העבודה שבלב
א) ככל שהנשמה של האדם יותר גבוהה, שורשה יותר אצילי, אישיותו יותר מורכבת, עשירה, מלאה בניגודים, ועבודתו הפנימית יותר קשה, יותר אינטנסיבית ותובענית כן עליו לתקן הרבה יותר רבדים בבריאה. האיזמל הפנימי של בחירתו חייב להיות יותר מחודד, ולצורך כך, עליו לעבור אין סוף ניסיונות, אין סוף קשיים, אין סוף עליות וירידות. לכן, אם כזו נשמה לך, אל תתפנק, והיה מוכן למסור את כל פנימיותך על קידוש השם, בגשמיות וברוחניות, ודע לך בלי כל ספק שלכך נוצרת, לגדולות, ולא תוכל בשום אופן לברוח מגורלך המיוחד. וזכור: "אין לאדם מנוחה אלא כאשר הוא מחובר לשורשו ומבצע את תפקידו".
ב) בכל רצון, מחשבה, דיבור או מעשה, יש חלק טוב ובריא, אך יתכנו בהם חלקים הזקוקים לתיקון, ליטוש, ברור והעלאה. לכן למרות שהופעתם בנפשך מכבידות על שלוותך, היה סבלני!! אמץ את הטוב שבהם, והנח את הפסולת. הטוב יעלה אותך למרומים, והפסולת ממילא תיעלם, הרי זהו תיקונה.
ג) כל המפלצות שאורבות בנפשך הן לצורך עבודתך הרוחנית, לכן דבר ראשון: אל תיבהל, דבר שני: טפל בהן, למד את מה שהן באו ללמדך! ד) הזהר מאוד מכל מיני השפעות, ובמיוחד מהשפעות רוחניות. לא די בכך שהספר בו אתה למד קדוש, חשוב שהוא יהיה מתאים לך. היות ומצבך הרוחני נזיל, ובכל רגע אתה בדרגה אחרת, יתכן שבזמן מסוים, ספר כלשהו מעלה אותך, אך בזמן אחר גורם לך לירידה. לכן פתח את הקשב הפנימי ודע להתאים את ההשפעה, למצבך המשתנה. היה עירני. בכל כלי האור מצטייר אחרת.
ה) כאשר אתה מפחד, תבקש בפיך: "ריבונו של עולם הפוך פחד זה (לפרט אותו) ליראת שמים!". כאשר מופיעה אהבה לא מתוקנת בנפשך, אמור: "ריבונו של עולם הפוך אהבה זו, לאהבת השם ית'!" כאשר אתה עצוב תאמר: "לך מפה יצר רע ואכזר". כאשר אתה נהנה תאמר: "אני אוהב אותך ריבונו של עולם, תן לי לשמוח וליהנות רק לשם שמים".
ו) 4 כוונות תכוון בכל תפילה: א) שכולם יתקרבו לשם ית'. ב) שכל היהודים יהיו מאוחדים אחדות מוחלטת. ג) שכל היהודים ילמדו את כל פרד"ס התורה. ד) שכל היהודים יעלו ויתיישבו בכל ארץ ישראל". הרי ב- 4 כוונות אלו כוונת לשלמות הקשר של כל הבריאה עם הבורא ית', שלמות העם, שלמות התורה, ושלמות הארץ.
ז) כאשר האדם מרגיש מלא פחדים, דמיונות, חרדות, מחשבות טורדניות, מחשבות ייאוש, עליו לחשוב ולהתרכז חזק בכל כוחו בדמותו של דוד המלך, להזדהות עם כל הסבל הפנימי שהוא עבר, כפי שמשתמע מספר תהילים. ומתוך התקשרות נשמתית זו עם דוד וסבלו, ממילא כל הסבל הפנימי של האדם יקבל, בירור, תיקון והעלאה.
ח) האדם צריך לשאוף לדבקות בלתי פוסקת עם הבורא ית'. אם האדם יתאמץ בכל רגע לחשוב: "במה אוכל לעשות נחת רוח לשם ית'", הרי במשך חודשים מספר, יהפוך ב"ה, לצדיק.
