מפת הקרב. שלא נדבר על מפת הקרב אצל פרעה הרשע, שעשה את עצמו אֱ־לוֹקַ, והחרטומים שלו. מאד מעניין הקטע של החרטומים, והערב רב אחר כך – שהם הפכו להיות כמו שאומרים היום 'סוס טרויאני', הם 'שתולים', הם בעצם נשתלו בתוך עם ישראל. אמנם קיבל אותם משה לא על דעתו של הקדוש ברוך הוא, כי היו גם ניצוצות שלו שם והוא רצה לתקן אותם, והם גרמו לכל הצרות של עם ישראל במדבר. את כל הנפילות הגדולות התחילו הערב רב, העגל וכן הלאה, שמשלמים על זה בכל דור ודור. ה' ישמור.
אז הנה, אפילו שהקליפה נוצחה במצרים, כן, קריעת ים סוף וזה שהם טבעו בים – אבל שלוחה שלה השתחלה בתוך עם ישראל. וזה בכל דור ודור. כתוב, יש את הערב רב, ובכל דור ודור יש ניצוץ של משה שבא להתמודד אִתם ולשמור על עם ישראל שלא יחטאו. ה' יעזור. לא פשוט בכלל. זה לא פשוט בכלל... אז זה מה שהיה, זו מפת הקרב.
מעניין הקשר הזה בין החרטומים לפרעה. גם פרעה היה מכשף. וממה הוא התגדל? מזה שהנילוס עלה לקראתו. ממה הנילוס עלה לקראתו? מהברכה של יעקב אבינו, "איש תם יֹשֵׁב אהלים", שברך אותו. הוא תפס את הברכה ואִתה עשה את עצמו אֱ־לוֹקַ. זאת אומרת, תארו לכם שיש באיזה דור מישהו שיש לו השגה או יש לו אילו שהן יכולות מעל הטבע – אז הוא הופך להיות מעל כולם. הבנתם? הוא קיבל איזו מתנה מיעקב אבינו, והוא ניצל אותה לרעה.
גם החרטומים האלה, הם היו מכשפים והם היו משתמשים בשדים. הם ידעו עד איפה ידם מגעת, מה הם יכולים לעשות. כמו קוף בפני בן אדם, משה עושה את האותות והמופתים וגם הם עושים, הוא עושה גם הם עושים – אהה, עד שמגיע שלב שהם כבר אומרים 'זה לא כישוף', הם אומרים לפרעה: 'פרעה הנכבד,' במלים שלי 'זה לא כישוף. זה מהמקום יתברך, זה מהאלקים'. אה, פה הם כבר לא יכלו לברוח.
זאת אומרת שמכשפים יודעים בדיוק שהם מכשפים, יודעים בדיוק שיש אלקים, יודעים בדיוק שהם עושים רע, שהם מהסטרא אחרא, אבל הם משחקים אותה צדיקים, עד שפרעה היה צריך להגיד שה' הוא הצדיק – תודה רבה... ושהוא ועמו הם הרשעים.
מה, היה ספק מי הצדיק ומי הרשעים?! כן! כן. כן, כן, כן – זה מה שנקרא 'גאולת האמת'. לעתיד לבוא תהיה גאולת האמת לאמתה, עד הסוף, בגאולה השלמה.
בינתים שוב: מי יודע מי צדיק, מי יודע מי רשע, מי יודע מי צודק, מי זה ה' יתברך כביכול אנשים שואלים, כאילו שלא היתה היסטוריה, לא היתה תורה, לא היה... מתעלמים. 'אה, זה יכול להיות משהו אחר. אולי זה ככה, אולי זה אחרת'. כל אחד מרגיש בנוח להגיד ולהאמין במה שטוב לו, במה שמתאים לו. לעתיד לבוא זה יתברר, כי ה' יתגלה ונגמר הסיפור.
אז זה לא כל כך פשוט, כמו שרואים, כשהשקר חזק כמו שהיה במצרים, ששם היתה להם איזו יכולת על־טבעית על ידי הכישוף והשדים. מי נתן להם את היכולת הזאת? הקדוש ברוך הוא. למה נתן? כדי לנסות את הבריות. זה כתוב במפורש. הרמב"ם מביא שיש נביאי שקר, מכשפים וכל מיני כאלה, למה? כדי לנסות את הבריות, לנסות את עם ישראל אם ילכו אחרי ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, או שילכו אחרי כל מיני חרטומים וכל מיני סיפורים.
