ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת חיי שרה תשפ"ו, ובשם ה' נעשה ונצליח. וכמו שאתם יודעים, אנחנו מנסים להבין את הפרשה על פי 'דרך עץ החיים'.
והנושא שלנו זה היחס לאיש האלוקים. כן. אברהם אבינו איש האלוקים – מצד אחד איש, מצד שני מרכבה: מרכבה למדת החסד, ה' מדבר אתו, נביא וכן הלאה. ורציתי דוקא להתיחס לנושא של עפרון, של אליעזר עבד אברהם ושל לבן הארמי. זה מה שמשך את תשומת לבי, אז כנראה שיש פה ענין, לפחות לי.
כן, אז עפרון ובני המקום שם, איך שאברהם אבינו מבקש שיתנו לו קבר – 'כן, "נשיא אלוקים אתה בתוכנו", תבחר לך איזה קבר הכי טוב שאתה רוצה, ובלי כסף, תקח'. בסוף, מלהיות "נשיא אלוקים" הוא משלם את הכסף, ארבע מאות שקל וקונה את זה. ברוך ה'. אבל מצד היחס, היחס כפול – נשיא אלוקים כן, אבל עד הכיס.
אליעזר עבד אברהם: היה נגוע, הוא רצה להביא את הבת שלו ליצחק, לכן גם כן אברהם השביע אותו. עד איפה בן אדם שהוא שליח של איש קדוש כמו אברהם אבינו יכול להכניס את הדרגה שלו באמצע, את השכל שלו באמצע, את ההשתדלות שלו באמצע? הוא ידע שיש אמונה ויש השתדלות. הוא למד את זה אצל אברהם אבינו, צריך השתדלות. יש גם השתדלות שהיא קצת מעל הטבע, לפתוח פתח לאיזה נס, אז זה נחמד.
אבל כאן אנחנו מדברים על להקים את עם ישראל, כי יצחק היה צריך להתחתן, וזה דבר דחוף מאד מאד, רציני מאד, שאסור לתת שום פתח ליצר הרע הפרטי או הכללי להפריע לו. ולמרות שחכמינו לימדו זכות על אליעזר, שבח, אנחנו בהשקפה שלנו, אנחנו הקטנים בדרגה שלנו, ב'דרך עץ החיים', מפת הקרב וכו' – אנחנו רואים פה בעיה בתנאי שהוא עשה. איך אתה מבקש ממנו תנאי? הוא ראה שהיתה לו קפיצת הדרך, הוא הגיע באותו יום. והנה, בדיוק הבנות הולכות לשאוב מים, השואבות. אז הוא רצה סימן. האם עושים שידוך לפי סימן?
אנחנו הקטנים זכינו לעשות הרבה מאד שידוכים, מוצלחים בדרך כלל, וגם לאשר כל מיני שידוכים, להתלבט עם שני הצדדים אם זה שידוך טוב. הרבה אנשים אומרים: 'האם זה השידוך האמתי שלי?' מי יכול להגיד לך אם זה השידוך האמתי? בשביל זה צריך לעלות לשמים ולבדוק בשרשים.
אבל כן אפשר להגיד אם זה שידוך טוב, גרוע, בינוני או לא כדאי – לפי מה? לפי דברים אוביקטיביים מאד, כמו מציאת חן, השקפה דתית, מדות, דעות, תפקוד, תקשורת, משפחות, מטרות משותפות – דברים שאפשר לבחון בעיני השכל. לפעמים אנשים התחתנו כי הם נפגשו ואמרו שהיתה להם טלפתיה, ובסוף זה היה חורבן שה' ישמור. מבינים?
אז הוא התנה פה שהמיועדת תביא לו לשתות מים וגם תביא לגמלים שלו. זה משהו שיכול לקרות, ואין לזה שום קשר לשידוך של יצחק. נכון שהכל היה מושגח, אבל צריך להזהר כי אנחנו במלחמה. החיים הם מלחמה, והסטרא אחרא יכול להכנס גם בדבר כזה, עובדה.
