א. שמור על האזנים, על העינים ועל הפה. והיזהר! בתחילה הכל נראה ונשמע כשר, ובהמשך מופיעה ההפתעה דטומאה – ואז כבר מאוחר, ספגת רעל רוחני לתוך נפשך. לכן אמרו: "ּובְמוֹשַׁב לֵצִים ֹלא יָשָב".
ב. אתה פוגש במדות טובות ובמעשים טובים אצל אדם – ואתה שמח על כך מאד. ולפתע מתגלה שאותו אדם אינו חסיד של ה' ית' אלא של הסטרא אחרא – ובינתים ספגת. ספגת? – נקה!
ג. כאשר הרע ברור מאד אתה נזהר. אך מה קורה כאשר הוא מחופש לטוב? האם הלב שלך קולט? החושים שלך קולטים? המח מזהה את המלכודת?
ד. ככל שאתה קרוב יותר למלך מלכי המלכים הקב"ה – כך מצופה ממך יתר זהירות. אל תרגיש בנוח!
ה. נפלת פעם, ועוד פעם ועוד פעם – אל תתיאש! חקור את מפת הקרב ואיך קורה שאתה נופל שוב, ועשה לך סייגים להזהר, ותכנית תקיפה וחזקה כנגד היצר הרע ותכניותיו. וצעק לה' ית' והוא יושיעך!
ו. יתכן שאתה מופתע כי ציפית למשהו אחר, רצית חיזוק לעמדתך – ובכל זאת: אל תתעלם מהאזהרות, לעתים תבין את טעותך רק בעוד עשור.
ז. "איזהו חכם? הרואה את הנולד". ראיית הנולד היא תכונה שאדם מקבל משמים, או שהיא תלויה בהשתדלות?
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" – כאן יש תכנית עבודה: ללמוד מכל אדם.
ח. "החכם עיניו בראשו". הוא חכם כי עיניו בראשו? או כיוון שעיניו בראשו הוא חכם?
"עיניו בראשו" פירושו: הוא מתבונן, הוא מתעמק ומנסה לראות ולהבין – אם כן, גם כאן יש תכנית עבודה.
ט. החכמה היא נרכשת או מולדת? או שתיהן?
י. "תֵן לְחָכָם וְיֶחְכַׁם עוֹד".
יא. "אין חכם כבעל הנסיון". יש אנשים שהם מנוסים אך אינם חכמים. וישנם אנשים שאינם מנוסים אך הם חכמים. אך אם הוא גם חכם וגם בעל נסיון, מתקיים בו "אין חכם כבעל הנסיון".
יב. חכמה – 'כח מה'. אמרו חכמים: זהו הביטול. מי שמבטל את ה'אני' שלו והופך אותו ל'ַאיִן' – זוכה לחכמה. האם מספיק רק לבטל את ה'אני', או שישנם דרישות ותנאים נוספים כדי לזכות בחכמה?
יג. "רֵאשִית חָכְמָה יִרְאת ה'". מכאן שמי שאינו ירא שמים – איננו חכם.
"חֲכָמִים הֵמָה לְהָרַׁע". יש חכמה של רשעות, אך האם זו באמת חכמה?!
יד. תפילה בלי חכמה – עבודה חסרה. חכמה בלי תפילה – עבודה חסרה. תפילה וחכמה – עבודה תמה.
טו. "כולא בחכמה אִתְבְרִירּו". האם מספיקה רק החכמה לצורך הבירור, או ש צריך חכמה, בינה ודעת?
טז. "חכם עדיף מנביא" – כי החכם החכמה ברשותו, והנביא אין הנבואה ברשותו אלא זוכה בה לפרקים משמים.
אבל החכם אשר אינו נביא יכול לטעות, והנביא שאינו חכם יכול אף הוא לטעות. עדיף נביא וחכם!
יז. מתנאי הנבואה: "חכם, גבור ועשיר". ישנן דרגות בחכמה, בגבורה, ובעושר. וישנן דרגות בנבואה.
יח. "איזהו חכם? הלומד מכל אדם". " איזהו גבור? הכובש את יצרו". "איזהו עשיר? השמח בחלקו
יט. מה עדיף, צדיק או חכם?
כ. הנבואה ורוח הקודש הם גילויים מלמעלה, הם גילוי פנים. החכמה גם היא מלמעלה, אך לאו דוקא בגילוי פנים.
לחיים! לחיים! לחיים! להתחזק בעבודתו ית' לִשְ מה!
לחיים! לחיים! לחיים! נא להפיץ את מעינות דע"ה בכל עת ובכל מקום לזיכוי הרבים למען שמו באהבה!
לחיים! לחיים! לחיים! שבת שלום, וחודש טוב וכט"ס!
מתוך נפשי – ברור הטוב מהרע וברור החכמה
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
ד' אלול תשפ"ה
לעילוי נשמות הנופלים ∙ לרפואת הפצועים ∙ להחזרת החטופים ∙ לשמירה על החיילים.