פרשת כי תבוא, פרשה מופלאה כמו כל הפרשיות.
"כי תבוא". אין שאלה אם תבוא או לא תבוא – "כי תבוא"! זאת אומרת כאשר תבוא אל הארץ, כאשר נבוא לארץ.
מי שנולד בארץ הוא לא יודע מה זה "כי תבוא אל הארץ", מי שנולד בחוץ לארץ הוא יודע מה זה "כי תבוא אל ארץ". זה פלא פלאים לבוא לארץ! פלאי פלאות! וכמובן שהארץ נקנית ביסורים, זה לא פשוט.
כן, "כי תבוא אל הארץ" – צריך לדעת למה אנחנו באים לארץ. התנועה הציונית הייתה שליחה לתקומת העליה לארץ, למדינת ישראל. זה החיצוניות של הענין, זאת תנועה לאומית, תחיה לאומית. הרבה תנועות לאומיות ולאומניות יש והיו, ולא יצא מהם כלום, לא הצליחו להוציא מהכח אל הפועל שום תכנית מהתוכניות שלהם. והנה הציונות הצליחה. והתקבצנו מכל קצוות תבל, עם שבור ורצוץ, אחרי שואה – לא היה לשום עם שואה כזו, שום עם לא החזיק מעמד אלפיים שנה וגם לא עשרים שנה מחוץ לגבולות שלו, מחוץ למולדת שלו. עם ישראל החזיק כמעט אלפיים שנה בגלות. פלא פלאות!
אז מה הסוד הזה? יש פה סוד! כתוב בפרשה שאנחנו "עַם סְגֻלָּה", מה זה עם סגולה? כתוב בפרשה שאנחנו לא ככל העמים, מה שונה? פלא פלאות!
ולמה בכל זאת הצליחה התנועה הציונית להביא את רוב עם ישראל לארץ, ולהקים מדינה אחרי גלות כזאת, "יש מאין"? לא בגלל "כוחי ועוצם ידי…", ולא בגלל הרצון של השליחים, ולא בגלל אומות העולם, הכל נכון – שליחים, אומות העולם הסכימו, הכל טוב…
הסוד גלוי בפרשה: כי ה' יתברך נשבע לאבותינו, אברהם יצחק ויעקב, לתת לנו את הארץ הזאת. נשבע לאבותינו! בורא הבריאה נשבע לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב! ולכן, אם ה' יתברך בורא עולמים ישתבח שמו לעד! נשבע לאבותינו – איך זה לא יתקיים? על אפם וחמתם של כולם זה יתקיים! אף אחד לא יכול לעצור את זה. יכולים לנסות. אף אחד לא יכול לעצור את זה.
עם ישראל חי וקיים כי הוא עם סגולה, והוא לא ככל העמים. למה ה' יתברך עשה אותנו עם סגולה? קודם כל בגלל אבותינו הקדושים, אבל גם כי קיבלנו על עצמנו את תורתו – "נעשה ונשמע".
כל האומות לא קיבלו את התורה, ה' הציע להם את התורה לפני שהציע לעם ישראל והם לא קיבלו, כי זה חִיֵּב אותם לחדול מכל מיני הרגלים לא טובים שהיה להם כמו "לא תרצח", "לא תגנוב" וכן הלאה. ולכן אנחנו אמרנו "נעשה ונשמע" ועשינו את ה' יתברך "חטיבה אחת" – "ה' אחד ושמו אחד", והוא עשה אותנו "חטיבה אחת", "עם סגולה". אז הסגולה זה מאבותינו הקדושים בנוסף לבחירה שלנו "כאיש אחד בלב אחד" לקבל את התורה.
כי ה' היתנה בפרשה הזו מה יקרה אם אנחנו נשמור את התורה, את הברית, שיש לנו ברית עם ה' יתברך, אם אנחנו נשמור את הברית עם ה' יתברך או לא נשמור. זה בהמשך הפרשה. אם נשמור – כל הברכות שבעולם ה' יתן בגשמיות וברוחניות, ואם חלילה לא נשמור – כל הקללות שבעולם רחמנא ליצלן בגשמיות וברוחניות. ואחת הקללות זה שיגלה אותנו מכאן ונהיה משועבדים לאומות, ונהיה נרדפים, כל מה שעבר בשואה זה כתוב בפרשה רחמנא ליצלן. אז תראו איזו ברית נוראה. זה לא משחק, להיות "עם סגולה", להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" של ה' יתברך, לכבוש את הארץ ולנחול את הארץ, לא מספיק שנכבוש את הארץ צריכים לנחול את הארץ.