ואנחנו מגיעים לאדם השלישי, לבן. לבן אמר 'כן', ובסוף הוא לא רצה לתת אותה. 'כן, "מֵה' יָצָא הַדָּבָר"'. עוד בעיה בעיני מבחינת המלחמה, זה שהוא היה גלוי מדי. הוא רצה להביא להם את הנס כדי לשכנע את הרשעים לשחרר את רבקה. זה הצליח? זה הצליח, וזה כמעט נכשל. זאת אומרת, כשמביאים משהו מעל הטבע לאנשים שהם בכלל לא מעל הטבע – סכנה גדולה שהם לא יבינו כלום ויפספסו את השליחות, יפספסו את הענין, גם בתמימות ופה במקרה הזה גם יכול להיות ברשעות, לא בתמימות.
כמו שאומרים היום, הוא גילה להם את כל הקלפים. כדי לקשור אותם הוא גילה את כל הסיפור, את התנאי שהוא עשה, ואם יצא הכל ככה – 'וואו, איזו השגחה. תביאו לי את רבקה, זה חייב להיות זה'. האמת: הוא גילה יותר מדי, את הכל, ונתן להם הרבה מודיעין כמו שאומרים. הם יכלו לעשות עם זה בעיות גדולות. הם לא עשו, רק למחרת הם עשו. ברגע הראשון הסכימו. ההוא, לפי המדרשים, בדק מה הרכוש שהוא מביא, מה הנדוניה, מה הרכוש.
כמובן, בתכנית של עיכוב השידוך לא היה רק לבן. אבא שלו, בתואל, הוא זה שתכנן את הכל. הוא רצה להרוג את אליעזר ולגנוב לו את כל הרכוש ואת כל הכסף. וגם היתה תכנית לפגוע ברבקה. ולכן בא המלאך והרג את בתואל. לכן בבוקר בתואל לא נמצא שם. ולבן בכל זאת ממשיך לנסות לעכב, לא הספיק לו. תראו מה זה הרשעים, ואיך הם מתכננים, ואיך בא שליחו של הצדיק ובתמימות פותח את כל הרכוש שלו, מראה להם כמה שזה משמים – והם בכלל חושבים לגמור אותו.
מה אנחנו מבינים מזה? לא יודע, אבל אנחנו צריכים להתחדד במלחמת ה' ולהבין את מפת הקרב, ו"תמים תהיה – עם ה' אלקיך", מדת הזהירות. היו פה הרבה טעויות מבחינת אליעזר שאנחנו הקטנים יכולים לראות לפי ההתפתחות של הענינים, שבסוף היה צריך שהמלאך גבריא"ל יבוא ויעשה את העבודה כי אם לא, הכל היה נכשל. אז להזהר מאד לא לסכן דברים מטעות, מלכוון דברים לא לפי הדרגה המתאימה, מלשנות ממה שצריך לפי השליחות שאיש האלוקים נותן. זה לא פשוט.
בסוף הוא רוצה לעכב אותה. הוא רוצה לעכב אותה. אבל זה יצא מאת ה', מה אתה רוצה לעכב? אה, טוב, אז אליעזר אומר 'לא, לא. אל תעכבו אותי'. נו, ואם הם רוצים לעכב מה תעשה? 'טוב, נשאל את פי הנערה', אומר לבן. זאת אומרת, הוא בעצמו לא היה יכול כל כך כנראה להלחם באליעזר עבד אברהם, בכל זאת איש האלוקים אברהם אבינו.
אבל הוא העביר את זה לעוד שלב של בירור. זה כמו שעושים איזה, אני יודע, משפט – ערכאה ראשונה, ערכאה שניה, ערכאה שלישית, אולי בכל זאת, אולי בכל זאת הנערה לא תרצה. הוא נתן את הבחירה לנערה. ברוך ה', הנערה היתה רבקה אמנו הצדקת, אז זכינו. אבל אם היא היתה קצת פחות בוגרת, קצת פחות מאמינה, קצת פחות צדיקה, שזה יכול לקרות – התכנית הזו היתה בבעיה.