אז היו להם את היכולות האלה, והם ניצלו אותם לרעה, הם מרדו, וגם פרעה שלא נדבר על זה שעשה את עצמו אֱ־לוֹקַ, ולכן היה צריך לחטוף לעיני כל העולם, שיראו שהוא לא אֱ־לוֹקַ ושהוא לא כלום. "הטרם תדע כי אבדה מצרים", שואלים אותו בהמשך החרטומים.
ה' יעזור. אז זו מפת הקרב, אלה מטרות המלחמה. אז זה גם כדי להראות מי הבוס, שרק ה' יתברך הוא המלך, אין עוד מלבדו.
ויש הסתר פנים. בהסתר פנים הקליפה מתגברת. וכשיש גילוי פנים, כשה' מתגלה, לא רק כשיש בעלי רוח הקודש ונביאים – אלא כשה' בכבודו ובעצמו מתגלה, זה השיא של הגילוי פנים. וכמובן, בגאולה השלמה הוא לא יסתלק יותר מאתנו וגם לא ישאר רע, הוא יכחיד את הרע, האמת תהיה נצחית, כי נגמר זמן התיקון, זמן המבחנים כמו שאומרים... נקבל רשיון להשאר לעולם הבא. צריך לקבל רשיון, לעבור את המבחנים. ככה זה, בדיוק ככה.
אז אנחנו רואים כאן שהמלחמה קשה ובשלבים. הסברתי בטיש בשבת שעל פי הקבלה כל דבר מתחלק לשלשה: 'ראש', 'תוך' עד הטבור, ו'סוף' מהטבור ולמטה. ככה כל תהליך. אז גם פה אפשר להגיד, לשער, שמאז שנולד משה רבינו עד שהתחילה כל ההופעה שלו הראשונה אצל פרעה, זה ה'ראש', זו ההתחלה של התהליך. הפרשה הזו, זה כבר ה'תוך', זה כבר הולך ומתגבר. וכשנצא ממצרים אחרי קריעת סוף, קריעת ים סוף, זה ה'סוף'.
אחר כך מתחיל תהליך ראש–תוך–סוף של הכניסה לארץ, שהיה יכול להגמר מהר מאד, תוך כמה ימים. אבל גרמו העוונות, היצר הרע הכללי עשה תחבולות, והערב רב שהיו שליחים שלו. ועם ישראל היה חלש, לא היה מוכן, לא היה מוכן למלחמה הזו. זה מה שאפשר להגיד. לא היו לו כלים, במיוחד כשמשה רבינו עלה לשמים, אז בכלל הם נשארו בלי כלים, בלי הגנה. אפילו אהרן הכהן לא נזהר, כתוב ב'זהר', לא ידע להזהר מהכישופים שלהם, של הערב רב.
אז זה ללמד זכות על עם ישראל. תמיד צריך ללמד זכות. ה' יתברך אוהב את מי שמלמד זכות על בניו. וההפך לגבי מי שמלמד חובה על בניו. צריך להזהר בזה מאד.
גם כשצריך להוכיח, ולפעמים צריך להוכיח – צריך לבוא באהבה ובענוה, ובזהירות גדולה וביראת שמים, כדי שהתוכחה לא תגרום לקטרוגים למעלה, לא על הפרט ולא על הכלל. וזה מסוכן מאד וקשה מאד, וצריך סיעתא דשמיא. ומה אנו מה חיינו, שה' יעזור שעם ישראל ילך בדרך הטובה. ברוך ה', עכשיו יש הרבה בעלי תשובה. זה סימן טוב מאד. בעזרת ה' כולנו נזכה.
