ערב טוב, שבוע טוב! מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת תולדות תשפ"ה, ובשם ה' נעשה ונצליח.
כמו שאתם יודעים, אנחנו עוסקים בפרשה על דרך 'דרך עץ החיים', מנסים להתעמק בכל מיני נושאים, לפי דלות השגתנו. מה שמשך אותי היום לדבר עליו זה ענין המרמה – השקר, האמת. זה באמת מה שמסתתר כאן מאחורי כל הענינים עם עשָׂו ויעקב. "עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה". "יעקב", להבדיל, "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים". מי צודק, מי לא צודק? מי רמאי, מי לא רמאי? מי צריך לקבל את הברכות? רבקה אוהבת את יעקב, יצחק אבינו אוהב את עשו. טוב, אז ננסה לעשות קצת סדר על פי הפנימיות.
מִנְעָד: מִן–עַד. כל דבר יש לו מנעד. פה האמת – בצד השני השקר. פה ה' יתברך, "ה' אלקיכם אמת" – ושם הסטרא אחרא, הנחש הקדמוני וכו' וכו' וכו', כל החלק הרע והמרמה, הוא הרמאי, הנחש הקדמוני, הוא השקרן, הוא עושה הֶפך רצונו של ה' יתברך, הוא מפיל את הבריות. זה התפקיד שלו, לנסות את הבריות ולהפיל אותם. אבל הוא נהנה מזה, הוא מורד בה'.
ומכאן, מן הבורא יתברך להבדיל, שזו האמת, ועד לשם, עד השקר – יש את הנבראים, כל אחד בדרגה שלו, כמו סולם יעקב, "עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ". ה' ירחם, שלא נרד, רק נעלה. וכל אחד מצייר את המציאות, את הפירושים שלו למציאות, לפי דרגתו הרוחנית, אם הוא עובד את ה' או עובד את הסטרא אחרא. לפי זה הוא מפרש את מפת הקרב. כל אחד מפרש את זה שונה.
עם ישראל עם קדוש, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עם סגולה, עמו של ה' יתברך, שקיבל את התורה, שמאירה בכל העולמות, מאירה גם בעולם הזה, ומתקנת גם את עם ישראל וגם את האומות – כי כל בישום והתפתחות שיש באומות אם תסתכלו לעומק, זה בא מתורת ישראל. גם הם מודים בזה שהם יונקים מתורת ישראל.
אז זה הסיפור. את עם ישראל רודפים בכל הדורות, מנסים לצייר אותו כרמאי, כאכזרי, כלא צודק, כגנב, כל הדברים הכי רעים, תלוי בדרגת האנטישמיות בכל דור ובכל מקום ובכל אדם – להפוך את הטוב לרע, את הרע לטוב, את האמת לשקר, את השקר לאמת.
למשל, בסדום ועמורה כל המערכת שמה העריצה את הרוע, לא העריצה את הטוב. מי שעשה חסד, מי שהכניס אורחים – הרגו אותו. זאת אומרת, אפשר להגיע לקיצוניות־קיצוניות, להֶפך הטוב, הֶפך האמת, הפך הקדושה, הפך התורה, הפך רצון ה' יתברך – כי יש בחירה חפשית.
אז מי הקרבן ומי ה'מקרבן', כמו שאומרים היום? האם רבקה רמאית, האם יעקב אבינו רמאי? – או עשיו "איש יֹדֵעַ ציד", שהולך, רוצח, גונב, מביא לאבא שלו אוכל... שה' יעזור? מבינים? – זה נושא אחד כבד מאד שמאז חטא עץ הדעת עד סוף תיקון כל הדורות, עד הגאולה השלמה, מתברר.
