ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת תרומה תשפ"ה. ובשם ה' נעשה ונצליח. ונשתדל להבין את הפרשה לאור 'דרך עץ החיים'.
בשביל מה צריך משכן? "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". מה הענין הזה של השראת השכינה? – אומר בעל התניא הקדוש שזו מטרת הבריאה, 'נִתְאַוָּה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים', להשרות את שכינתו. מה זה להשרות את שכינתו? מה זו השכינה? זה קצה התגלותו של ה' יתברך. ה' יתברך אין לו גבול, אין לנו בו תפיסה והשגה כלל. אז הוא צריך בכל אופן, אם הוא רוצה שנרגיש בו, שנכיר בו, מתי שהוא הוא צריך להתגלות. והוא לא יכול להתגלות בדרגותיו האין־סופיות, כי מי ישיג אותו? אז צריך את הענין של השכינה, שהיא קצה התגלותו, וזה קורה בקודש הקדשים בהר הבית כשעם ישראל שומרים את התורה והמצוות ועושים תשובה ומתנהגים יפה. פשוט מאד.
ואם עושים חטאים רחמנא לצלן, השכינה הולכת ומסתלקת עד שעולה לרקיע השביעי, וגם חלק נעשק בקליפות לא עלינו, וחורבן הבית והגלות, וההסתר פנים, וההסתר הכפול, שבו אפילו לא יודעים שיש הסתר פנים. והשראת השכינה בזמן הגלות היא על הצדיקים והקדושים שבעם ישראל, בזמן הגאולה כמו שאמרנו היא בבית המקדש שבעזרת ה' ירד מוכן מן השמים. זה בקיצור נמרץ הענין של השראת השכינה.
השראת השכינה בצדיקים – יש באופן גלוי ויש באופן נסתר, יש באופן שלם ויש באופן חלקי, הכל על פי המצב של הצדיק ושל הדור. יש הבדל בין השראת השכינה לבין דיבור. ברור שכדי שיהיה דיבור צריך השראת השכינה. בשביל דיבור של הקדוש ברוך הוא בקודש הקדשים, צריך שתהיה שם השראת השכינה – ואז משה רבינו נכנס ושומע את הדיבור. זה היה במשכן. בזמן הבית הכהן הגדול נכנס ביום הכיפורים. אז הנוכחות הגלויה, אבל הסמויה כי אסור להסתכל בשכינה, היא סימן של השראת השכינה בקודש הקדשים.
אנחנו רואים בפרשה כמה פרטי פרטים ה' נתן למשה בענין המשכן וכליו. קודם כל, זה מעניין איך הנביא זוכר את כל מה שה' יתברך אומר לו בנבואה. דיבר על זה הרמח"ל הקדוש, זה נחרט בנפש של הנביא, תלוי גם בדרגה של הנביא. משה רבינו גדול הנביאים, ה' יתברך דיבר אתו כמו שמדברים להבדיל עם בן אדם. אבל הוא בכל זאת צריך גם לזכור, גם את כל המלים וגם את כל התוכן. ויש גם ענין של מראה שה' מראה לו למשה רבינו כדי להראות לו בעיניים, בעיניים הרוחניות הוא רואה את המשכן, רואה את המנורה, דברים שהוא מתקשה בהם. ככה הנביאים, גם רואים דברים גם שומעים דברים, וגם יש להם את הפירוש על הדברים, כי אפשר לראות או לשמוע ולטעות בפירוש, כמו שטעה יונה הנביא.
אלה דברים עמוקים. זו תורה שלמה, רחבה מני ים, שהנביאים מלמדים את תלמידיהם. ואם אין נביאים, מי ילמד את הנביאים? – משמים ילמדו. כשיגיע הזמן בעזרת ה' בקרוב, כשתשרה הנבואה על הנביאים, מי שראוי וזה תפקידו – יקבל את הנבואה וידריכו אותו משמים, כמו שה' יתברך מצוה על משה רבינו את כל הציוויים. והציוויים הם בדיבור. גם בדיבור, יש דיבור שהוא דיבור של מחשבה, ויש דיבור עם קול. הם לא אותו דבר. כל דבר הוא לפי הצורך ומאיזו מדרגה זה בא. יש כל מיני מדרגות, כן? בהתגלות של ה' יתברך לנביאים או ברוח הקודש יש מדרגות. וכל נביא יש לו שפה משלו שהוא צריך להבין. כמובן, מתנבאים בשפת לשון הקודש, כן.