ט) אמור בכל עת: "אוי ריבונו של עולם משכני אחריך נרוצה" אוי ריבונו של עולם, אוי ריבונו של עולם אוי ריבונו של עולם, אוי ריבונו של עולם, אוי ריבונו של עולם!!" ככל שתחזור על מילים אלו, תתעורר בלבך אהבת השם אין סופית!
י) ההתבוננות באותיות שם השם: י-ה-ו-ה מביאה את האדם לשלווה, ולדבקות. היא סגולה אדירה לטהור המחשבה, ולגירוש רגשות קודרים.
יא) ההתבוננות באותיות שם השם: ש-ד-י, מביאה את האדם לאמונה ולשמירה מכל מיני מזיקין, נפשיים, רוחניים, וגשמיים.
יב) כאשר האדם עצוב עליו לבדוק במה פגם. ולנסות לתקן. אם האדם יבקש יגלו לו משמים מה עליו לשנות. ברגע שהאמת תופיע בנפשו, השמחה תמלא את רוחו, וזהו סימן מובהק שתשובתו עושה רושם למעלה.
יג) אם ניסית לתקן פגם מסוים במשך זמן ממושך, ולא עלה בידך, אל תתרעם: כמה סיבות עמוקות לדבר: 1) יתכן ומצבך יכול להיות גרוע יותר, אך משמים מרחמים עליך שעל כל פנים לא תדרדר יותר ר"ל. 2) עליך לעסוק יותר בחכמת האמת, ולהתפלל שיגלו לך משמים מהו הפגם, מה שורשו, מה תיקונו. 3) יתכן והפגם קשור לפגמי הדור ולכן דורשים ממך מאמצים רבים, בלתי פוסקים, על מנת שבכל פעם שאתה מתעורר לתקן ייווצר בזכות מאמציך זכות לתיקון נשמות נוספות על פי הכלל: "כל ישראל ערבים זה בזה". 4) זכור: "כל מה שהשם ית' עושה, עושה לטובה".
יד) כפי שקיים קשר הדוק ומהותי בין הגוף לנפש, כך קיים קשר הדוק ומהותי בין נפש האדם לבין העולמות הרוחניים, העליונים: לכן אמרו חז"ל: "במקום שהמחשבה שלך שם אתה". זהו הסוד של כוונות האריז"ל: כוונת האדם בליבו ובשכלו, פועלות בעולמות העליונים, ומורידות שפע, חיות ותיקון לכל הבריאה, או להפך ר"ל.
היות וכל הבריאה נבראה בהתאם לכללי חכמת הקבלה, הכוונות הקבליות מותאמות לצרכי תיקון ותיחזוק העולמות, ולכן הכלל: "סוד השם ליראיו", ואין מגלים רזי תורה אלא לתלמיד הגון, לחכם המבין מדעתו, ובצנעה.
טו) אם תתבונן ברצונות, במחשבות, ברגשות, ובדמיונות, שבדור, תוכל לגלות את פגמי הדור, ותוכל לבקש רחמי שמים לתיקונם.
טז) מצפים מדור זה שיתפתח לרמה רוחנית כזו, שכל אדם יראה בנפשו מעבדה לבירור, תיקון והעלאה של הבריאה. כי המציאות הפנימית של האדם היא משקפת את תיקונו במדויק.
יז) כל צדיק מהווה צינור רוחני מיוחד, מעשי חייו, תורתו, הנהגותיו משקפות נאמנה, את תפקידו, שורש נשמתו, ודרכו המיוחדת בעבודת השם ית'. היות וזכינו לצדיקים בכל הדורות, אשר זיכו אותנו בספריהם הקדושים, הרי שמוטלת עלינו החובה הנעימה ללמוד בכל ספריהם: כך נגרום שאותו שפע מיוחד לאותו צינור של אותו צדיק ימשיך להמשך לעולמנו אנו, ויבשם את נשמותינו בזיו השכינה הספציפי והמיוחד שלו.
הלימוד בכל ספרי הצדיקים כה חשוב לתיקון הבריאה, להשפעת אהבת חינם בין הבריות, לביטול גזרות ולקרוב הגאולה, שהיצר הרע הכללי מאוד מעונין שכל אחד ילמד רק את הצדיק הקרוב אליו ביותר וימנע מהלמוד הכללי הנ"ל.
בהצלחה!
מתוך הספר 'נשמת המלכות' מאת כ"ק האדמו"ר מרחלין שליט"א