זה בעצם מה שמתברר בעולם. כל שאר הדברים הם סוגיות משניות. זה מה שמתברר: מה האמת, מה השקר? מי צודק, מי לא צודק? מה דרך ה'? – כל הדברים האלה הם מה שעומד מאחורי כל הענינים האחרים. ושאר הדברים הם 'תנאי שירות', כמו שאומרים – ענינים של כסף, ענינים של כבוד, כל מיני ענינים אחרים.
ברור שניצוצות של טוב יש בכל מקום, ניצוצות של אמת יש בכל מקום, כי הניצוצות גם נעשקו על ידי הסטרא אחרא על ידי עוונותינו מאז חטא עץ הדעת ובכל הדורות – אם לא מתקנים ומעלים את הניצוצות, אז חס ושלום אם עושים עבירות, הניצוצות של האמת נעשקים. ואז אתה רואה איזה רשע שיש לו גם תכונות טובות מאד, ואתה לא מבין איך יכול להיות שהרשע הזה הנורא היו לו גם כן דברים טובים – אלה הניצוצות שעשוקים אצלו. "צַיִד בְּפִיו", ככה אומר האר"י הקדוש, שהיה לו, בפה של עשו היו כמה ניצוצות של קדושה שעתידים להתגייר ואתם היה לו את הכח.
תמיד זה ככה – מה שולט כשמתערבב הטוב והרע, מי גובר על מי? הרע על הטוב, ואז הניצוץ הזה עשוק אצל הרע? או שהטוב גובר, ואז הרע הזה בסוף יתוקן או יסולק ויבוטל? מבינים? אלה מושגים קצת של פנימיות, של קבלה. צריך להתבונן בהם לאט ולעומק. אני אומר את זה מהר כי השיעור מהיר, אבל צריך לחשוב על זה, להתעמק.
אז הענין הוא שיש ערמומיות דסטרא אחרא – זו הערמומיות של עשו, ויש גם ערמומיות דקדושה – זו של רבקה ויעקב אבינו. ויש את יצחק, שבהתחלה הוא טועה, אבל בסוף גם הוא מודה בברכות שברך את יעקב. הוא רצה לתקן את עשו. האם אפשר לתקן את עשו? חכמים אומרים שישמעאל בסוף ימיו עשה תשובה. עשו עשה תשובה? לא. עשו לא עשה תשובה. האם יש ניצוצות של טוב בעשו? כן, בטח, ולכן הראש שלו קבור במערת המכפלה.
והתפקיד של עשו הוא לשכלל את העולם באופן גשמי, כן? ככה מובא ב'תָּנָא דְבֵי אליהו' הקדוש, שהם צריכים לבנות את העולם הגשמי כדי להיטיב לעם ישראל. עמלק הוא הראשון שהתמרד נגד זה, זה לא מצא חן בעיניו. עמלק הוא מעשָׂו, כן? אז זה הסיפור.
יש בין האומות שיתגיירו לעתיד לבוא, ויש בין האומות שלא יתגיירו אבל שומרים שבע מצוות בני נח, יפה מאד. ויש את אלה שהם נגד הקדושה. כל אחד ביום הדין הגדול יקבל את שכרו או את ענשו. אז הכל יתברר. בגאולה השלמה הכל יתברר.
בינתים אפשר להגיד על האמת שהיא שקר, על שקר שהוא אמת, על צדיק שהוא רשע, על רשע שהוא צדיק – אפשר לערבב את הכל, את כל הערכים, להמציא ערבובים חדשים בכל דור ודור – אז מה יעשו אנשים? מה יעשו...?
"בַּדרך שאדם רוצה לֵילֵךְ, בה מוליכין אותו" – כמו אברהם אבינו, היה הבן של תרח, שהיה מוכר פסילים לעבודה זרה – זה לא הכריע את הכף, זה לא הכריח את אברהם אבינו להיות עובד כוכבים ולהאמין בזה. אברהם אבינו לא האמין בזה. זה לא התאים לו. הוא התעמק. הוא רצה לדעת אם יש מנהיג לעולם – אותו הוא רצה לעבוד.
