א. רזי תורה מאירים את נפשו של האדם.
ב. אור פניו של הצדיק מעורר את המתבונן בו לעשות תשובה ולרצות להתקרב לעבודת ה' ית'. והחושך בפניו של הרשע – פוגע נפשית ורוחנית במתבונן בחושך זה.
ג. הדבקות בה' ית' גורמת לאור האלקי לשרות בלב האדם.
ד. בלי סור מרע עמוק, במחשבה, דיבור ומעשה – אי אפשר להשיג השגה אמתית!
ה. "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" – וכך גם להפך: מעט מן החושך דוחה הרבה מן האור!
ו. אם אדם שורף את כל כחות הנפש שלו על מזבח עבודתו ית' – הוא מאיר תמיד!
ככתוב: "אש תמיד תוּקד על המזבח לא תִכְבֶּה".
ז. החשמונאים התחילו בהתעוררות מלמטה לשם שמים, במסירות נפש למען שמו באהבה. וכך זכו לנס חנוכה! – מדה כנגד מדה.
ח. אל תסכים לחושך בתוך לבך, אפילו לרגע. צעק לה' ית', הידבק בו בכל הכח – עד שהאור האלקי יחזור ללבבך!
ט. האדם מתגאה, מתאוה, מתבַּהֵּם, נופל ומתרחק – עד שהכפירה תופסת לגמרי את שכלו ואת לבו, ר"ל. חזור בך! התבטל, התגבר על התאוות. אל תתבהם, ואל תיפול! ואז האמונה הפשוטה והטהורה בבורא ית' ובתורתו תחזור לשרות עמוק בנפשך!
י. כאשר מתרחש אסון לפרט או לכלל, הסיבה לכך היא קטרוג של מדת הדין, שמפאת מיעוט זכויות – הכריע את הדין, ונגרם האסון, ר"ל. לכן: יש להרבות זכויות ולמעט עוונות, וכך המצב ישתפר בס"ד.
יא. כאשר מדת הדין מקטרגת הקב"ה מתוכח עמה. ואם זה לא מספיק, מודיעים משמים לצדיקי הדור על מנת שהם ילמדו זכות, או אם יש ביכולתם – שיבטלו את הגזירה, או אם יש ביכולתם – שיוכיחו את ישראל ושימתיקו על ידי כך את הדינים. לצערנו, לא תמיד זה מצליח.
יב. במקום לחפש כל הזמן את פגמי הזולת – חפש את הפגמים שלך!
יג. האחדות בעם ישראל – משתיקה את קטרוגי מדת הדין.
יד. צריך להתחזק בכל הלכות צניעות ושמירת הקדושה. הקדושה כתריס בפני הפורענות.
טו. למד לבקש סליחה, ולמד לסלוח.
טז. כדי לשמור תורה ומצוות בכל תנאי, זמן ומקום – צריך אומץ של קדושה!
יז. "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
לחיים! לחיים! לחיים! חנוכה שמח! אור גדול! להתחזק בעבודתו ית'.
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
כ"ג כסלו תשפ"ד
לעילוי נשמות הנופלים ∙ לרפואת הפצועים ∙ להחזרת החטופים ∙ לשמירה על החיילים.
