לפעמים האדם עושה חסד, אך מצפה שתוצאות החסד שעשה יהיו כפי ציפיותיו - אולי מצפה להכרת תודה, או לפחות שיהנו מהחסד שעשה - אך כאשר מתברר לו שאפילו לא נהנו מהחסד שעשה, האדם כועס, מתאכזב, וכואב מאוד.
זהו סימן מובהק שלא עשה את החסד ממש לשם שמיים, ורק כשליח מהשם, אלא מתוך גאווה גלויה וסמויה ומתוך ציפייה ליהנות בכל זאת ממאמציו - עליו לעלות עוד למדרגות רמות יותר של עשיית חסד אמיתי ונקי, כסולת נקייה, ללא שום צפיות. ואז ידמה לבוראו.
מתוך 'מעין המלכות' מאת כ"ק האדמו"ר מרחלין שליט"א