זאת אומרת, אפילו במצב כזה שכל העולם עובד עבודה זרה – אברהם אבינו לא. לא, הוא רצה למצוא את מנהיג העולם ולעבוד אותו. הוא מסר את הנפש על זה. אחר כך הוא כבר פרסם אותו בכל העולם. זכותו תגן עלינו. "בדרך שאדם רוצה לֵילך, בה מוליכין אותו".
המדות, הדעות, האמונות, ההחלטות והרצונות – כולם קשורים והאחד משפיע על השני. אם אדם רוצה להיות קדוש באמת – הוא יהיה קדוש, לא משנה איפה הוא יוולד, לא משנה מי ההורים שלו, לא משנה גם מאיזו אומה הוא, אם הוא רוצה. הנה, יתרו התגייר, היה כומר לעבודה זרה, עבד את כל העבודות הזרות שבעולם, כשראה את האמת – התגייר. דוגמא. יתרו הוא הטוב שבקין. קֹרח, מביא האר"י הקדוש, הוא הרע שבקין.
אז כל אחד, "מעשיך יְקָרְבוּךָ, וּמַעשיך יְִרַחֲקוּךָ". אתה רוצה להיות עבד ה'? אתה יכול, לא משנה מי אתה ואיפה אתה. זה תלוי ברצון שלך, ובזה שבן אדם בודק את עצמו, אם הוא עושה חשבון נפש – כי יש אנשים שלא עושים בחיים שלהם חשבון נפש, הם עושים רק חשבון נפש של הזולת, לא של עצמם. אז הכל מתחיל בענין הזה – אם יש לאדם מה שנקרא היום 'מצפון', אם הוא רוצה לעשות את הטוב ולסור מהרע, או לא, או רוצה את הרע. יש רשעים שנהנים מאד מלעשות רע, כמו שהצדיקים נהנים מלעשות טוב. מבינים?
אז להתעמק חזק בנושא הזה של האמת, של השקר, של האמת העשוקה בשקר, ניצוץ שעשוק. ואם בן אדם בנוי טוב ויש לו בפנים 'מעבדה' לעשות את הבירורים – לא יוכלו להפיל אותו, לא יוכלו לבלבל אותו. לקרוא את הספר שלנו 'דרך עץ החיים', שנמצא באתר, אפשר להוריד אותו חינם. זה ספר קטן, ויש שם את הדרך איך לבנות את הפנימיות כדי לדעת איך להתמודד עם השקרים, עם ה"ציד בפיו".
כל הזמן יש "ציד בפיו" – היצר הרע הפרטי של האדם, היצר הרע הכללי של האדם מרמה אותו, היצר הכללי בכלל מרמה אותו, היצרים של אנשים אחרים, אחד נדבק מהשני, כל אחד מושפע מכל מיני השפעות. חייבים לדעת את תורת המלחמה – מלחמת היצר הפרטי והכללי, הבירור, הדבקות. חייבים שכולם ידעו את זה, ואז יש לנשמות סיכוי על ידי ההתעוררות שלהם לזכות לגאולה השלמה ולעשות נחת רוח לאבא שבשמים.
וזה דורש הרבה התבוננות, הרבה מדת האמת. זה לא משהו קל, לא. זה כל החיים. "אל תאמן בעצמך עד יום מותך" – עד הרגע האחרון. אז זה נושא רציני מאד מאד.
והנה אנחנו רואים שמבטן כמו שאומרים, מרחם אמם כבר היה הויכוח הזה בין עשו לבין יעקב: מי בראש, מי הבכור? מי מנצח את מי, מי יעבוד את מי? וברוך ה' אלקי ישראל, למרות שיעקב היה תמים, "איש תם יֹשֵׁב אהלים", קדוש וטהור – הרשע לא הצליח. תמיד הרשע רוצה לטרוף את הצדיק וה' מציל אותו, אלא אם כן יש איזה מקרה מיוחד שהצדיק צריך לכפר על משהו, ה' ישמור, אז לפעמים גם צדיקים נזוקים, זה תלוי. אבל הכלל הוא כלל ויש מקרים פרטיים.
