ערב טוב! שבוע טוב, מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת וירא תשפ"ז. ובשם ה' נעשה ונצליח. כמו שאתם יודעים, אנחנו מנסים להבין את הפרשה על פי 'דרך עץ החיים', שזו הדרך הרוחנית שאנחנו מנסים ללכת בה – פרשה ענקית בכמות, באיכות, בפרשיות, בענינים.

מה שרציתי לדבר עליו זה על הנסיונות של הצדיקים. קודם כל, צדיקים כמו אברהם, יצחק ויעקב, אבותינו הקדושים, אין לנו תפיסה והשגה בהם כלל. בכל זאת, יש מקרא, יש פשט שלא יוצא מידי פשוטו. ובכל זאת, אנחנו צריכים להבין שאנחנו לא יודעים ולא יכולים להבין, יש דברים תמוהים הרבה פעמים. זה יסוד האמונה. ובכל זאת, לפעמים ה' פותח איזה אשנב לחכמי הפנימיות להבין, לגלות דברים שבפשט לא נראים.

למשל, בפרשה הקודמת שאברהם אבינו צריך לרדת למצרים כי יש רעב בארץ – פיקוח נפש, מה יעשה? מצד שני, יש שמה ארץ של רשעים, הוא מפחד על אשתו שרה שהיתה יפת תואר והוא מכניס אותה בתוך תיבה. בכל זאת המכס מגלה אותה, ולוקחים אותה לבית פרעה. והוא אמר לה שהיא תגיד שהיא אחותו. ובעבורה הוא התעשר בעצם. וכך היה. היא הלכה לבית פרעה, וה' יתברך מנע מפרעה לגעת בה. ובסוף הוא החזיר אותה ועם הרבה רכוש.

לאנשים רגישים לעניני מוסר הדבר נראה תמוה, כל ההתנהלות הזו של אברהם אבינו. אבל אנחנו יודעים למשל שאברהם ושרה באו לתקן את אדם וחוה.

אדם לא שמר על חוה – עובדה שחוה הסתובבה בגן עדן, ובא הנחש ודיבר אִתה והפיל אותה וגם כן טימא אותה. ואחר כך היא נתנה לו לאכול והרגה אותו. וגם הפרנסה התקלקלה בגללה, כן, "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".

והנה, הם באים עכשיו. קודם כל, אברהם אבינו פתאום רואה את מפת הקרב, מה שלא היה ברור כל כך לאדם הראשון. הוא מבין לאיפה הוא הולך להכנס, במצרים, אז הוא מכניס אותה לתוך תיבה. הנה, עושה השתדלות, מה שלא עשה כשהיה אדם הראשון, לא עשה את ההשתדלות.

ושרה אמנו, כתוב שכשפרעה רצה לגשת אליה, היה מלאך אִתה והיא היתה אומרת למלאך להכות בפרעה. אז הנה, שרה אמנו, כביכול יכלה חלילה להטמא – והיא לא נטמאה, ההפך. זה תיקון של חוה. וחוה גרמה למות של אדם הראשון. כאן, היא גרמה להחיות אותו. וחוה פגמה את הפרנסה של אדם הראשון, "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ" – וכאן הוא קיבל בזכות שרה אמנו רכוש גדול.

אז הנה אנחנו רואים שעל פי הגלגול אפשר להבין דברים שעל פי הפשט לא יכולים להבין.

ובפרשה, למשל של נח, שהוא לא התפלל על רשעי דורו – פה אברהם אבינו מתפלל על סדום ועמורה. בעצם מה היה? במלים שלנו: ה' יתברך החליט להביא מבול, ואמר לנח להכין תיבה – ונח אמר 'בסדר'. הוא הבין שה' הולך לחסל את כל העולם, למחות את כל היקום, ורק אלה שיהיו בתיבה ינצלו, גם הוא וקרובי משפחתו וגם כל הדומם, צומח, חי – והוא לא ביקש רחמים על העולם. זאת אומרת, ה' אמר: אותך מצאתי צדיק, כל אלה אין מה לעשות אתם, בוא תעשה תיבה, תנצל, ואעשה אותך, בעצם, לגוי גדול.

