א. האדם לא בוחר את הצרות שלו. זה נקבע משמים. האדם כן בוחר כיצד להתיחס ולהגיב – רוחנית, נפשית ומעשית – לצרות שלו.
ב. כאשר באים צרות ונסיונות, האדם צריך לקבל אותם מאהבה. ייסורים מכפרין.
כאשר הצרות הן לכלל האוכלוסיה – סימן שמשמים יש דינים, ויש צורך להמתיק את הדינים על ידי תשובה, תפלה וצדקה וע"י מלחמה נכונה ומכוונת נגד יצר הרע הפרטי והכללי.
ג. אסור לאדם להטיח דברים כלפי מעלה רחמנא לצלן. אלא עליו לומר: 'אבא, רחם עלינו. עזור לנו. קשה לנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו'.
ד. ככל שהצרות גדולות ומתמשכות, כך יש לפשפש יותר ולתקן יותר בגשמיות וברוחניות, ולא לתלות בזה שהכל כביכול מקרה ו'טבע'.
אין מקרה, ואין טבע! הכל ממנו יתברך!
ה. בזמן של צרות חייבים להתנחם – שטוב שהמצב כך ולא גרוע יותר, ולחפש סבה לשמוח, ולא להפך!
ו. מי שמקשה את לבו בזמן הצרות, גורם ליותר דינים ר"ל. מי ששמח בחלקו ממתיק את הדינים.
יש בחירה כיצד האדם בוחר להרגיש.
ז. בזמן חבלי משיח אין "שגרה", אין חיים רגילים! צרה מתחלפת בצרה רחמנא לצלן – כי זה זמן של זיכוך, טיהור, כפרה והזדמנות לעולם לחזור בתשובה שלמה.
ח. לא באים לעולם להנות – אלא לתקן, להלחם, להתמודד ולהדבק באבא שבשמים ברגש, בשכל, בדיבור ובמעשה ע"י תורה, מצוות ומעשים טובים.
ט. גם חרטומי מצרים חשבו ש"הכל תחת שליטה" ומדובר כאן בעוד אדם, משה רבנו, שעושה כישופים – עד שהבינו שלא! שמדובר ב"אצבע אלקים", ש"אבדה מצרים", והכל למען גאולת עמו ישראל! אפילו פרעה אמר בסוף: "ה' הצדיק".
כך גם כיום: אין שגרה. אלו תהליכים של הגאולה השלמה, ב"ה!
י. הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, רבנו הקדוש, לימד שיש לשמוח גם כאשר אין כביכול סבה לשמוח! לעבוד את ה' בשמחה כאשר הכל טוב, זו לא חכמה גדולה!
יהי רצון שנראה בנחמת ציון וירושלים ת"ו והגאולה השלמה במהרה ברחמים!
לחיים, לחיים, לחיים! להתחזק בעבודתו יתברך!

מתוך נפשי – ט' סיון תשפ"ב
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א