היום אומרים שאנחנו מדינת ההיי־טק, וההתחדשות... כל זה זה דבר טוב מאוד – שיש לנו יכולות ב'עולם הזה', כל הכבוד, אבל בלי תורה אין כלום. "אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח", ועוד משהו – אם אין חקלאות אין כלום. הנה בפרשה הזו צריכים לגדל גידולים בשדות, ולהביא ביכורים לבית המקדש. יש מצוות שתלויות בארץ ישראל שאי אפשר לקיים אותם מחוץ לארץ ישראל.
היו צדיקים, בראשם משה רבנו, שרצו להיכנס לארץ רק כדי לקיים את המצוות האלו, לא רק, במיוחד לקיים את המצוות התלויות בארץ. ועל ידי קיום המצוות התלויות בארץ, אומרים בשם הגאון מוילנא, תבוא הגאולה. כמו שהפוך – על ידי זה שלא שמרנו את השמיטות הוגלינו מהארץ. מידה כנגד מידה.
כי הארץ הזו היא גם לא ארץ כמו כל הארצות, לכאורה יש פה גשמיות כמו כל הארצות, לא. לא. יש פה קדושה שאין בכל הארצות, יש בארץ ישראל קדושה שאין בשום מקום, ויש בירושלים קדושה שאין בארץ ישראל, ויש בהר הבית קדושה שאין בירושלים, ויש בקודש הקודשים קדושה שאין על הר הבית – רק בקודש הקודשים. הדרגתיות בקדושה.
שמה, בהר הקודש, שמה מעלים את כל הניצוצות של כל הבריאה, דומם צומח חי מדבר, "ממלכת כהנים וגוי קדוש", כהנים לויים ישראל מביאים את הקורבנות, קורבן התמיד, פעמיים ביום, ושאר הקורבנות במועדים, גם בשבתות, ושאר הקורבנות שאנחנו מתחייבים על ידי כל מיני חטאים רחמנא ליצלן, הכל מביאים לשמה. הכפרה של העולם שמה. התיקון של העולם שמה. השראת השכינה – התגלותו יתברך בעולם – בקודש הקודשים על הר הבית.
לכן אחד הסימנים של הגאולה הקרובה, השלימה בעזרת ה', שירד בית המקדש השלישי והנצחי מוכן מן השמים. הלוואי וירד, צריך להתפלל שירד מוכן מן השמים, זה יחסוך הרבה 'בלאגן' כמו שאומרים, נתפלל שיבוא על פי הדעה הזו – שירד בית המקדש מוכן מן השמים בהר הבית, "ובא לציון גואל", ונגמר הבירור, ונגמרו הספיקות, ונגמרו המלחמות, "וגר זאב עם כבש", וכולנו נעבוד את ה' שכם אחד, וזה תיקון העולם במלכות ש־ד־י.
כל זה במה תלוי? תלוי בשמירת תורה ומצוות, ושמירת תורה ומצוות תלויה בתלמוד תורה. ולכן "ותלמוד תורה כנגד כולם". "תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה".
מה המצוות האלו שה' נותן? יש מצוות שאנחנו מבינים בשכל האנושי, יש מצוות שמעל השכל האנושי, אנחנו לא מבינים. חכמי הקבלה מבינים יותר כי גילו את זה בתורת הסוד, גילו כמה דברים עמוקים בעניין טעמי המצוות. אבל הטעמים האמיתיים והמופלאים, זה חלק מהשכר שלנו בעולם הבא – להבין את טעמי המצוות.
אז הנה איך זה הכל מופלא: העולם בהסתר פנים, והעם הזה שהיה מפורד ומפוזר בין כל העמים קם, ובסיעתא דשמיא, בגלל שה' יתברך נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא מחזיר אותנו אחרי אלפיים שנות גלות, "כי תבוא אל הארץ", וצריכים להתיישב בארץ ולנחול את הארץ, וצריכים להביא ביכורים לבית המקדש.