אז כאן יש את הציוויים של עשית המשכן. מטרת הבריאה היא שה' יתברך יתגלה בעולם על ידי השראת השכינה וימלוך בעולם, ושכולנו נקיים את תורתו כראוי, וככה נזכה בעזרת ה' לעולם הבא. מרגע שבא המשיח עד העולם הבא, זה זמן שנקרא 'ימות המשיח', והעולם מזדכך. אחר כך יש את העולם הבא, זה העולם שבו מקבלים שכר על המצוות. ויש עוד כל מיני שלבים שלומדים עליהם בפנימיות התורה. אפשר גם ללמוד על זה בסוף הספר הקדוש 'תָּנָא דְבֵי אליהו', שבכלל מומלץ ללמוד בו כל יום כדי להיות אנשים קדושים, בזכות אליהו הנביא זכור לטוב, אליהו הנביא הקדוש זכור לטוב.
שואלים כל מיני אנשים 'למה ה' יתברך צריך דוקא את המשכן ואת בית המקדש, ולמה בצורה הזו ובחומרים האלה ובצבעים האלה? מה כביכול אכפת לקדוש ברוך הוא איך נבנה לו בית כאן כדי להשרות את שכינתו?' אז התשובה היא פשוטה מאד: מה אכפת לקדוש ברוך הוא שהוא ברא כל כך הרבה נבראים ומנהל אותם, אין סוף נבראים, דומם צומח חי מדבר, יצורים מהעולם הזה, מלאכים וכן הלאה? מה? עובדה שזה מה שהוא עושה. זה מה שה' יתברך החליט לעשות, וזה מה שהוא עושה. והוא דורש שנקיים מצוות ונסור מהעבירות – לכן הוא ברא את העולם, ולכן יש פרטים.
הפרטים הם תוצאה של הצמצום. כשיש אין סוף אז אין צמצום ואין פרטים. כשקורה מה שנקרא 'צמצום' בלשון הקבלה – מתחילים הפרטים ופרטי הפרטים, בגשמיות וברוחניות, כל הדרישות. יש הרבה דרישות לה' יתברך, הרבה ציוויים, חלקם גשמיים, חלקם נפשיים וחלקם מעשיים, גם בדיבור, כל התורה ומצוות.
אז בודאי כמו שהוא דורש ומצוה על השבת, על הסעודות, על כל דבר – הוא מצוה גם על עניני המשכן, לא רק מאילו חומרים הוא יהיה, אלא גם באילו מדות ומה יעשו שם, ומי יכנס לשם ומי יעשה שם מה שיעשה, ומה יקרה למי שיעשה ושלא צֻוָּה לעשות, מה יקרה לו, מה העונש. הכל הכל הולך ומתגלה בתורה הקדושה.
ואם רוצים שתהיה השראת השכינה צריך לעשות הכל כמו שה' יתברך מבקש, לא רק במעשים אלא גם שיהיו אהבה ויראה יראה ואהבה, לעשות לשם שמים. כן, כמה שנהיה מתוקנים יותר – טוב יותר. ככל שעושים את המעשים בלי הלב – זה חלש יותר.
יש ויכוח אם המצוות צריכות כוונה, או לא ויוצאים ידי חובה בלי כוונה. אנחנו לא ניכנס לויכוח, אבל ברור שצריך את הלב, צריך את הכוונה, וצריך את הכל – כי ה' רוצה את הכל, את כל האדם, מחשבה דיבור ומעשה, הכל, הכל, שנהיה קדושים ברמה הכי גבוהה. אם אפשר להיות משה רבינו, אז להיות משה רבינו, למען שמו באהבה. "יִשְׂמַח ה' במעשיו". הלואי וכל עם ישראל היו מתנבאים, נכון? לעתיד לבא כולנו נתנבא בעזרת ה'.
אז זה הענין של המשכן. והתנאים להשראת השכינה הם גם הציוויים הגשמיים וגם המצב הרוחני. ולכן זה מתחיל בזה שצריך להביא תרומה. כמה צריך להביא? "אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". כאן ה' יתברך השאיר את זה פתוח – כל אחד יביא מה שהוא רוצה, לפי הלב שלו. ובאמת עם ישראל הביאו בלי סוף, הביאו עוד ועוד עם לב שלם ושמח, פלא פלאים. פלא פלאים, פלא פלאים, זו דרגה גבוהה.