אז רואים את היחס האמביוולנטי לאיש האלוקים מצד עפרון, מצד אליעזר ומצד לבן, כל אחד בגוון שלו, אבל ככה זה מורגש אצלי. אליעזר שאל על ההתחלה: 'מה יקרה אם לא ירצו להביא את הנערה?' מה שאומרים חז"ל שאסור לפתוח פה לשט"ן, הוא פתח. 'אז אני אחזיר את יצחק לשם?' אוי ואבוי, עוד פתח שהוא פתח. אז אברהם אבינו כמובן אמר לו 'בשום אופן לא. ואתה תהיה משוחרר מהשבועה'.
אז אתם רואים שהיה פה לא רק משא ומתן, היה פה נסיון רב־שלבי. ובנס יצאנו מזה, כי הכל היה יכול להסתבך. רק בגלל שזו השגחתו יתברך על אברהם אבינו ועל עם ישראל שצריך לצאת ממנו, אז בסופו של דבר למרות הנסיונות למנוע טוב מבעליו זה הצליח.
אז בענין הזה, יש גם הענין שלמדנו שבוע שעבר על לוט: לוט גדל בבית אברהם אבל הוא רצה ללכת למקום של הכסף וההצלחה, הגשמיות. לא עניין אותו אברהם. ישמעאל והגר, הסיפור של שרה שמגרשת אותם, ואברהם נעלב, כואב לו, כואב לו, וה' אומר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שְׁמַע בְּקֹלָהּ". והאשה משועבדת לבעל לפי ההלכה, זה הפוך. וחכמים מביאים שזה בגלל שהיתה גדולה ממנו בנביאות. אבל "לא בשמים היא" ו"חכם עדיף מנביא", וכן הלאה, וכן הלאה. יש פה הרבה דברים.
אז זה לא מסתדר כל כך, אלא על פי תורת הגלגול זה מסתדר: מפני שאברהם ושרה באו לתקן את אדם וחוה. חוה נתנה לו לאכול והוא מת. הוא שמע בקולה. הוא לא היה צריך לשמוע בקולה. כאן לכאורה גם לא היה צריך לשמוע בקולה, אבל שרה היתה צדקת, והיא באה לתקן את הנזק שעשתה בהיותה בתוך חוה. אז היא נתנה עצה נכונה להוציא את הילד הזה שמתקלקל שלא יירש עם יצחק, משהו לטובת אברהם אבינו. אברהם אבינו בהנהגה שלו זה לא היה מתאים לו, כי הוא איש החסד. אבל היא צדקה כי באותו זמן הוא היה מקולקל מאד, וגם הגר לא התנהגה כראוי מהתחלה עם שרה אמנו, היתה מזלזלת בה וכל מה שכתוב.
וכאן אנחנו רואים שאברהם אבינו לא מספר לשרה שהוא הולך לעקוד ולהעלות לעולה את יצחק. כתוצאה מזה שמספרים לה, השט"ן מספר שהוא הלך להקריב את הבן שלו, אז דעה אחת אומרת שמצער היא נפטרה ודעה אחרת אומרת שמשמחה שהוא לא מת היא נפטרה. בכל אופן, נגרם מות, כתוצאה מהמעשה של אברהם נגרם מות לשרה, כמו להבדיל שבהתחלה כתוצאה מהמעשה של חוה נגרם מות לאדם הראשון. אז כאן היה פה תיקון בענין הזה.
אוקיי. אברהם אבינו גרש את הנער וגרש את האמה. ועכשיו נפטרה שרה אמנו. הולכים להביא את הגר בחזרה וקוראים לה קטורה – שינוי שם אולי, תוספת שם, על שמעשיה נעים כקטורת, שהיא שמרה את עצמה מבחינת הקדושה, לא חטאה, למרות שבהתחלה כתוב שהיא חזרה לגילולי בית אביה, היא היתה מצרית. והנה, היא חוזרת, וישמעאל חוזר בתשובה וכתוב שהוא נפטר צדיק. ומה התשובה? התשובה היא לא לעשות עבודה זרה, וגם מי בראש? יצחק בראש, הוא לא השתדל לרשת את יצחק. לא. אז הוא קיבל את מקומו. יפה מאד.