מאד מאד חשוב נושא האמת. צריך לפתח חוש לאמת – להריח את האמת, להרגיש את האמת, להכיר את האמת. והשקר – לברוח מהשקר, לראות את השקר, לראות את הערכים של הסטרא אחרא שמנסים להשתלט על העולם בכל מיני הפצות, בכל מיני דרכים, שזו הבחינה הזו של "ציד בפיו".
אומרים חכמים שזה כמו החזיר, שמראה את עצמו ככשר, הוא מראה את הטלפים שלו, שהוא מפריס פרסה – אבל הוא לא מעלה גרה, אז הוא רמאי. אבל הוא מראה את עצמו ככשר. זה דבר עצום שאי אפשר אפילו לתאר אותו במלים, כל התורה הזו של האמת.
לכן חכמת הקבלה נקראת 'חכמת האמת', שהיא הבסיס, קודם כל קבלה, מוסר, חסידות, 'דרך עץ החיים', שהולכת ומשתכללת – כי העולם משתכלל, והבירורים קשים, ואנחנו למטה מאד, בעמקי הקליפה, "עד כי יבא שילה".
צריך להכשיר את עצמנו לברר את המציאות הזו, שלא יוכלו להגיד לנו על מי שהוא צדיק שהוא רשע, על מי שהוא רשע שהוא צדיק, ועל האמת להגיד שקר ועל השקר להגיד אמת, ועל הטוב להגיד שזה רע ועל הרע להגיד שזה טוב – שזה מה שקורה, כי הכל מתערבב.
"ותהי האמת נעדרת", 'עֲדָרִים־עדָרים' – זו ההתפזרות של הניצוצות של האמת, שצריך לברור אותם מהקליפה. ואז כשאתה לוקח לקליפה את הניצוץ של האמת – הקליפה נופלת. ה' יעזור.
הנושא השני הוא הענין של הברכות של הצדיק, במקרה זה יצחק אבינו. תראו איזו חשיבות נתן עשו לברכות של הצדיק. אפשר להגיד שהיתה לו אמונת חכמים גדולה. הוא היה רשע, היה רמאי, היה רוצח, היה עובד עבודה זרה, הוא היה מרמה את אביו, היה מכבד אותו מאד... שם בגדי שבת כדי לשרת אותו – אבל בפנים הוא היה רקוב.
ויצחק, שהיה עולה תמימה, חשב שעשו הולך ומִתַּקן. ולא, הוא טעה. רבקה ידעה את העבודה, כי היא באה מלבן הארמי, הרמאי הגדול. והיא היתה צדקת. לכן אי אפשר היה לרמות אותה. היא תיקון של חוה. תתעמקו ותראו אילו פלאי פלאים, איך היא תיקנה את הענינים של חוה. חוה גרמה לחורבן של העולם, והיא הצילה את העולם בזה שמנעה את הברכות מהרשע. רחמנא לצלן אם הוא היה מקבל את הברכות…
אז במה זה תלוי? האם כל ברכה מתקבלת? האם כל צדיק מובטח לו שכל ברכה שהוא נותן תתקבל? ואם הוא מברך את מי שלא ראוי – הרע יתגבר.
'ברכה', זה מלשון 'להבריך' את הגפן, זאת אומרת, להוריד מלמעלה למטה את השפע. הצדיק מקבל משמים חותם שהוא יכול לברך. הברכות שלו הן ברכות, והקללות שלו הן קללות. זו אחריות קשה.