כך היה בדיוק אחרי חטא העגל אצל משה רבינו. משה רבינו גלגול של נח – הוא היה בתיבה, והוא היה בתיבה. וכשה' אומר לו שהוא כועס על עם ישראל, במלים שלי, ורוצה 'לחסל' ושיעשה אותו לגוי עצום ורב, כן? את מי? את משה רבינו. ומשה רבינו אומר: 'אם אתה עושה ככה – "מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ"'. "מְחֵנִי נָא", כמו שהיה אז, אותה לשון, כן? למחות את היקום. אז עכשיו הוא מוסר את נפשו. הוא מוסר את נפשו, והוא מתקן את זה. כאן גם היה אותו 'דיל', כמו שאומרים היום – 'תוותר, אל תתפלל על עם ישראל, ואני אעשה אותך לגוי גדול', כמו עם המבול, כמו עם נח. ומשה רבינו לא הסכים, וזה היה התיקון.

אז תבינו כמה הדבר הזה של הגלגול ומדה כנגד מדה, כל הנהגתו של ה' יתברך – נסתרת מעינינו. והיא מדויקת פחד. וה' יתברך מנסה את כל הבריות. כמובן, את הצדיקים הוא מנסה מאד.

והצדיקים יודעים שעכשיו הם בנסיון על הגלגול הקודם? הם שמים לב? אולי יש כאלה שכן, אולי יש כאלה שלא, שמשמים לא נותנים להם לשים לב, כי רוצים לראות את הפנימיות שלהם, אם הם באמת תיקנו מבפנים – אז לפעמים זה על משהו קטן שהם לא מודעים אליו, וזה משהו שהוא בעצם תיקון גדול מאד.

ככה זה הנסיונות של בני אדם, שה' מנסה כל הזמן את בני האדם. נניח אם בן אדם היה תינוק שנשבה או בעל תשובה, אז הוא מנסה אותו בעבירה שהוא היה נכשל בה, לראות האם הוא יעמוד בנסיון עכשיו או לא. אם הוא עומד בו – זה נקרא תשובת המשקל, אז הוא הופך את העבירות לזכויות אם זה מאהבה.

מבינים? אז יש הרבה סודות בהנהגתו יתברך, ואנחנו לא מבינים שום דבר. אז לא להקשות קושיות או להסתבך עם דברים שלא מבינים, כי הכל מובן מאד. כשה' רוצה הכל מובן מאד. לעתיד לבוא הכל יהיה מובן. כל הנסיונות של כל בן אדם, כל מה שעבר עליו, כל הקשיים – יראו לו את החשבון, יראו לו למה, כמה, איך הוא עמד בנסיון או לא.

מבינים? ועכשיו לענין. זה הקדמה כזאת על ענין הנסיונות של הצדיקים, שהוא נתנסה עשרה נסיונות ועמד בכולם. וכאן יש את הענין של הנסיון הגדול של העקדה. קודם כל, הם היו עקרים. חכמים אומרים: למה היו עקרים? כדי שירבו בתפילה, ה' אוהב את תפילותיהם של צדיקים, אז שירבו בתפילה.

מצד שני, אנחנו יודעים שהיא הביאה את הגר והעלתה אותה למטתו של אברהם אבינו, שיבנה ממנה. אולי זה היה נהוג. בכל זאת, קצת תמוה, ובכל זאת זה קרה. הכל בהשגחה.

אם מסתכלים על הגלגול אז מבינים למה חוה אמנו נתנה לו לאכול אחרי שהיא אכלה מעץ הדעת ונפקחו עיניה, והיא ידעה שהיא הולכת למות. למה היא נתנה לאדם? חכמים אומרים: בגלל שהיא ידעה שהיא תמות וה' יביא לו אשה אחרת, והיא קנאה באשה האחרת. הקנאה הזאת גרמה לה להרוג את אדם הראשון.

כאן אנחנו רואים דבר הפוך: שרה מתגברת על הקנאה. שאחר כך רואים שהיא כן כועסת על הגר, אבל בגלל שהגר התחצפה אליה ולא התנהגה כראוי, וגם הבן ישמעאל היה עובד עבודה זרה – אבל לכתחילה היא נתנה לה הזדמנות כדי שיבָּנה אברהם אבינו, שתהיה המשכיות. אז זה תיקון. ככה לעניות דעתי.

וגם למה זה התאחר כל כך הרבה שנים? גם לא מובן. אז בחטא עץ הדעת היה גם ענין שהם היו צריכים להתאפק עד שבת לענין של פרו ורבו, והם לא התאפקו, אז כאן רואים שכל הענין של הילודה התארך להם הרבה מאד שנים. וזה תיקון לזה, זה מתקן את זה. וככה אפשר בסיעתא דשמיא להבין הרבה דברים שבפשט הם לא מובנים. בעזרת ה', מה אנו, מה חיינו?

