א. בציור, הצבעים הכהים מבליטים את הצבעים הבהירים – כך הרשעים מבליטים את הצדיקים, כך פרעה הרשע הבליט את משה רבינו.
ב. לא כל המדבר גבוהה גבוהה על קדושה הוא קדוש.
ג. סוף האמת להתגלות. סוף השקר להכחד.
ד. הקליפה רצונה תמיד לשעבד את הקדושה. ובעוונות תלוי אם נהיה עבדים לפרעה ר"ל, או להבדיל עבדי ה' ית'.
ה. אסור לפחד מהרשעים. אך חייבים להזהר מהם.
ו. אי אפשר להסתיר את הגאוה. כמו החמץ, סופה להחמיץ את כל העבודה.
ז. כל עבודתנו חייבת להיות על מנת לתת כח לפמליא של מעלה! וכאיש אחד בלב אחד. רק כך נצליח בס"ד, ויומתקו הדינים, ובא לציון גואל במהרה ברחמים!
ח. ככל שהאדם מתגאה יותר ומתנפח כמו שאור שבעיסה – כך הוא בסכנה גדולה יותר. ככל שהוא עניו יותר, כך הוא שמור יותר – כמו מצה שמורה.
ט. מתוך שאנו מזכירים את שעבוד מצרים ואת גאולת מצרים – אנו מבינים את מצבנו העגום, ועד כמה אנו זקוקים לרחמי שמים להגאל סוף סוף גאולת עולמים!
י . שעבוד מצרים נגרם בגלל "בַּמָּה אֵדַּע?" של אברהם אבינו ע"ה. כמה נורא. כמה חייבים לשמור על הפה ועל האמונה התמימה,
ולהזהר בכבוד שמים ובכל מלה שאנו אומרים כלפי שמים!
י א. אדם הראשון נכשל בשמירה על הקדושה. לכן יוסף הצדיק, היסוד הקדוש, הוא הראשון שירד למצרים, כדי לתקן את פגם הברית – והצליח ב"ה.
י ב. משה רבינו גדל בבית פרעה על מנת שיעלה משם את כל הניצוצות, ועל מנת שיגבר על קליפת פרעה – ומתוך כך יוכל גם להיות השליח לגאול את ישראל משעבוד מצרים ופרעה הרשע. לכן הוא לא פחד ממנו, כיוון שהכיר את סרחונו ואת חולשותיו.
יג. פושעי ישראל לא רצו להגאל, ולכן מתו בשלושת ימי החשיכה. מזעזע שאדם ששקוע כמעט בשער הנו"ן של הטומאה אינו רוצה לצאת משם! כעבד שמעדיף להשאר עבד, כאסיר שמבכר את הכלא על חיי חירות. אנשי הטבע המנותקים מהעולמות העליונים – מעדיפים את הסתר הפנים ולהשאר במצבם...
יד. יהודי החי בגלות אינו שייך לשם כלל! עמוק בלבו הוא חש תמיד נטע זר. ואם הוא שוכח – מזכירים לו.
טו. מכות מצרים לא היו רק על מנת להכניע את המצרים ולהעניש אותם – אלא היו גם עבור עם ישראל, שיראו את כחו של ה' ית' ואת תפקידם האלקי, וילכו אחרי ה' ית' ותורתו כאיש אחד בלב אחד.
טז. מנקודות הלימוד החשובות של הגלות: השִּׁפלות, הענוה, התשובה, והתפילה והאמונה והדבקות בה' ית'. מתוך האפסיות של השעבוד, האדם והעם מתעוררים לצעוק אל ה' ית' שיגאל אותנו.
יז. אין ספק שהבסיס והשורש של שנאת החנם, שבגללה גורשנו מארצנו – הוא הגאוה. ולכן עלינו להזהר ממנה מאד.
יח. מה יעשו 'אנשי הטבע', 'אנשי העולם הזה', כאשר פתאום יתגלה משיח צדקנו?!
יט. זכור: דעות מוטעות גורמות להחלטות מוטעות. ודעות מוטעות נובעות מהעוונות. לכן הצדיקים מכונים 'נקיי הדעת'.
כ. בגאולת מצרים לא התבטל היצר הרע הפרטי והכללי, ולכן היו נפילות קשות ורשעים – דתן ואבירם, המקושש, המקלל, חטא העגל, חטא המרגלים, פסל מיכה וכו'. אך בגאולה העתידית הקרובה, ה' ית' יבטל את היצר הרע הפרטי והכללי, ולא ניכשל עוד לעולם.
כא. 'מצרים', אותיות 'מיץ מר'. חשבו ששם טעים כמו מיץ, אבל מר שם כלענה. כך היצר מפתה את האדם: מראה לו את ה'עֹנֶג' של העבירה – אבל העֹנֶג הופך לנֶגַּע.
כב. צריך לעורר מלמטה, שיתעורר למעלה הרצון האלקי לגאול אותנו במהרה גאולת עולמים!
לחיים! לחיים! לחיים! חג פסח כשר ושמח!
לחיים! לחיים! לחיים! נא להפיץ את מעינות 'דרך עץ החיים' בכל עת ובכל אתר לזיכוי הרבים, למען שמו באהבה!
לחיים! לחיים! לחיים! ובא לציון גואל במהרה ברחמים!
מתוך נפשי – לכבוד חג הפסח תשפ"ה
מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
י"ב ניסן תשפ"ה
לעילוי נשמות הנופלים ∙ לרפואת הפצועים ∙ להחזרת החטופים ∙ לשמירה על החיילים.