ביכורים? אם אין חקלאות איזה ביכורים תביא? ולכן לא צריכים רק לעשות חשבונות כלכליים אם כדאי שיהיה חקלאות בארץ, או עדיף לייבא מחוץ לארץ, אלא צריכים להבין – זה תיקון עולם זה שיש פה חקלאות, והארץ נותנת את פריה לבנים ששבו. זה אחד הסימנים הכי גלויים, אומרים חכמים, שהארץ נותנת את פריה לעם ישראל.
כשחזרנו לארץ לא היה פה כלום, היו ביצות, מחלות, כביכול הארץ היתה מקוללת ה' ירחם! וכשעם ישראל חוזר ומתחילים לשמור את המצוות, גם אלה שתלויות בארץ – לגדל פה חקלאות לתפארת כל העולם! פלא פלאים! מדינה קטנה, מדבר צחיח, ביצות... תוך כמה שנים – אור לגויים בענייני חקלאות, בכל מקום בעולם לומדים על החקלאות הישראלית! ואיזה פירות, ואיזה ירקות, ואיזה טעם יש! איזה טעם! איזה חַיּוּת! אין לפירות של חוץ לארץ טעם וחיות כזו בכלל... רק פה אצלנו.
עכשיו אנשים שמחים שמדינת ישראל הופכת להיות מעצמה, באמת אנחנו מעצמה צבאית, ומעצמה מכמה בחינות, חדשנות וכל זה, ברוך ה' אלוקי ישראל! מה הסיבה לזה? יש סיבה גשמית שזה שיש פה ברוך ה' בחורים חכמים ושקדנים, שיושבים על הטכנולוגיה ובסיעתא דשמיא מקדמים את המדינה. אבל הסוד – זה מפני שאנחנו שומרים את התורה. אנשים שהיו רחוקים מהתורה, כמוני, באנו מסוף העולם וחזרנו בתשובה, לעשות נחת רוח לאבא שבשמים עם כל הלב, זה נותן כח! זה נותן כח למדינה הזו לצמוח ולהחזיק מעמד.
כל מי שעושה תשובה, אנחנו עכשיו בחודש אלול, צריכים לעשות תשובה שלימה, תשובה לשם שמים, תשובת כל העולמות כולם, תשובה תשוב־ה"א.
בזכות בעלי התשובה שמתעוררים עם כל הלב, עוזבים את כל מה שהיו רגילים קודם, צריכים להפוך את כל ההרגלים – אין דבר יותר קשה לבן אדם מאשר להפוך מחשבה דיבור ומעשה, ממה שהיה רגיל למשהו חדש, ללמוד תורה שלימה, לדעת איך לקיים אותה בפשט רמז דרש וסוד, מסירות נפש! בזכות כל אלו שמתעוררים גם כן, גם דתיים וחרדים עושים תשובה, כל הכוח הזה של בעלי התשובה למיניהם, על סוגיהם, זה מעלה את ה'מלכות'. זה שהמדינה מתחזקת זה בחינת עליית ה'מלכות', עליית ה'מלכות דקדושה'.
הרי מה בין העולם הזה לימות המשיח? שיעבוד מלכויות. אז כשעם ישראל מתחיל לצאת משיעבוד המלכויות, זה סימן שאנחנו מתקרבים כבר לביאת משיח בפועל.
נכון שהמדינה עדיין לא עצמאית לגמרי, היא תלויה במעצמה, תלויה בכל מיני דברים, לא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה איך שהיא רוצה, יש חוק בינלאומי ויש כל מיני דברים... אבל – היא מתחזקת. המדינה הקטנה הזו, שלא נתנו לה סיכוי בכלל, בגלל שה' יתברך נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב, חזרנו לפה ואנחנו מתחזקים פה, על אפם ועל חמתם של כל השונאים! ורחמנא ליצלן לא חסרים שונאים, שונאי חינם – כי לא עשינו רע לאף אחד.