אפילו רבינו הבעל שם טוב הקדוש, פעם אחת מסופר שהוא טעה, שהוא רצה לעזור למישהו ובסוף התברר שהוא לא היה ראוי לעזרה הזאת. והבעל שם טוב חזר בו והודה בזה. זה בספר 'שבחי הבעל שם טוב' בפירוש שעשינו על הספר הזה, 'איש האלוקים' – תקראו אותו. זה ספר חשוב מאד. תורידו אותו מהאתר בחינם.
אם כן, הענין של הברכה: אנשים באים ורוצים ברכות על כל דבר. אז תברך אותם או לא? הבעל שם טוב היה נזהר, אם ידע שבן אדם הולך למות – הוא לא היה מברך אותו, שלא יגידו 'הנה, הברכה שלך אין לה ערך'. היום אם יש צדיק שבאים אליו לברכה לחולה והוא רואה שהוא הולך למות והוא לא יברך אותו – אוי ואבוי מה שיעשו לו...
אז מה קידוש ה' ומה חילול ה'? הכל לפי הדור, לפי מצב הדור. בטוח שלברך זה טוב, אבל בטח לא כל הברכות מתקבלות. אם הברכה הולכת לעשו – ה' יעזור שהיא לא תתקבל. הנה, ה' הציל את העולם ועשה שהברכות של הצדיק לא הלכו לעשו. הוא קיבל חלק, אבל לא את העיקר. אם לא, אוי ואבוי.
אז יש השגחה. בן אדם הוא בן אדם. צדיק הוא בן אדם, הוא יכול לטעות. הנה, יצחק אבינו, מרכבה לגבורה, טעה. אז משמים תיקנו את הטעות, שלחו את רבקה, את יעקב. מבינים?
אז האמת, זה רצון ה'. והשקר, זה רצון הסטרא אחרא. תבינו את זה, זו הנוסחה – וככה תוכלו לברור את המציאות ולהבין מה קורה, מי צודק, מי לא צודק, לאיפה הכל הולך. ה' יעזור, הכל הולך לתיקון – אבל לכל דבר יש את המחיר שלו, את התהליכים שלו.
כתוב שאם אנחנו שומרים שתי שבתות מיד נגאלים, אז למה לא שמרנו שתי שבתות? – עובדה. כנראה לא כל עם ישראל שמר שתי שבתות כמו שצריך, ולא כולם הסכימו על זה. אבל זה גם משמים. הכל משמים. אנחנו עושים השתדלות, והכל משמים.
אז בענין הברכות, ה' שומר. הצדיקים האמתיים מבקשים מה' שאם הברכה הולכת למקום לא נכון – שהיא לא תתקיים. אה, אז יהיה בזה חילול ה', יגידו שהצדיק ברך וזה לא התקיים? טוב, תפשפש במעשיך למה זה לא התקיים. אולי זה בגלל הכלי שלך שהוא לא טהור, אז לא יכולת לקבל את הברכה. אולי אין לך אמונת חכמים? אם אין אמונת חכמים זה לא פועל. צריך אמונת חכמים, צריך ביטול, צריך עבודה, צריך הרבה דברים.
ה' יעזור ויאיר את עינינו ואת עיני הדור שלנו המסכן, שנמצא במצב מסוכן מאד. אנחנו צריכים רחמי שמים, גם עם ישראל וגם כל העולם כולו. אנחנו בחבלי משיח, בזמן קשה, מסוכן. אומר הרמח"ל הקדוש שהמטרה של הסטרא אחרא היא להחריב את העולם, רחמנא לצלן. כמובן, ה' לא יסכים לזה. אבל זה לא דבר של מה בכך מה שהוא אומר. אז צריך להתפלל גם על שלום העולם.
יהי רצון שיבוא משיח במהרה ברחמים ובנעימים!
לחיים! לחיים! לחיים!
להתחזק בעבודתו יתברך! לזכות את הרבים בכל מקום בכל זמן במעינות 'דרך עץ החיים'!
לחיים! לחיים! לחיים! כל טוב סלה.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