מכל מה שאמרתי עד עכשיו אפשר גם קצת להקיש לגאולה העתידה – לבדוק את מפת הקרב, לבחון את הסימנים, מה המטרות, מי נגד מי כמו שאומרים, ומתי זה ראש, תוך או סוף, מתי מתחיל תהליך, מתי נגמר תהליך. מבינים? ברור? למשל בשואה היה זמן קשה. קמה המדינה ועכשיו אפשר לעלות לארץ ולחיות כיהודי – זה שלב חדש. ועכשיו אנשים חוזרים בתשובה, זה עוד שלב חדש. וכל המלחמות שיש פה וכל הסיפורים שיש פה, הכל מדויק משמים, לכל מיני מטרות, גם בשביל עם ישראל וגם בשביל האומות, לתת בחירה גם כן לראות איך האומות יתנהגו.
כאן בפרשה, ה' לקח לו את הבחירה, לפרעה. אז כשאומרים 'אה, האדם הזה הוא מסומם, אין לו בחירה' – לא, לכולם יש להם בחירה. רק לפרעה לקחו את הבחירה. למה? בגלל שהוא עושה את עצמו אֱ־לוֹקַ. למה? כי היה צריך להראות מי הבוס, להבדיל, כן? ה' היה צריך להתגלות ולתת לראש הנחש הזה את המכות כמו שצריך, כדי שיראו שה' יתברך לא רק מתגלה – הוא המושל, הוא המלך, הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אין מישהו אחר, אין סטרא אחרא, נגמר. מבינים?
לכן היה צריך לקחת לו את הבחירה, כדי להכביד את לבו, כדי שיחטוף את כל המכות, שהן גם לפי העבירות שהם עשו.
דיברנו גם על זה בשבת, אולי כדאי להזכיר: הענין שפרעה ראה שעם ישראל מתרבים יותר מדי, כל עוד שזה היה לו נוח וטוב – יופי. אבל הוא התחיל לפחד שהם יהיו יותר מדי והם יתגברו עליו. אז כמו כל פוליטיקאי שבודק את השטח, מה כדאי לו, מה לא כדאי לו – החליט לצמצם את הילודה. וכל הגזרות שהם הוציאו על עם ישראל, הכל היה בשביל לצמצם את הילודה. ואנחנו נגאלנו ממצרים כי ברוך ה' עם ישראל המשיך להתרבות. כתוב שגם לעתיד לבוא צריך להתרבות, כדי שכל הנשמות שבמחסן למעלה ירדו לעולם הזה, ואז תבוא הגאולה.
והוא הגיב כמו פוליטיקאי. בשביל זה אמר שצריך "כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ". טוב, יודעים על פי הקבלה שזה לא סתם, שזה תיקון של הפגמים של אדם הראשון, שפגם ק"ל שנים שפרש מאשתו, וכן הלאה, ושהיה צריך להעלות את הניצוצות משם וכל הסיפור.
אבל בפשט: תמיד יש את הענין של הפשט, של המלכים, של ראשי המדינות וכו', של הפשט שלהם, של מה שהם מבינים – ויש את הקדוש ברוך הוא, שהוא משתמש בהם.
וזה משהו מופלא, זה מהרמח"ל הקדוש, יש שתי הנהגות: הנהגת שכר ועונש, והנהגת הייחוד או ההנהגה של השלֵמוּת. וה' משלב ביניהן. ותמיד יש שילוב.
אז יש פה שילוב של הטבע והרצונות של פרעה והגאופוליטיקה שהיתה באותו זמן וכל המחשבות האלה – ויש את המטרות של הקדוש ברוך הוא, שהוא מגלגל אותן גם דרך עם ישראל וגם דרך האומות. הכל מלמעלה לתיקונים הנכונים, כדי שיגיע הזמן של התיקון השלם, שיהיה במהרה בגאולה השלמה, ושיהיה ברחמים בעזרת ה'!
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בעבודתו יתברך!
נא להפיץ את כל מעינות דע"ה, 'דרך עץ החיים', בכל מקום ובכל זמן לזיכוי הרבים.
וגם לפרסם בכל מקום את הענין של ערב דא"ז – השירים שאנחנו שרים בסיעתא דשמיא בלי נדר כל לילה למען שמו באהבה. השירים האלה מחזקים מאד. להפיץ אותם בכל מקום בכל העולם, שיהיה פתח לנשמות להתחזק. זה זמן חשוב מאד מאד.
וה' יעזור.
תהיו בריאים ושמחים לעבודתו יתברך!
לחיים! לחיים! לחיים!
שבת שלום וכל טוב סלה!