אז כאן בעקדה כתוב "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה". טוב, אבל זה "אברהם אוהבי", אברהם אוהבי הוא אהב את ה' יתברך אהבה גדולה. ה' מעיד עליו: "אברהם אוהבי". והיתה חסרה היראה?

האם זה שהוא "וישכם אברהם", כן? כל מה שהוא עשה לעקוד את יצחק בנו וכמעט הקריב אותו לעולה – האם זה היה מצד היראה, או אפשר להגיד שאולי אדרבה זה מצד האהבה? שכל כך אהב את ה' יתברך שהיה מוכן להקריב את הבן שלו, "כִּי לֹא חָשַׂכְתָּ", כן? "כי לא חשכת אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי". זה ענין של יראה? הוא עשה את זה כי הוא פחד מה'? או אדרבה, מאהבה? אבל כתוב "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה", אז אי אפשר להתכחש שזה מיראה. אז מה הולך פה?

צריך להבין שיש אהבה ויש יראה, וזה גלגל, ככה אני מבין את זה, אולי אני טועה – מרוב אהבה מגיעים ליראה, מרוב יראה מגיעים לאהבה. ככה זה. מי שאוהב מאד הוא נהיה קנאי. בתור קנאי לברית, קנאי לה', תראו מה עשה פינחס. הקנאות קשורה, זה גם גבורות – אבל זה גם קשור לאהבה, זה רגש חזק ביותר. כמו שאדם מקנא לאשתו, למה הוא מקנא לאשתו? כי אוהב אותה. אז "לא חסכת את בנך את יחידך", זאת אומרת 'אהבתך גדולה מאד, אבל היא גם אהבה של קנאי שיש בזה גבורות, ו"עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה"' – כי בספירות תמיד יש התכללות, כן? בכל ספירה יש עשר ספירות.

מי שקצת רוצה ללמוד את הדברים האלה שיקרא בספר שלנו 'רומח פינחס', שזה מבוא לכל תורת הקבלה. אפשר להוריד אותו חינם מהאתר. וזה יתן לכם הרבה יסודות חשובים מאד, כי אי אפשר להבין את הדברים בלי לדעת את הפנימיות, כי זו נשמת התורה.

אם כן, בנסיון הזה יש גם אהבה וגם יראה וגם מסירות נפש וגם הכל. וגם יצחק אבינו, שהוא מסר את צוארו, הוא עשה את זה מיראה? הוא עשה את זה מאהבה? הוא עשה את זה משניהם? – נהיתה התכללות. כשיש התכללות של אהבה ויראה ויראה ואהבה, שזה התיקון, מה אנחנו מקבלים? את הקו האמצעי. הקו האמצעי שכלול מחסד, דין ורחמים, ונוטה כלפי חסד. תמיד נוטה כלפי חסד, אבל יש גם גבורות, התורה דורשת מהאדם דברים לא תמיד קלים, כן? בהלכה וכן הלאה יש דברים שדורשים מהאדם הקרבות לא פשוטות.

מובן? אז זה הסוד של הנסיונות, שיש בזה סודות ועוד סודות ועוד סודות. האדם הוא כלום, לא מבינים כלום, לא יודעים כלום. כולם בחזקת סומין. כן, "אמר רבי בנימין: הכל בחזקת סומין, עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם". בשביל זה אומרים "ותן חלקנו בתורתך", "האר עינינו בתורתך", שנוכל להבין. כשבן אדם מבין – זה מחזק את האמונה שלו, או מחזק אמונה של אחרים.

זה לא הכרח, אפשר להאמין בלי להבין. אבל כתוב "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ", "אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", למה ה' מעלה מישהו? כי ידע את שמו. מה הענין של ידע את שמו? טוב, יש בזה סודות. "והאדם ידע את חוה", כן? "יָדַע", זה ענין של יחוד, שהאדם יודע ליחד את שמו יתברך. יש יחודים כלליים, ויש יחודים מיוחדים לאדם הספציפי לפי שורש נשמתו. אז איך הוא זוכה לזה?