ואז המדינה שלנו מתחזקת בגשמיות – בטכנולוגיה, וברוחניות. ושומרים על הברית, שומרים ברית ה', סרים מרע, עושים טוב, ו"אין ישראל נגאלין אלא בתשובה", הנה התשובה! יותר ויותר נשמות מתעוררות – כל אחד בדרגה שלו, כל אחד בצבע שלו, כל אחד בדרך שלו, זה לא משנה. מתעוררים לסור מרע ולעשות טוב. יש מלחמה קשה... היצר הרע הפרטי והיצר הרע הכללי לא רוצים לתת לנשמות האלו לצאת מהחושך ולהתעלות בעבודתו יתברך.
זכינו ברוך ה' ל'דרך עץ החיים', המשך דרכו של רבנו הבעש"ט הקדוש, ו'דרך עץ החיים' מתפשטת ותתפשט בכלל עם ישראל לטובת כלל עם ישראל, להקים שכינה מעפרה, לחזק את הנשמות. כל העניין זה לחזק את הנשמות, נשמות ישראל. כן, ברור, אין שום מפעל שמחזיק מעמד, אין שום מדינה שמחזיקה מעמד, אלא אם כן יש לה את המוחין שלה, את האידיאולוגיה קוראים לזה. אצלנו אין אידיאולוגיה – יש תורה, אם יש את התורה, אם שומרים את התורה, אף אחד לא יכול לפגוע בנו, בעם ישראל. אם חלילה מדללים את זה, משנים את זה, מבטלים את זה, רוצים להתבולל – מתחילות כל הצרות, כי משמים אבא שבשמים לא נותן להתבולל. לכן, לפני השואה היו הרבה יהודים שהתחילו להתבולל ולמדו פילוסופיה, ולמדו מדע, ולמדו כל מיני דברים, רצו להיות ככל הגויים וההמשך ידוע רחמנא ליצלן.
ולכן זה שהמדינה קמה כביכול בגלל תנועה לאומית – זה לא תנועה לאומית כמו כל התנועות הלאומיות, הפנימיות של העניין הזה – זה בגלל שה' יתברך, בורא עולם, נשבע לאבותינו אברהם יצחק ויעקב להחזיר אותנו לכאן, להביא אותנו לכאן, לבנות כאן במדינה הזו, בארץ הזו, את המשכן לשכינתו יתברך, בקודש הקודשים.
ועם ישראל, שיהיה מתוקן – עכשיו אנחנו עוד לא מתוקנים בדרגה האמיתית, אנחנו בדרך, נהיה אור לגויים בסופו של דבר גם. תמיד היינו אור לגויים, כי להאמין בה' אחד – זה מעם ישראל. עשרת הדיברות – קיבלו את זה הרבה מהאומות – זה מעם ישראל.
אז ברור, תמיד אנחנו היינו דוגמא, ברוך ה' גם כן במידות טובות וגם בחריצות ובעבודה, ותמיד איפה שהיו יהודים, המדינה איפה שהיינו התברכה. כשהיהודים יצאו המדינה נפלה, הרבה מהמדינות האלו מבקשים שנחזור – מרוקו, רוסיה – רוצים שהיהודים יחזרו. היהודים מביאים ברכה. "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אז עכשיו הכל תלוי שנתחזק, יפוצו המעיינות חוצה־פנימה, שנפנים גם את הדברים ונקיים אותם. "ובא לציון גואל" במהרה ברחמים.
אנחנו לפני ראש השנה, ממש מתקרבים, צריכים לעשות תשובה. זה עכשיו הזמן, מחשבה דיבור ומעשה, הכל לשם שמים, "למען שמו באהבה", לעשות לו נחת רוח יתברך, לצפות לישועתו, לצפות לגאולתו, להיות שמחים ומאוחדים, ובמידות טובות, ונראה את הישועה בעזרת ה' בפרט ובכלל. רפואה שלימה לכולם, רפואת הנפש, רפואת הגוף, הרוח והנשמה, הנשמה דנשמה.
ויש את שנת השמיטה שמתקרבת, אז צריך להתכונן לשמור על השמיטה, כי זו סגולה שנשאר בארץ והארץ לא תקיא אותנו. כל אחד, על פי רבותיו, ילמד את ההלכות ויעשה את המעשים הראויים. הכל מתוך אהבה ויראה, ורצון לעשות רצונו יתברך.
לחיים! לחיים! לחיים! שנה טובה ומתוקה!
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