והיא חזרה, למרות ש"כל אשר תאמר אליך שרה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" זה היה על לגרש אותה. היא הוחזרה, עכשיו היא בסדר, הבן בסדר. אברהם אבינו צריך אשה – והוא מביא אִתה עוד כמה וכמה ילדים, שבסוף שולח אותם למזרח שמה לקדם, ונותן להם שם טומאה. ומשם אולי באים אחר כך בני המזרח, ההודים וכל אלה, שבאמת עוסקים בעבודה זרה עם כל מיני שמות. את זה אומרים חכמים, שהוא נתן להם "מַתָּנֹת" בלי וא"ו. בלי וא"ו – שם טומאה. זאת אומרת שאולי היה צריך פה איזה נקיון, היה צריך את קטורה כדי להביא עוד כמה ילדים שיצאו ממנו ושלא ירשו עם יצחק, כי הוא שלח אותם בחיי יצחק ובחייו שלו שלא ישארו שם וירצו לרשת. זאת אומרת, הענין של הירושה של ארץ ישראל היה ברור.
זהו. אז יש לצדיק הנהגה שלו, איך שהוא מתנהג בתורה ומצוות ומעשים טובים עם ה' יתברך ועם כלל האנשים – ויש את ההנהגה מלמעלה שפוקדים עליו לעשות ככה או לעשות אחרת, או ישירות מה' שמדבר אתו כמו כמה מקרים, או באמצעות נביא, במקרה זה זו היתה שרה שאמרה לו לגרש את הגר ואת ישמעאל.
אז המציאות הזו של איש האלוקים היא מורכבת, כי מצד אחד הוא איש, הוא אוכל, הוא שותה, הוא ישן, הוא פרה ורבה ועושה כל מה שאנשים עושים, מצד שני הוא 'נשיא אלוקים בתוכנו'. ומצד שלישי, לא באמת מקבלים את זה כמו שזה, יש כל הזמן מתח: האם לעשות מה שהוא אומר? האם באמת ניתן לו בחינם?
האם אליעזר היה שליח טוב? כן, בסוף כן. אבל האם היה שם ביטול באמת, או שהוא הכניס את השכל שלו ואת התכניות שלו, שהוא יעשה את הסימן לראות מה יקרה? מישהו ביקש ממנו? לא. זאת אומרת, מצד אחד היה נאמן, מצד שני הכניס את השכל שלו. עפרון מצד אחד היה נחמד, מצד שני קיבל את הכסף. לבן מצד אחד הסכים 'כן, "מה' יצא הדבר". וואו, איזו השגחה!' אבל למחרת הוא אמר 'לא, בואו נשאיר אותה פה'. 'אה, טוב, אתם לא רוצים – אז בואו נשאל את הנערה, אולי הנערה לא תרצה ללכת'.
חומר למחשבה. אנחנו מתקרבים לגאולה השלמה, שבה יהיה גילוי פנים ויבוא המשיח, יהיו נביאים, ואיך אנחנו נתנהג אז? באמת נוכל לעמוד בכל זה? אחרי שהיצר הרע ילקח זו לא בעיה. אבל עד שהוא ילקח יש נסיונות. לכן צריך להתעמק בדברים. מה עוד שנביא שכבש את נבואתו חייב מיתה, ואם יש איזה נביא אמת שאומר משהו שצריך לעשות ולא עושים – אוי ואבוי, גם הם חייבים מיתה. אז אלה דברים מאד מאד לא פשוטים. וזה לא היה פשוט כל כך גם אצל אברהם ושרה.
ה' יעזור שזכותם תגן עלינו ועל עם ישראל ועל הדור המסכן והיתום שלנו, ובא לציון גואל במהרה ברחמים.
לחיים! לחיים! לחיים! וכל טוב סלה!
נא להפיץ את מעינות 'דרך עץ החיים' בכל זמן ובכל מקום לזיכוי הרבים, למען שמו באהבה!
לחיים! לחיים! לחיים!
שבת שלום, וכל טוב סלה.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