אם הוא צדיק וקדוש ומשמים רוצים, והוא שומר תורה ומצוות ומעשים טובים כראוי, כמו שכתוב בספר שלנו, ספר 'דרך עץ החיים', ספר דע"ה – תוציאו אותו גם כן מהאתר בחינם, יש שמה את הדרך איך לעבוד את ה' – אם בן אדם הולך בה, אז יכול להיות שיזכה שיעלו אותו ויעלו אותו עד שיזכה שיגלו לו איך הוא צריך לעבוד את ה', מה הוא צריך לכוון, איזו דרך בתורה הוא צריך ללמוד, אילו פרקים. כל הדברים האלה הם סודות משמים.

אומר האר"י הקדוש שכשהנשמה עולה למעלה בלילה היא לומדת תורה לפי שורש נשמתה, ואם אדם זוכה וזוכר את מה שהוא למד בשמים כשהוא מתעורר – שילמד את זה עוד פעם, שזה יעלה אותו ויזכך אותו גבוה גבוה.

אז הכלל הוא ככה: "בדרך שאדם רוצה לילֵך – בה מוליכין אותו". בן אדם רוצה לעבוד את ה' לשם שמים ולהיות צדיק וקדוש וקרוב אצל ה' יתברך – משמים יעזרו לו.

אבל יש גם נסיונות, כאבים, אכזבות, קשיים, קושיות. זו המלחמה, כי היצר הרע הפרטי והכללי לא רוצה שבן אדם יהיה צדיק, אז הוא מקשה עליו – כמו שיש במדרש שכשהם הלכו לכיוון של הר המוריה, אברהם ויצחק, בא השט"ן והתחפש לזקן והתחיל לנסות לפתות את אברהם ואת יצחק ולהפריד ביניהם, הפרד ומשול. ובסוף הוא הפך להיות נהר. ובכל זאת אברהם אבינו מסר את הנפש ונכנס לנהר, "הגיעו מים עד נפש" הוא אומר. כשצעק לה', הנהר נעלם. זה הכל היה השט"ן כדי למנוע את הנסיון של העקדה, כי הנסיון הזה עומד לזכותו של עם ישראל לכל הדורות, פלא פלאים.

מבינים? אז המלחמה לא פשוטה, אבל "בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ", "בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ". בא להטהר? – עוזרים לך משמים, בכל עוזרים לך, בגשמיות וברוחניות, בנסיונות, בכל ענין וענין, כמו שה' יתברך לא רצה באמת שהוא ישחט את הבן שלו – אז הנה, היה שם איל והוא שחט אותו. הכל היה מוכן, הכל היה יפה ומסודר.

ככה ה' מציל את הצדיקים, אבל מנסה אותם. הוא מנסה אותם גם כדי שתהיה להם זכות. אמרו על דוד המלך שכל הרדיפות שהוא עבר וכל הענינים הקשים, הכל היה כדי להרבות לו זכויות.

בן אדם בדרך כלל רוצה שיהיה לו קל, שיהיה לו נחמד, שיהיה לו נעים, שלא יהיו לו קשיים – בסדר, זה הטבע של האדם. אבל משמים מזכים את האדם גם על ידי נסיונות. ולכן אין להתפלא למה דוקא אברהם אבינו, ענק שבענקים, מנסים אותו בנסיון כזה, ואחר כך הוא גם מאבד את אשתו הצדקת שרה אמנו, מאבד אותה כתוצאה, כתופעת לואי של הנסיון של העקדה. זה יהיה בפרשה בשבוע הבא, אם ירצה ה'.

לחיים! לחיים! לחיים!

להתחזק בעבודתו יתברך, לתקן כל מה שצריך מאהבה ומיראה, ומיראה ומאהבה, לקרב את הגאולה בעזרת ה' שתבוא במהרה ברחמים! ונא להפיץ את מעינות דע"ה, 'דרך עץ החיים', בכל מקום ובכל זמן לזיכוי הרבים למען שמו באהבה, לקרב את הגאולה – וגם את 'ערב דא"ז'. אלה שירים שאנחנו שרים תמיד אחר חצות לילה לכבודו יתברך ולכבוד הנשמות, לעזור לחזק את הנשמות. כל הנשמות צריכות חיזוק, וזה מחזק מאד.

אז גם את זה להפיץ.

ובזכות כל התפילות וכל הנסיונות שכולנו עוברים, שתבוא הגאולה ברחמים במהרה!

לחיים! לחיים! לחיים!
.שבת שלום וכל טוב סלה