אבל מה היה קורה אם חס ושלום ה' היה אומר "אשר ידבנו לבו" והיו מביאים כמה גרושים כמו שאומרים היום? מה היה קורה אז? ברור שזה היה דור המדבר, קדושי עליון, שזכו לכל מה שזכו, אבל מה היה קורה בדור שלנו? מי יודע. חכמים קראו לדור הזה 'דור ממון'. בן אדם היה עושה חשבון, או היה מביא מכל לבו? לא יודע, אני מקוה, אני מצפה, אני מאמין, שהיו מביאים, כן, כל אחד היה מביא מכל לבו כמה שהוא יכול. אבל האנשים נמצאים למטה בגשמיות, ויצר הרע נמצא אתם. יש גם אנשים שצריכים לתקן את מדת הקמצנות, שזו מדה מצערת, מכוערת, מצמצמת, דקדוקי עניות.
אנחנו אוהבים שפע, שיש שפע משמים. "וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ", צריך להרחיב את הפה – לשם שמים כמובן, שבן אדם יהיה לו שפע לעבודתו יתברך, שישמח, שיעשה צדקות, שיעשה מצוות, שיעשה דברים טובים.
אז כאן יש נסיון, ועם ישראל עמד בנסיון, ברוך ה' אלקי ישראל. ולכן באמת בסופו של דבר הוקם המשכן. אחרי כל המלאכות, כל הטרחה, כל התפילות וכל התשובה, בסוף הוקם המשכן ושרתה השכינה. איזה מאורע זה צריך להיות, איזה אירוע! פתאום ה' יתברך מתגלה על ידי השראת השכינה – וואו, בעזרת ה' בקרוב.
יש ענין שנקרא 'יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה'. בזמן הגלות יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הוא רק בזמן התפילות, וגם זה תלוי באיזו דרגה. לעתיד לבא – 'יִחוּד דְּלָא פָּסִיק', היחוד יהיה שלא פוסק, שאינו פוסק. 'יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹקָיִךְ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה', יהיה יחוד בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, פלא פלאים. והעולם ישתנה – לא יהיה רע, לא יהיה מות, לא יהיו מחלות, לא יהיה יצר הרע.
זה כיוון שמטרת הבריאה שה' יתברך רוצה להיטיב עם נבראיו, לא להשאיר אותם בגלות, לא בחושך, לא בעונש, לא – אבל הוא רוצה שנהיה מתוקנים, שעל ידי עבודתנו נהיה ראויים לזה שנחיה לנצח. הצדיקים יחיו לנצח. ולכן הרשעים לא יחיו לנצח, כי מה? לעשות מהרשעות נצח? לא, חס וחלילה. הרשעות צריכה להגמר. הצדיקות, הטוב, הקדושה – הם צריכים להיות לנצח, לא הרשעות. בשביל מה לברוא עולם שבו הרשעות תהיה לנצח?
אז אנחנו מציעים לכולנו, וגם לכל הרשעים – שכולם יחזרו בתשובה. ואז יהיה להם חלק לעולם הבא, כל אחד לפי החלק שהוא הכין, כמו בערב שבת, כן, "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת". וזה תלוי בכמה הוא טורח, מה הוא מכין. אז מה אנחנו מכינים פה בחיים שלנו? מה אנחנו מכינים שבזכות זה, בעזרת ה', נחיה את החיים בעולם הבא? שה' יתברך ישמח, ונִשְׂמח עִמו. פלא פלאים.
אני ממליץ מאד מאד לכולם לקרוא היטב את הספר הקטן שלנו 'דרך עץ החיים', שיש שם את כל היסודות של העבודה האמתית. כל מי שלא יודע, וגם מי שיודע, שיכנס לשם – ויש לו פתח לִזְכּוֹת, לִזכות ולְזַכות, ולעלות במעלות הקדושים באמת, ולהתחבר לכל קדושי ישראל, והוא יוכל להבין בכל מקום על מה מדובר.
אם רוצים ללמוד קבלה, אז יש את הספר שלנו שאפשר להוריד אותו חינם מהאתר, שנקרא 'רומח פינחס'. יש שם את כל היסודות המופלאים של הקבלה, שבלי זה בן אדם לא מבין כלום – לא איפה הוא חי, לא מי הוא, מה הוא, מה עושים פה, מה קורה פה, לאיפה זה הולך. אם לומדים את הספר הזה, יש את כל היסודות להבין אחר כך בכל ספרי הקבלה הכל בעזרת ה', בדרך ישרה וקדושה של רבותינו הקדושים, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל.
על ידי הפצת המעינות תבוא הגאולה במהרה ברחמים! ולכן אני מבקש להפיץ את 'דרך עץ החיים' בכל מקום ובכל זמן לזיכוי הרבים, למען שמו באהבה.
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בעבודתו יתברך, להתקדש למען שמו באהבה!
לחיים! לחיים! לחיים!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
